כותרות TheMarker >
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    אברהם אלישע: 830 שנה לקרב קרני חיטין. 830 שנה להצהרת צלאח א-דין הקורא ליהודים לשוב ולהתישב בירושלים / חלק ב'

    1 תגובות   יום ראשון, 30/7/17, 15:47

    מסעותיו של צלאח א-דין בתוך ארץ-ישראל הצלבנית דמו עתה - כדברי פרופ' פראוור - לתהלוכה צבאית יותר מאשר למסע מלחמה. הגיוס המסיבי של הצלבנים לקרב קרני חיטין הותיר פשוט את מאחזיהם חשופים וחסרי הגנה...

     

    הזמן, הזיכרון והחסד

    מה אנו לומדים מן ההיסטוריה?

     

     

    830 שנה לקרב קרני חיטין

    830 שנה להצהרת צלאח א-דין הקורא

    ליהודים לשוב ולהתישב בירושלים

     

    חלק ב'       (לצפייה במאמר השלם [כולל תמונותיו] לחץ כאן)

    תבוסה זו של הצלבנים בקרני חיטין פילסה את הדרך לכיבושה של ירושלים. השאלה היתה שאלה של זמן, וזה לא אחר לבוא.

    צלאח א-דין היה בעל אמונה וגישה דתית. הוא דבק במצוות האסלאם. באמצעות מערכת תעמולה יעילה, שעמדו בראשה אישים מגדולי המחשבה וההגות של דורו דאג לשקף יחסו זה לדת.

    הוא הציב את ירושלים וקדושתה, וממילא את שחרורה מה"כופרים", כיעד עליון. אחדות אידאולוגית איחדה את רוח האסלאם והיא זו שסיפקה בשר תותחים למלחמת הגִ'הָאד. מה עוד שעפ"י האסלאם, מהווה הגִ'הָאד שער משערי גן-העדן.

    מסעותיו של צלאח א-דין בתוך ארץ-ישראל הצלבנית דמו עתה - כדברי פרופ' פראוור - לתהלוכה צבאית יותר מאשר למסע מלחמה. הגיוס המסיבי של הצלבנים לקרב קרני חיטין הותיר פשוט את מאחזיהם חשופים וחסרי הגנה.

    כעבור שלושה חודשים, ב-2.10.1187, כבר לא צלצלו פעמוני הכנסיות לנוצרים בירושלים. לעומת זאת נתמלטו זעקות אדירות מגרונות המוסלמים והנוצרים כאחד. הראשונים הריעו תרועת שמחה וניצחון על הורדת הצלב המוזהב שהתנשא מעל כיפת הסלע. השנִיִים, הנוצרים, זעקו זעקת שבר. הצלב שהורד בישר את נפילתה של ממלכת ירושלים הצלבנית. הוא נגרר ברחובות בתהלוכת בוז ולעג, תהלוכה שהסתימה במגדל דוד, שם נותץ לרסיסים כפסל אלילים ועבודה זרה.

    כל המקומות הקדושים טוהרו. חמישה גמלים טעוני בשׂמים ושמן מור הובאו לשם כך במיוחד מדמשק. צלאח א-דין עצמו נשא תפילת הודיה בכיפת הסלע. והחליט להשיב לירושלים עטרה ליושנה. הכנסייה, שעפ"י אמונת הנוצרים עלה ממנה ישו השמימה לאחר צליבתו, הפכה למסגד.

    צלאח א-דין בעצמו, רכוב על סוס, היה מפקח אישית על עבודות השיקום. ושלט המנציח את מפעלו שרד עד עצם היום הזה.

       ***

    קרב חיטין נרשם כאחד הקרבות המפורסמים בדברי הימים, ובמיוחד של ארץ-ישראל. כמו כל מלחמה, השפיע את השפעתו על העולם. בפרספקטיבה היסטורית יש לו השלכה על מציאות חיינו אפילו כיום, במיוחד לנו כיהודים.

    ואולם הדבר החשוב שבגינו אנו מביאים את כל האמור לעיל קשור באקט מסוים שעשה ואשר חולל תמורה היסטורית בעם-ישראל. עפ"י עדותו של הסופר והנוסע יהודה אל חריזי בעל ה"תחכמוני", היתה הישיבה של יהודים ומוסלמים אסורה בירושלים בירת הצלבנים. ישיבתם בעיר נחשבה, בעיני הנוצרים, כחילול הקודש. עפ"י  עדותו של אל חריזי פרסם צלאח א-דין לאחר שחרור העיר, הצהרה, ובה קרא ליהודים לשוב ולהתישב בירושלים. הכרזתו זו עוררה בין היהודים הן בארץ והן בתפוצות גלי התעוררות משיחית, בעקבותיה החלו רבים לעזוב מקום מושבותיהם בנכר ולעלות לישראל, מי להתישב ומי לתור בה. תחומי שלטון האסלאם האיובִּי הפכו מקור לשגשוג ולפריחה מהם נהנו יהודים רבים. רוח חדשהנשבה ביהדות, מין רנסנס. קרנם עלתה והם בלטו בממשל, במסחר, ברפואה, בפולחן ובפעילותם הרוחנית.

    הרמב"ם עצמו עשה בחצר האיוּבִּים במצרים, כרופא המלכות, בתקופתו של צלאח א-דין ובעיקר בתקופת בנו אל פאדל. גם אחי אשתו של הרמב"ם, ר' עוזיאל, שנשא את אחות הרמב"ם לאשה, היה מזכיר בבית נור א-דין, בנו של צלאח א-דין.

    אין ספק כי במעשהו זה, ויהיו מניעיו פרגמטיים ככל שיהיו, רשם צלאח א-דין לזכותו שם עולם בין דפי ההיסטורי ה של עם- ישראל.

    לצד מעשיו אלה ראוי לציין דבר יוצא דופן בתולדות המצביאים המנצחים. בצוואתו לבנו הורה צלאח א-דין: "הישמר משפיכות דמים... אל תיתן מבטחך בזה, אל תטפח בלבך שנאת הזולת..."

     

    ***

    סוף חלק ב' (למאמר זה שני חלקים)

    למעבר לחלק א' לחץ כאן

    כל הזכויות שמורות  © 

    __________

     

    מקורות:

    1. יהושע  פראוור, הצלבנים, מוסד ביאליק, 1985.

    2. ד"ר פיליפ חתי, לבנון בדברי הימים, בירות-ניו יורק, 1959.

     فيليب حتي: لبنان في التاريخ, بيروت-نيويورك.   

    3.יעקב דה האז, תולדות ארץ-ישראל, הוצאת "לדורי", תשכ"ג.

    4. זאב וילנאי, אגדות ארץ-ישראל, קרית ספר, 1984.

    5. אלי שילר, כיפת הסלע  ואבן השתיה, אריאל, 1976.

     

    אברהם אלישע הוא תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

     אתרנו: אברהם אלישע - מאמרים

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/8/17 00:07:

       אברהם אלישע היקר.


        נהניתי לקרוא על התיאור ההיסטורי הנפלא!

       יישר כוח!

       

      בברכה

       אהובה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין