כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    ניו יורק, ניו יורק, ווטס ניו, ווטס אולד

    43 תגובות   יום שישי , 28/7/17, 14:28

    "תסתכלו מה קורה בבית מעריב",  צדה את עיני הכותרת (ב"גלריה" של "הארץ" לפני כמה שבועות) מתחת לצילום של גורד שחקים, שלא רק ראשו אלא גם בסיסו כמעט נוגע בשמים. בית מעריב, תהיתי, מה קורה עם הבית הזה ברחוב קרליבך, שבו ביליתי כמה שנים מחיי. ייהרס, נכתב שם, ובמקומו על המגרש הקטן יחסית  ייבנה גורד שחקים. השאלה לא היתה אם בית מעריב ייהרס או יישמר, אלא כמה קומות יהיו לגורד השחקים, שיתנשא שם. 42, 66, ואולי 100 קומות.


    נצבט לי הלב על בית מעריב, על ייחודו, על צורתו, על שדרת העמודים המקורה המקיפה אותו, על חיפוי השיש שעל קירותיו, אולי סתם נוסטלגיה, אולי נעצבתי על מה שקרה לעתון הזה, על השנים האבודות שלי שם, אולי לא אבודות, התנחמתי, ומיד כדי להנחם עוד, אמרתי בלבי, גורד שחקים, מה אכפת לך, שיהיה גורד שחקים, את אוהבת גורדי שחקים ואם לא די בכך, מיד עף דמיוני לניו יורק ולשבוע שביליתי שם במאי האחרון.

     

    צפיתי  לאביב, אבל קור לא אופייני למאי הקדים את פני ואת גופי. ולמה אני מציינת את הגוף, כי הוא קצת בוגד בי השנה, או אולי נכון יותר לומר שולט בי. חולה, כאוב, לכי תעשי תכניות, כשהוא מכתיב אותן, או מבטל.

     

    למטה לפי הסדר, פרנק סינטרה שר את ניו יורק ניו יורק, ליידי גגה שרה את שירו ושלושת הטנורים שרים גם כן את ניו  יורק, ניו יורק של סינטרה:


    ''


    ''

     

    ''

     

    כשש שנים לא הייתי בניו יורק, אף שיש לי אהבה גדולה לעיר, ולו רק בגלל גורדי השחקים, הרחובות והמוזיאונים, ואולי בזכות חברת נעורים  שמתגוררת שם


    ''

     

    ניו יורק היא גלריה אחת גדולה, שוקקת וסואנת מאין כמותה. רק תישא את העיניים ומולך קליידוסקופ של חיים המשתקפים כבמראה בחלונות גורדי השחקים.  פיסול קינטי מתמיד, מיצג ענק ומתחלף כל הזמן מתרחש תוך כדי הליכה ברחובותיה, בתנאי שאתה ער ומודע לו ובתנאי שהמטריה שנועדה להגן עליך מפני הגשם לא  מסתירה את המראות.

     

    הפעם צמצמתי עצמי לביקור במוזיאונים ובתערוכות בלבד.

    וכדי לא להלאות אתמקד כאן רק במוזיאון אחד, מוזיאון ההנצחה של ה-11  בספטמבר, שנפתח במאי 2014 , לא בקרתי בו עד כה ולא ראיתי את גורדי השחקים שקמו על השטח שפעם עמדו עליו מגדלי התאומים. 

     

    מי שפיגוע התאומים התרחש בחייו, לא ישכח אותו כפי הנראה. אני זוכרת שאת הידיעה הראשונה על אסון התאומים שמעתי תוך כדי נסיעה ברחובותיה של ירושלים. היתה שעת אחר צהריים ובאותו היום היה פיגוע במרכז העיר. בדיוק סיימתי את סבב השיחות עם בני המשפחה והחברים, לוודא שלכולם שלום. זה מה שעשינו פה בירושלים בזמן האינתיפאדה, כשפיגוע רדף פיגוע. תוך כדי השיחות ניסיתי למצוא דרך עקיפה כלשהי להגיע למרכז העיר למקום עבודתי. וייז לא היה עדיין באותם הימים ואילו היה,  ודאי היה קורס עם הסלולרים שקרסו.

     

    "בטח איזו מתיחה, ברווז עיתונאי", ממש לא האמנתי שזה קורה, מה עוד שתחילה היו החדשות שהגיעו מניו יורק מעורפלות למדי. אבל ככל שהצטברו ונשנו, איכשהו חדרו לתודעה המסרבת לקבל את המציאות.

     

    אחרי שהבנתי שמדובר, כפי הנראה, בפיגוע על, אמרתי באכזריותי, שאולי עכשיו יבינו בעולם, מה עובר עלינו בגיהנום הפיגועים היום יומי, ומיד התביישתי במחשבה, שבה תפסתי את עצמי. מי יודע כמה אנשים נגמרים עכשיו. השאר הסטוריה.

     

    את ground zero , ואת אתר ההנצחה, שנפתח לציבור כעשר שנים קודם לכן, ( ב-2004 ) ראיתי בעבר.

    "הרהורים על העדר" נקרא הפרוייקט של מיכאל ארד  ופטר ווקר. שדה של עצים נשירים שבתוכו  נפערות שתי בריכות נסוגות, המים כמו נבלעים  לתוכן, למעמקי האדמה.  על שולי הבריכות נחרטו שמות ההרוגים, יותר מאלפיים שמות.

     

    Image result for buildings around 9/11 memorial

    אחת הבריכות כפי שהיא נראית בלילה 

     

    מוזיאון ההנצחה נפתח עשר שנים מאוחר יותר.


    ''

    למעלה, קירות מוזיאון ההנצחה, ולמטה בסרטון, סיור מודרך מהאתר אל המוזיאון

     

    https://www.911memorial.org/interactive-museum-experience


    https://en.wikipedia.org/wiki/National_September_11_Memorial_%26_Museum


    הרחבה סביב אתר ההנצחה, אתר ההנצחה, המוזיאון וגורדי השחקים שקמו סביב  - מרשימים, הנה הבולטים שבהם:


    ''

    ''

    ''

    ''

    למעלה, גורדי השחקים משתקפים בקירות המוזיאון


    ''

    בנין הכנפיים מבחוץ,  צומת תחבורה, קניון ומרחב ציבורי


    ''

    ''

    ואותו בנין בפנים


    ''

    ''

    וברחבה בתוך בניין הכנפיים, מיצג "1612 נקודות". כל הנקודות צוירו על ידי עוברים ושבים, לכאורה הנקודות זהות, אבל אם נתקרב ונתבונן בהן  היטב,  1612 הנקודות שונות זו מזו, הומאג' לשוני שבין אדם לזולתו


    ''

    כשהסתכלתי על גורד השחקים הזה, נדמה היה לי שקצהו הנוגע בשמיים נע מעט, "תעתוע בגלל העננים הנודדים", הסבירה לי החברה שלידי, מאוחר יותר גיליתי, שאכן קצהו של גורד השחקים נעשה כפי שנעשה כדי שנוע ינוע קלות. מעניין איך ההרגשה שם למעלה


    ''

    ובפנים, במוזיאון, עמוד 1001B, האחרון, שניצב בעבר ליד המעליות במגדל התאומים הדרומי. חלק מקורבנות הפיגוע נקברו שם, ובאופן ספונטני אנשים הפכו אותו לעמוד זכרון שניצב ב-Ground Zero, לפני הקמת האתר הרשמי, היום הוא מוצב במוזיאון ההנצחה


    ''

    שרידי קיר תומך ממגדלי התאומים, היום מיצג במוזיאון


    ''

    NO WAY SHALL ERASE YOU FROM THE MEMORY OF TIME, וירגליוס, כך על קיר המוזיאון בפנים


    ''

    ביציאה מהמוזיאון, סוף סוף עולים מעל לפני השטח,  שתי הכפות הנישאות מקבלות את פני, ויהי אור. תכלת השמים, עננים והשתקפויות של גורדי השחקים מקדמים את פני, ומחייכים אלי,  כמו חזרתי לחיים, לניו יורק, אבל הרגע ההוא שהוזכר, לא יימחק מהזכרון, גם ללא מצוות וירגיליוס.


     

    כתבה וצלמה(מלבד הצילום העליון): באבא יאגה

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/9/17 23:49:

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2017-09-08 23:45:32

      ממש הבאת את המוזאון הנה. נהדר!

      תודה לך!
        10/9/17 23:48:

      צטט: bonbonyetta 2017-09-08 11:35:20

      *

       

      מדהים, אי אפשר שלא להתפעל להתרשם מהמבנים, התמונות, או לשכוח את גודל הפיגוע הזה.

      תודה, בונבון, ועוד מפיך שלא מתלהבת מגורדי שחקים, עד כמה שזכור לי

        10/9/17 23:47:

      צטט: שושנה13 2017-09-04 07:56:55

      צטט: rossini 2017-07-29 08:48:10

      ת"א משנה את פניה ללא חרף

      ולאו דווקא לטובה. מעיר לבנה הוא הופכת לעיר זכוכית.

      ניו יורק , אבל, היא ניו יורק היא ניו יורק.

      קסם של פוסט.

       

       

      אני מתעבת את המראה החדש של תל אביב, עם המגדלים הצצים בכל פינה. לחולדאי היתה פעם יד מטפחת (עוד גינה, עוד ספסל). היום הוא יזם נדל"ן. במקום לזרז את תמ"א 38, ולשפץ בנינים מוזנחים (6 קומות זה עדיין בסדר), בונים מגדלים למיליונרים. ומיתחם גינדי החדש הוא זוועה אמיתית.

      מבינה אותך, מה שטוב לניו יורק לא תמיד טוב לתל אביב ועל אחת כמה וכמה לירושלים, שבה אני חיה, אף שאני אוהבת גורדי שחקים

       

      ממש הבאת את המוזאון הנה. נהדר!
        8/9/17 11:35:

      *

       

      מדהים, אי אפשר שלא להתפעל להתרשם מהמבנים, התמונות, או לשכוח את גודל הפיגוע הזה.

        4/9/17 07:56:

      צטט: rossini 2017-07-29 08:48:10

      ת"א משנה את פניה ללא חרף

      ולאו דווקא לטובה. מעיר לבנה הוא הופכת לעיר זכוכית.

      ניו יורק , אבל, היא ניו יורק היא ניו יורק.

      קסם של פוסט.

       

       

      אני מתעבת את המראה החדש של תל אביב, עם המגדלים הצצים בכל פינה. לחולדאי היתה פעם יד מטפחת (עוד גינה, עוד ספסל). היום הוא יזם נדל"ן. במקום לזרז את תמ"א 38, ולשפץ בנינים מוזנחים (6 קומות זה עדיין בסדר), בונים מגדלים למיליונרים. ומיתחם גינדי החדש הוא זוועה אמיתית.

        15/8/17 13:00:

      צטט: כורך דברים 2017-08-14 10:37:06

      הצילומים האלה משדרגים את ניו יורק!
      ואתה משדרג לי את מצב הרוח

       

        14/8/17 10:37:
      הצילומים האלה משדרגים את ניו יורק!
        13/8/17 14:25:

      צטט: יסינראל 2017-08-12 17:49:32

      בתוך החושך והכאב יש אור וגבהים. זה מה שאת מעבירה לנו בפוסט המשתף שלך. אגב, באותו יום נורא של ספטמבר היה גם פיגוע על יד ג'נין באמצעות פיצוץ של מטען צד. הבן שלי נפצע. נסענו לבית החולים בעפולה בתחושה של יום הדין... איי-יה... מאז העיר והאנשים התאוששו. הייתי בעיר לפני שבועיים - היא תוססת ונבנית עוד ועוד. ומזג האוויר היה נפלא ומפלט...
      אוי, שלא נדע, מקווה שהבן שלך התאושש ו"כמעט" שכח. כי הרי אי אפשר לשכוח.
      כן ניו יורק ודאי התאוששה, עכשיו עליה לשרוד ו
      את ולהתאושש מטראמפ...

       

        12/8/17 17:49:
      בתוך החושך והכאב יש אור וגבהים. זה מה שאת מעבירה לנו בפוסט המשתף שלך. אגב, באותו יום נורא של ספטמבר היה גם פיגוע על יד ג'נין באמצעות פיצוץ של מטען צד. הבן שלי נפצע. נסענו לבית החולים בעפולה בתחושה של יום הדין... איי-יה... מאז העיר והאנשים התאוששו. הייתי בעיר לפני שבועיים - היא תוססת ונבנית עוד ועוד. ומזג האוויר היה נפלא ומפלט...
        7/8/17 19:34:

      צטט: נויאור 2017-08-03 00:19:47

      אהבתי את הגירסה של הטנורים ותודה על השיתוף.
      גם אני, תודה נויאור

       

        3/8/17 00:19:
      אהבתי את הגירסה של הטנורים ותודה על השיתוף.
        31/7/17 20:37:

      צטט: P65 2017-07-31 19:04:28

      מוזיאון מכובד
      כן, גם מצמרר

       

        31/7/17 19:04:
      מוזיאון מכובד
        31/7/17 00:18:

      צטט: אביבי32 2017-07-30 13:43:20

      פוסט מרשים ומעלה לי זכרונות ממנהטן בסתו.

      תודה רבה, או באביב

       

        30/7/17 13:43:

      פוסט מרשים ומעלה לי זכרונות ממנהטן בסתו.

        29/7/17 19:53:

      צטט: ד. צמרת 2017-07-29 16:41:11

      בקרתי בינואר 14 המוזיאון טרם נפתח אך רחבת הזיכרון המתה מבקרים. התור היה ארוך ולי לא היתה סבלנות לעמוד בקור. אחד הסדרנים שמע אותי מדבר עברית והוא איך לא מאנשי שלומנו. אוקצור הוא הכניס אותנו כמו פרסונל. אכן הבריכות הינן לב ליבו של הזיכרון (מאיגרא רמה לבירא עמיקתא). תודה על הסיפור.
      היה קר במאי, אבל קניתי את כרטיס הכניסה באינטרנט מראש, כך שנכנסתי ללא תור בכלל. את הבריכות ראיתי בביקור הקודם.

        29/7/17 16:41:
      בקרתי בינואר 14 המוזיאון טרם נפתח אך רחבת הזיכרון המתה מבקרים. התור היה ארוך ולי לא היתה סבלנות לעמוד בקור. אחד הסדרנים שמע אותי מדבר עברית והוא איך לא מאנשי שלומנו. אוקצור הוא הכניס אותנו כמו פרסונל. אכן הבריכות הינן לב ליבו של הזיכרון (מאיגרא רמה לבירא עמיקתא). תודה על הסיפור.
        29/7/17 12:57:

      צטט: צ'יקיטיקה... 2017-07-29 11:13:07

      פוסט נהדר.... נהנתי לקרוא ולהאזין :)
      בשמחה!

       

        29/7/17 11:13:
      פוסט נהדר.... נהנתי לקרוא ולהאזין :)
        29/7/17 11:03:

      צטט: גילהסטחי 2017-07-29 09:49:20

      גם כשהגוף דואב ובוגד הלב שלך ממשיך לפעום בקצב העיר שאת אוהבת. כל זיכרון בו את מסתכלת לאחור את גם מסתכלת קדימה. הכתיבה שלך היא עונג והצילומים מרהיבים.
      אין כמוך, הקריאה שלך ומה שאת מוציאה מהכתוב.
      תודה, גילה

       

        29/7/17 11:01:

      צטט: איציק אביב 2017-07-29 09:42:54

      מושקע ומרהיב.
      תודה רבה, איציק, שמחה

       

        29/7/17 11:00:

      צטט: rossini 2017-07-29 08:48:10

      ת"א משנה את פניה ללא חרף

      ולאו דווקא לטובה. מעיר לבנה הוא הופכת לעיר זכוכית.

      ניו יורק , אבל, היא ניו יורק היא ניו יורק.

      קסם של פוסט.

      תודה, מעניין להשוות את הביצוע של מינלי מ-1977 לזה שהועלה כאן מ-1999, אנשים משתנים, כך גם שירתם

      ''

        29/7/17 10:55:

      צטט: rossini 2017-07-29 08:48:10

      ת"א משנה את פניה ללא חרף

      ולאו דווקא לטובה. מעיר לבנה הוא הופכת לעיר זכוכית.

      ניו יורק , אבל, היא ניו יורק היא ניו יורק.

      קסם של פוסט.

      תודה רבה, אין עליה

       

        29/7/17 10:54:

      צטט: barir 2017-07-29 08:27:38

      תודה על הפוסט המרגש.
      תודה לך, בריר

       

        29/7/17 10:51:

      צטט: דוקטורלאה 2017-07-29 08:00:15

      "עוברים ושווים" נכתב מתחת ל"בניין הכנפיים" (1612 נקודות). (הבניין עם החורים).
      אין כמוך, מיד אתקן

       

        29/7/17 10:50:

      צטט: עמנב 2017-07-29 07:38:21

      כל הכבוד, באבא יאגה, על הכתיבה, על הצילומים ועל הקליפים. הפוסט מחזיר לתודעתי את העובדה, שמזה 10 שנים בערך, לא ביקרנו בניו יורק. ראינו רק את גראונד זירו בביקורנו האחרון. אבות העיר כנראה חזו מראש את התחדשותה המתמדת, ועל כן הכניסו את המילה "חדש(ה)" לשמה. כל טוב ושבת שלום, עמוס.
      זהו, כדאי לנסוע, יש גם מוזיאון ויטני חדש, שבמאי נערכה בו ביאנלה, הרבה חדש וגם הישן לא נס ליחו

       

        29/7/17 10:47:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2017-07-28 23:03:18

      חסרה לי הגירסה הזו:

      חוצמזה מאד אהבתי

       

      ''

      תודה רבה שהוספת.  אהבתי פחות את הביצוע הזה.

        29/7/17 09:49:
      גם כשהגוף דואב ובוגד הלב שלך ממשיך לפעום בקצב העיר שאת אוהבת. כל זיכרון בו את מסתכלת לאחור את גם מסתכלת קדימה. הכתיבה שלך היא עונג והצילומים מרהיבים.
        29/7/17 09:42:
      מושקע ומרהיב.
        29/7/17 08:48:

      ת"א משנה את פניה ללא חרף

      ולאו דווקא לטובה. מעיר לבנה הוא הופכת לעיר זכוכית.

      ניו יורק , אבל, היא ניו יורק היא ניו יורק.

      קסם של פוסט.

        29/7/17 08:27:
      תודה על הפוסט המרגש.
        29/7/17 08:00:
      "עוברים ושווים" נכתב מתחת ל"בניין הכנפיים" (1612 נקודות). (הבניין עם החורים).
        29/7/17 07:38:
      כל הכבוד, באבא יאגה, על הכתיבה, על הצילומים ועל הקליפים. הפוסט מחזיר לתודעתי את העובדה, שמזה 10 שנים בערך, לא ביקרנו בניו יורק. ראינו רק את גראונד זירו בביקורנו האחרון. אבות העיר כנראה חזו מראש את התחדשותה המתמדת, ועל כן הכניסו את המילה "חדש(ה)" לשמה. כל טוב ושבת שלום, עמוס.
        28/7/17 23:03:

      חסרה לי הגירסה הזו:

      חוצמזה מאד אהבתי

       

      ''

        28/7/17 23:00:

      צטט: נומיקן 2017-07-28 22:43:53

      עין מצוינת, והלב במקום. תודה ושבת שלום ובריאות, נו, בריאו,
      תודה רבה, בריאות, בריאות

       

        28/7/17 22:43:
      עין מצוינת, והלב במקום. תודה ושבת שלום ובריאות, נו, בריאות.
        28/7/17 22:19:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-07-28 20:18:48

      תודה... (מוזר. כלל לא זכרתי שבאותו יום התרחש פיגוע גם כאן. מבחינתי זה היה יום די מכונן בחיי הבת הבכורה שלי, ויצא ששתינו היינו יחד בבית וצפינו ב TV, המומות). התמונות שהצגת מרהיבות. שמרי על עצמך, שבת שלום.
      תודה, מכבית, אשתדל
        28/7/17 22:18:

      צטט: דוקטורלאה 2017-07-28 20:13:56

      פוסט רציני ומיוחד. נהניתי מהשירה וממה שכתבת על העיר הגדולה. בניי, נוסעים הרבה לעיר זאת לרגל עבודתם (בחקר רפואה) והם סיפרו לי עליה מעט מאד ודברים בעלי אופי נוגה במיוחד. גורדי שחקים שנואים עלי במיוחד. אני שייכת לדור של הבתים הפרטיים הקטנים, האינטימיים, הנפלאים. תיקון קל : צ"ל "עוברים ושבים" ולא כפי שנכתב בטכסט. שבת שלום וכל טוב.
      מעניין, אני ממש אוהבת את ניו יורק ובמיוחד את גורדי השחקים שבה, אף שנראה לי שאני שייכת לדור שלך. לא הייתי רוצה לגור בגורד שחקים, אבל הם קסומים בעיניי. למה אופיה נוגה? הרגשתי שונה ביחס לניו יורק, הכל הייתי אומרת על העיר הרבגונית הזאת, אבל לא נוגה.  לא הבנתי איפה צ"ל "עוברים ושבים"?

       

        28/7/17 22:12:

      צטט: ערסאל 2017-07-28 19:34:14

      אני תוהה איזה אנדרטה תבנה לזכר מה שהיה כאן ובאזה פסוק ישתמשו כדי להנציח אותנו: אולי - NO WAY SHALL RAISE YOU FROM THE MEMORY OF TIME. בכך תושלם מלאכת הנאצים.
      אולי, אני שותפה לפסימיות שלך

       

      תודה... (מוזר. כלל לא זכרתי שבאותו יום התרחש פיגוע גם כאן. מבחינתי זה היה יום די מכונן בחיי הבת הבכורה שלי, ויצא ששתינו היינו יחד בבית וצפינו ב TV, המומות). התמונות שהצגת מרהיבות. שמרי על עצמך, שבת שלום.
        28/7/17 20:13:
      פוסט רציני ומיוחד. נהניתי מהשירה וממה שכתבת על העיר הגדולה. בניי, נוסעים הרבה לעיר זאת לרגל עבודתם (בחקר רפואה) והם סיפרו לי עליה מעט מאד ודברים בעלי אופי נוגה במיוחד. גורדי שחקים שנואים עלי במיוחד. אני שייכת לדור של הבתים הפרטיים הקטנים, האינטימיים, הנפלאים. תיקון קל : צ"ל "עוברים ושבים" ולא כפי שנכתב בטכסט. שבת שלום וכל טוב.
        28/7/17 19:34:
      אני תוהה איזה אנדרטה תבנה לזכר מה שהיה כאן ובאזה פסוק ישתמשו כדי להנציח אותנו: אולי - NO WAY SHALL RAISE YOU FROM THE MEMORY OF TIME. בכך תושלם מלאכת הנאצים.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין