כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - דברים (שבת חזון)

    5 תגובות   יום שישי , 28/7/17, 11:44

    בשבת שלפני תשעה באב קוראים בתורה תמיד את פרשת דברים .

    השבת שלפני תשעה באב מכונה "שבת חזון" - על פי המילים שבפתיח ההפטרה :

     "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים".

    ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני הקשה של עם ישראל בזמן בית המקדש הראשון - "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו - ישראל לא ידע , עמי לא התבונן... שריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים... יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם


    דברי התורה שאני משתדל להביא כאן מדי שבוע , הם פרי עטו של בני בכורי , צביקה , שנולד בתשעה באב לפני 36 שנה .

    הבה נאחל לו מזל טוב והמשך עשייה פורייה ויזכה לראות רוב נחת מכל בני ביתו !
    ימשיך להפיץ ולהאדיר תורה .   

     עוצמת השכר על כל מעשה ומעשה

    בדברים פרק ב' מתואר שעם ישראל נדרשים לסובב את הר שעיר 'ימים רבים' ,

    הקב"ה אומר למשה :

    "רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה", וכמו כן יש ציווי שלא להתגרות בעשו מלחמה , כי את ארצו , ארץ אדום הוא קיבל ירושה מאת ה'. "

    על מה היא ירושתו ?

    אומר מדרש דברים רבה שעשו זכה לכך בזכות כיבוד ההורים שהיה לו:

    "אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל , לֹא כִּבֵּד בְּרִיָּה אֶת אֲבוֹתָיו כְּמוֹ אֲנִי אֶת אֲבוֹתַי ,

    וּמָצָאתִי שֶׁכִּבֵּד עֵשָׂו לְאָבִיו יוֹתֵר מִמֶּנִּי... אָמַר רַבִּי יוּדָן כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מִלְחָמָה , הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אוֹתוֹ הַר שֶׁהָאָבוֹת קְבוּרִים בּוֹ , אָמַר לוֹ , משֶׁה , אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל , אֵין אַתֶּם יְכוֹלִין לְהִזְדַוֵּג לוֹ , עַד עַכְשָׁו מִתְבַּקֵּשׁ לוֹ שְׂכַר הַכִּבּוּד שֶׁכִּבֵּד אֶת אֵלּוּ שֶׁקְּבוּרִין בָּהָר הַזֶּה , מִנַּיִן , מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן , רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה .

    האם כל כוונותיו של עשו בכיבוד ההורים היו לטובה ?

    שהרי כתוב כי ציד בפיו , שהיה צד את אביו יצחק בדברי החלקות שלו ?

    בכל זאת , רק בזכות כיבוד ההורים שבפועל זכה עשו לשכר גדול זה .

    על אחת כמה וכמה מי שמעם ישראל ומצווה על מצוות כיבוד הורים , ואין לו שיקולים זרים , שהוא יזכה לשכר גדול מאד , כפול ומכופל .

    בסוף פרשת דברים מסופר על כך שמשה רבינו פחד מעוג מלך הבשן ואת חיזוק הקב"ה למשה :

    "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ..." (דברים ג').

    הגמרא במסכת נידה (ס"א ע"א) שואלת מדוע משה רבינו פחד דווקא מעוג מלך הבשן ואילו מסיחון הוא לא חשש ?

    עונה הגמרא : "אמר: שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו , שנאמר (בראשית י"ד) "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי", ואמר רבי יוחנן: זה עוג שפלט מדור המבול".

    עוג היה חי עוד לפני המבול , והוא ניצל ממנו ! (יש כמה דעות כיצד ניצל. יש אומרים שעוג ברח לא"י ושם לא היה מבול, יש אומרים שנתלה על התיבה מבחוץ - זבחים קי"ג ע"ב). אברהם מבין שמי שנמצא מולו של הפליט - שלפט מדור המבול , כנראה יש לו זכות שבגללה הוא ניצל ושרד את המבול !

    מהי אותה זכות שבגללה ניצל עוג ?

    אפשר לומר שעצם זה שהוא יבוא עוד כמה דורות לאברהם וידווח על לוט ובכך יציל אותו , זכות עתידית זאת מקנה לעוג את הזכות להינצל מן המבול .

