כותרות TheMarker >
    ';

    חוק ו/אי סדר

    באים לבנקאים – ההשעייה (או ברק כהן 2 )

    0 תגובות   יום חמישי, 27/7/17, 14:50

     

    בחלוף כמה שבועות של אשליה, אשר בית הדין המשמעתי הארצי את ההחלטה להשעות את ברק כהן, מהעיסוק בעריכת דין. ההשעיה היא זמנית, עד להכרעה במשפט הפלילי המתנהל נגדו בשל פעולות שלטענתו נעשו במחאה נגד הבנקים. בית הדין נמק את החלטתו בעיקר בכך, שברק כהן "ערב ילדים". חלק ממעשיו הופנו אל מול בנותיה הצעירות של מנכ"לית בל"ל.

     

    זה לא נראה קשור אבל בכל זאת אבקש לקשור בין ההתנהלות סביב ברק כהן לבין אירוע נוסף, והוא השקת "פפר". אפליקציה מבית בנק לאומי שמושקת בימים אלה. זה נשמע כמו זיווג מוזר אבל הוא מעיד, שבעוד אלה שאמורים לפקח על פועלם של בנקים מתעצלים, בית הדין המשמעתי מגלה חריצות וכששני אלה נוהגים כך, יכולים הבנקים להמשיך למכור לנו את מרכולתם, ללא ביקורת ציבורית אפקטיבית.

     

    האפליקציה השובבה הזו, "פפר", מיועדת לבני 18 – 35. היא מאפשרת פתיחת חשבון בנק באינטרנט. היא עשויה כולה מסרים קליטים ונעימים לעין ולאוזן אך היא, למשל, אינה כפופה לכללים אשר לפרסומת המיועדת לקטינים. כיון שכך, למרות שברור שהשיווק של האפליקציה הזו יגיע גם לסמארטפון של אלה שהם כמעט בני 18, כלומר גם לקטינים, למרות זאת, שיווק האפליקציה הזו, אינו מוגבל הגם שהוא מטריד, מהרבה סיבות.

     

    לכאורה, לא אמורה להיות לי בעיה על זה, ראשית, כי עלי להבין שבני 20 נראים לי ילדים, כי אני מזדקן ושנית, מכיון שצריך היה לקבוע גבול מסוים, די שרירותי, שמבחין בין קטין לבגיר. חוץ מזה, יש להניח ש"פפר" לא תאפשר לקטינים, לבני 18 פחות יום, לפתוח בה חשבון. לכן, יש מידה של טעם בכך שאינה כפופה להוראות אשר לפרסומת המיועדת לקטינים. זה, בסדר. אבל מה שבכל זאת מטריד בעיני, הוא שכאמור, במקביל להשקת "פפר", בית הדין המשמעתי הארצי משעה את ברק כהן מהעיסוק בעריכת דין.

     

    כי ככל הידוע לי, שכשברק הפגין מול בית ספרה, בתה של מנכ"ל בל"ל היתה, לפני גיוס. בית הדין לא ייחס משקל לכך, שאותה ילדה, היתה אז תלמידת שמינית ולא בת 6. "פפר" לא מענינת את חברי בית הדין, זה לא מצוי בחומר הראיות, אבל אותה ילדה שייכת גם היא לקהל היעד של "פפר". אז אכן ברק עשה מה שלא מקובל שעורכי דין יעשו. הוא נשא שלט וגם קרא קריאות שאמא שלה "פושעת", אבל הילדה היתה כבר נערה וכמעט מלאו לה כבר, 18 אביבים. יתרה מכך, ניכר מפסק הדין, שלו היתה בת 18, הוא לא היה מושעה.

     

    יתרה מכך, מיוחס לברק ש"סחט באיומים" את רקפת רוסק עמינוח. "פפר" לא סוחטת איש (היא חולבת). מנכ"ל בל"ל לעומת זאת, לא ממש נתמלאה אימה מברק כהן ועלילותיו. היא לא נסחטה ולא שינתה דבר מדרכי הפעולה של הבנקים. היא, לכל היותר, נתקפה סלידה ואולי היא גם מודאגת שמא הנושא יעלה על סדר היום הציבורי, אבל היא ממש לא אצה רצה לשלם כופר, לא לברק.

     

    כיון שכך, העובדה ששני דברים אלה יכולים לקרות במקביל באותו זמן, העובדה שבאותה עת מושעה ברק כהן וגם מושקת אפליקצית "פפר" מלמדת, שהטענה בדבר קיום יקומים מקבילים נכונה, לפחות בישראל. מקבילים במובן זה, שבישראל דין שונה לאנשים שונים והנורא מכל הוא, שזה לא מפתיע איש, פלא שזה עוד מרתיח, אבל זה מרתיח.

     

    זה מרתיח, כי עולה מצירוף הדברים האלה, שהבת של רקפת, אינה הילדה של כולנו. לילדה הזו, יש חסינות. וזה לא בגלל שהיא עדינה במיוחד ולכן היא לא יכולה להיחשף לפליירים פוגעניים. נראה שיש כאן משהו אחר. משהו שמתיר לבנק לאומי למלא את המרשתת בקמפיין מטעה שיגיע גם לתלמידי תיכון, אבל באותה נשימה אוסר על ברק כהן, לפנות לתלמידת תיכון ספציפית.