    עוד אפשר לומר שעוג הציל את לוט בכך שדיווח לאברהם על נפילתו בשבי , וכך ניצל לוט שממנו יצא מואב , שממנו לבסוף יצאה רות ודוד מלך ישראל .

    כלומר , מי שניצל בעצם מהתיבה שם הוא דוד מלך ישראל בעצמו , ובשבילו מעשה הנס לעוג .

    בכל אופן , אמנם נקודת הזכות הזאת גרמה לעוג להינצל מהמבול , אבל לעוג הייתה נקודת חובה שגרמה לו גם ליפול ביד בני ישראל ולמות במלחמה .

    בדיווחו של לוט לאברהם היו מניעים זרים , עוג תכנן שאברהם יצא למלחמה להצלת לוט וימות שם וכך הוא יקח את שרה לאשה :

    "כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ (דברים ג, ב) , אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר פָּסַקְתִּי דִינוֹ מִימוֹת אַבְרָהָם , כֵּיצַד ?

    בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁבָּה לוֹט בֶּן אָחִיו , וּבָא עוֹג וּבִשֵֹּׂר אֶת אַבְרָהָם , שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יג) וַיָּבֹא הַפָּלִיט , אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא פָּלִיט הָיָה שְׁמוֹ , וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹג ,

    שֶׁבָּא וּמָצָא אֶת אַבְרָהָם עָסוּק בְּמִצְווֹת בְּעֻגּוֹת הַפֶּסַח , וְלֹא בָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם נוֹיָהּ שֶׁל שָׂרָה , אָמַר בְּלִבּוֹ הֲרֵינִי מְבַשֵֹּׂר אוֹתוֹ , וְהַגְּדוּד הוֹרְגוֹ , וְנוֹטֵל אֲנִי אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ .

    אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא , אִי רָשָׁע , כָּךְ אָמַרְתָּ , חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ שְׂכַר רַגְלֶיךָ , וּמַאֲרִיךְ לְךָ שָׁנִים , וּמַה שֶּׁחָשַׁבְתָּ בְּלִבְּךָ הֲרֵינִי הוֹרֵג אַבְרָהָם וְנוֹטֵל אֶת שָׂרָה , בְּיַד בְּנֵי בָנֶיהָ עָתִיד אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפֹּל" (דברים רבה).

    כלומר , ניתן ללמוד עד כמה מעשים של האדם משפיעים , בין מעשים טובים ובין אם מעשים רעים .

    מעשהו הטוב של עוג עזר לו להינצל מהמבול שנים רבות לפני כן , ומחשבתו הרעה גרמה לו ליפול ביד בני ישראל שנים רבות לאחר מכן .

    ולא עוד , אלא שהקב"ה נותן שכר על מעשה טוב , אף כאשר באותו מעשה עצמו מעורבת מחשבה שלילית , כדוגמת עוג שחשב רע על אברהם שימות במלחמה בכדי שהוא ירוויח את שרה , ואמנם על כך נענש , אך לא איבד את זכותו על השכר על הצד החיובי שבמעשה שלו .

    שהקב"ה לא מקפח שכר של אף בריה ובריה , ולכן , בוודאי שמי שעושה מעשה טוב שלא מעורבת בו כלל מחשבה פסולה ולא מחשבה רעה , על אחת כמה וכמה שאותו אדם יזכה לשכר כפול ומכופל מאת הקב"ה .

          

     

    עיקר מסירת התורה- בעל פה או בכתב ?

     כיצד העביר משה את דבר ה' אל העם ?

    יש מספר דעות בחז"ל , יש שאומרים שמשה כתב כל דבר בעתו ,

    לאחר שאמר לו הקב"ה , ויש שאומרים שאת הכל כתב משה רק בסוף ימיו ולא בזמן המקורי בו נאמרו לו הדברים .

    מתוך דברי משה אל העם בתחילת ספר דברים ניתן ללמוד קצת על דרך העברת התורה ע"י משה אל בני ישראל :

    "בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם" (דברים א') .

    הנצי"ב מוולאז'ין בפירושו 'העמק דבר' מביא את דברי הגמרא בעירובין (נ"ד ע"ב)

    כיצד מסר משה את התורה לעם ישראל :

    "כיצד סדר משנה ?

    משה למד מפי הגבורה , נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו נסתלק אהרן וישב לשמאל משה נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן נסתלקו בניו אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן רבי יהודה אומר לעולם אהרן לימין משה חוזר נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן נסתלקו זקנים נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן נמצאו ביד אהרן ארבעה ביד בניו שלשה וביד הזקנים שנים וביד כל העם אחד נסתלק משה ושנה להן אהרן פירקו נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן נסתלקו בניו שנו להן זקנים פירקן נמצא ביד הכל ארבעה".

    מתוך הגמרא רואים שעיקר הלימוד של התורה לעם ישראל על ידי משה רבינו הייתה בעל פה .

    גם התורה שבכתב שלפנינו - נאמרה לעם בדרך של בעל פה .

    מסביר הנצי"ב כי משה מסר לעם לא רק את דברי התורה שבכתב , אלא גם את ההלכות והמשניות שעל התורה , כיוון שאי אפשר לדעת את ההלכות מתוך התורה שבכתב עצמה לבדה .

    לכן מסר משה לעם את י"ג המידות שהתורה נדרשת בהם , בכדי שיוסיפו ללמוד ולחקור במהלך הדורות .

    וכך אומרת הגמרא בגיטין (ס ע"ב) :

    "א"ר יוחנן : לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה , שנאמר : (שמות ל"ד) 'כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל'".

    מדוע עיקר התורה היא הדברים שבעל פה ?

    ר' יוסף אלבו כותב שזה מצד ההבנה : 

    "וזה לפי שאין מציאות להבנת התורה שבכתב אלא עם תורה שבעל-פה" , ועוד ,

    בכדי שתתאים התורה לכל דור -

    "כדי שעל ידם יוציאו החכמים שבכל דור ודור הפרטים המתחדשים .

    עיקר התורה , היא המסירה שבעל פה . כך לומדים תורה .

    העם ידע את דבר ה' מתוך ששמעו בע"פ ממשה את מה שה' אמר אליו .

    כך גם כיום , לא די בלימוד תורה מספרים , אלא חלק מלימוד התורה הוא הישיבה לפני רב ושמיעת דברי התורה מפיו בע"פ .

    דווקא המסורת המועברת בע"פ היא המדגישה את המיוחדות של התורה לעם ישראל ,

    את הקשר האישי המועבר במסורת לכל אחד ואחד .

    לא כרת ה' ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבע"פ .

      



    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      תודה
        4/8/17 01:12:
      שבת שלום
        2/8/17 21:04:
      מעולה שלמה. תודה רבה!
        29/7/17 22:32:

       

       לשלמה היקר, רעי ועמיתי, אלופי ומיודעי, נרו יאיר,

      כל הברכות האפשריות לצביקה בכורך וראשית אונך

      ביום הולדתו שחל בצום תשעה באב. מי יתן וימחל לנו ה'

      על חטאינו ויהפוך את צום תשעה באב ליום שמחה וששון 

      לעם ישראל "...כי בנה ה' ציון, נראה בכבודו (תהילים כב  יז), 

         ובא לציון גואל והיינו כחולמים.

           שבוע טוב ומבורך לך וליקיריך, 

                   באהבה שאינה תלויה בדבר,

                           ב ר ו ך 

       

       

       

       

       



       

        28/7/17 20:34:
      יפות הפרשנויות המוליכות אל המסקנה שהטוב זוכה לשכר. כי כך הוא מן הצדק, מן ההגינות. (ולוואי וכך תמיד, כי מכירים אנו את איוב והשאלות הנוקבות). באשר לדרך שבה הגיעו דברי התורה עד אלינו, אני כן יכולה להבין את הצורך לדעת זאת, אך לי כשלעצמי לא ממש משנה, העיקר התוכן. ולבנך, יישר כוח גדול וגם מזל טוב. ידע רב ומחשבה, ואני כל פעם נהנית לקרוא.