     

    ולמה זו טענתי? לא מכיון שאני מייחל ליום בו עורכי דין יפגינו מול בתי ספר, וודאי לא מכיון שסבור אני שקטינים לא זכאים להגנה מיוחדת. אלא מכיון שברור שהחלטת ההשעיה, אינה תואמת את. הדין. בישראל מעמד מיוחד לחופש הביטוי. זהו הדין, והוא נקבע למשל, כשעו"ד יורם שפטל, איש עם ביצים מברזל אבל בעל פה מלוכלך, קרא בשעתו לעבר משמרת מחאה של כמה שמאלנים, שהוא מאחל להם שייפגעו מקטיושות. בהמשך הוא השווה פעילי שמאל, למשתפי פעולה עם הנאצים. בית המשפט העליון פסק שדבריו חוסים בגדר חופש הביטוי ושלא נעברה על ידו עבירה משמעתית. בית המשפט העליון אף הוסיף ואמר " כשהדברים נעשים רחוק מההקשר המקצועי - ידו של חופש הביטוי על העליונה. על אף ההשוואה הפוגעת בין השלט של "דור שלם" לשלט "העבודה משחררת", אין אני סבורה שיש מקום להתערבות ...."[1]. לעניות דעתי, מהלכת שפטל עולה גם, לא רק שלא היה מקום להשעייה של ברק כהן ברור גם, שההשעייה הזו, "הזמנית", חמורה בהרבה מהעונש שיוטל עליו בעתיד לבוא, אם יועמד לדין משמעתי בגין מעשיו ואפילו אם יורשע בפלילים בעבירות שמיוחסות לו. גם אם יורשע, הסיכוי שיושעה לתקופת זמן ארוכה כל כך כמו ההשעייה "הזמנית" הזו, נמוך ביותר. יקלו בעונשו כדי להגן על חופש הביטוי, חופש הביטוי של כולנו (ואם לא יקלו, אז בכלל אין בעיה.)

     

    אז נכון ששפטל לא הואשם שגידף ילדים, אך לא רק שלא עניין איש שיש שמאלנים בני 16, כשזו ההלכה, לא היה מקום להשעיה זמנית של ברק כהן, כמו שלא היה מקום להשעיה זמנית של שפטל, טרם הרשעה למרות דבריו החמורים. ומכאן הקפיצה הזו שאני עושה ל"פפר". אני מתקשה להבין, למה מותר לבנק לאומי "לדחוף" לילדינו את "פפר" ובאותה נשימה, מעשהו של ברק כהן חמור כל כך, עד שבעניינו אין להמתין עד לסיום המשפט הפלילי, יש להשעות את אותו כבר עתה.

     

    צדק לגמרי בית הדין, כשקבע שלא הכל מותר במסגרת מאבק אזרחי. גם למאבק אזרחי יש גבולות. אבל אינני יכול לקבל את הפגיעה בעיקרון השיוויון בפני החוק. הגברת רוסק עמינוח הצעירה לא תוטרד, אבל בנותיהם של אחרים יוטרדו חדשות לבקרים על ידי שיווק אגרסיבי של בנק, בנקים יורשו להעביר סדנאות לחינוך פיננסי בבתי הספר, ילדים שהוריהם שקעו בחובות ייחשפו להליכי עיקול בביתם ולא אחת בחדרם ממש, אבל הנסיכה לבית רוסק עמינוח, לה דין שונה. לה מובטח שקט, עד שהשעון יכה 18. אם מישהו יעז לספר לבתה של רקפת ולחברותיה, שאמא שלה, בעיניו, היא פושעת, זה חמור כלכך, עד כדי שאין בידנו להמתין, עד לסיום משפטו. הכרח שיושעה מיידית מהעיסוק במקצועו. עורכי דין יכולים להעביר כסף במעטפות, לתווך בעסקאות נשק, הם יכולים לייצג סוחרי נשים בדימוס, אבל הם לא יכולים לצעוק. גם לא ברחובות.

     

    אז נכון, הפגנה מול בית ספר היא מעשה די מכוער. נכון גם, שכעורך דין, על ברק לפעול לפי נורמות שהולמות עורכי דין, אבל כשברק כהן פועל ברחוב, לא בבית משפט, אין להשעות אותו מהעיסוק בעריכת דין טרם הרשעה. כשעושים זאת, נוצר רושם קשה שלא עושים כך בשל היותו בריון. עושים זאת גם בשל כבודם היתר של "בני טובים"". לא פער של כמה חודשים מבחין בין השעיה לאי השעיה אלא הפער האדיר בין עניים לעשירים, בין מקושרים לאחרים. כשכך קורה, בית הדין לא נותן משקל מספיק לכך, שעורכי דין ראוי שיירתמו למאבקים אזרחיים. עורכי דין ראוי שיעמדו בראש כל מאבק לשיוויון בפני החוק. כשהם עושים זאת, גם אם הם "חצופים", גם אם נהגו בפזיזות, עדיין אפשר להמתין עד להכרעה במשפטם שרק החל, לפני שדוקא עם אלה, יעמדו על קוצו של יוד. כשכך נעשה, לא רק שנפגעת חזקת החפות, גם חופש הביטוי מאבד מכוחו וחמור לא פחות, יש כאן פגיעה ממשית ביכולתם של עורכי דין לקחת חלק במאבקים חברתיים. לזה, לא ניתן מקום בהחלטת בית הדין הנכבד, אלא מן הפה לחוץ בלבד.

     

    בעז ברזלי, עו"ד

    רמת גן

     

    http://www.b-barzily-law.co.il/


    [1] עלע 1734/00 שפטל נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      boazlaw
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין