כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    מגיבים בבלוג שהם משתמשים פרטיים / אנונימיים מתבקשים לא להגיב בפורום זה. אדם בלי זהות ואו אחד שלא מוכן לקבל תגובה לא תתאפשר לו הזכות להגיב בבלוג זה. הדבר נובע מכך שאנשים שאין אפשרות להגיע אליהם על מנת להעיר להם אם כתבו משהו לא ראוי לדעתי והם מסתתרים בדרך כלל אחרי שמות בדויים ומרשים לעצמם לכתוב, להכפיש ועוד.

    מוכן לקבל כל תגובה, רק מאנשים שיש להם "זהות" ויש אפשרות לתקשר איתם.

    0

    חורבן הבית שלנו. ישראל תשע"ז.

    0 תגובות   יום שני, 31/7/17, 10:58

    חורבן הבית שלנו. ישראל תשע"ז.


    יום תשעה באב מהווה סוג של יום חשבון נפש. יום תשעה באב הוא יום שאמור להוביל פיוס בין כל קצוות עם ישראל.


    כשאני חונכתי בכל ימי צעירותי, משהייתי קטן קטן אחד הדברים שניסו להעביר לי במשפחתי ונתנו לי את ההרגשה, שכאשר מדברים על הדת, כאשר מדברים על הליכה לבית הכנסת, חגיגת החגים כולל יום כיפור, ראש השנה, פסח ועוד זה בעצם היה מסר של אחדות, אהבה וחיבור בין האנשים באשר הם כאשר הדת בכל התקופות ההם נראתה לי כדבר מאחד, מגבש, פותח עולמות אחרים של אחווה ובעצם – משהו שמאחד את עם ישראל ויותר מזה.


    אבל ככל שהתבגרתי וככל שאני מסתכל על הדת כיום, על החרדים, על הדתיים על מה שמתרחש היום בחברה שלנו בין חילוניים לחרדים אני מעלה לעצמי הרבה תהיות האם החרדים של היום, האם הדתיים של היום זה אותו עולם שעליו חונכתי וגדלתי והתשובה שלי היא אחת.


    לא!


    אני חייב מראש לומר, אני לא מבצע הכללה של כלל הדתיים, כי בסך הכל אני רואה הרבה הרבה דתיים שאני מעריץ אותם, תופס מהם אפילו ואולי הרבה יותר אפילו מאשר מעצמי בכלל.


    אבל


    מה שכן מצליח לגרום לי לחשוב על העולם הדתי, על העולם הזההוא החרדים. החרדים שאני לפחות לא מסוגל להבדיל בין חרדי טוב לחרדי רע.


    מבחינתי, כל החרדים זה אותו דבר.


    רע.


    החינוך שחונכתי הוא שלראות חרדים ולראות אותם במעשיהם זה מסר של פיוס.

    אבל המציאות היום מכתיבה שהחרדים מביאים לפחות לי – מסר של מיאוס. שחיתות, שנאה, רדיפת בצע, ואף גרוע מזה.


    אני מסתכל על מה שקורה בין החרדים לבין החיילים החרדים שרוצים להתגייס, ההתנהגות של העדה החרדית כלפיהם, פשוט מעוררת בחילה וחלחלה, יהודי שאמור לכבד יהודי, מתנכל ליהודי שבחר בדרך שונה משלו. יהודי חרדי תוקף בחור חרדי אחר, שגם נשאר מאמין בדת ושומר עליה וגם בחר לשרת את מדינת ישראל וה"יהודי" האחד שבמקום לפרגן ליהודי השני מוביל עליו לינץ ושנאה.


    אני מסתכל על החרדים ועל החמדנות שלהם שהם סוחטים את ראש המשלה הסחיט לחיץ שרוצה לשמור על ממשלתו, לוקחים מהקופה כל מה שהם רק יכולים, דואגים רק לפריפריה שלהם בלי בכלל לדאוג לאחרים ומוכנים פשוט בשביל זה .... להתאבד על מטרתם.


    אני רואה את השנאה של החרדים לחילוניים שרוצים לחיות בדרך אחרת, החילוני שרוצה ליסוע בשבת, ללכת לסופר או לחנות בשבת או בכלל לבלות להנות בדרך שלו והדת במקום שתפייס, במקום שתאחד, רוצה להפוך אותנו למדינת הלכה ולחייב אותנו לחיות בדרך של כפייה.


    אני רואה את החרדים שחיים עם הדת, כמודל שנות קוקוס, ולא מוכנים להתאים אותה לעולם ולמציאות החדשה. כן, העולם השתנה, אלוהים אני בטוח גם השתנה, אבל החרדים נמצאים עדיין בגישה של המאה הראשונה.


    נכון, שבת זה יפה לנוח, ללכת לבית הכנסת ולהתאחד, אבל לא כולנו רוצים את זה, לא כולנו מחוייבים לזה ויש כאלה בעולם שלנו שרוצים קצת אחרת.


    פעם, לפני שנות דור, שאלוהים ברא את האדם ושנוח נסע עם התיבה,  הכל היה אחרת, לא היו אוטובוסים, לא הייתה רכבת, לא היה חשמל, לא היה קניון, לא היה קולנוע, לא היה חוף ים נהדר, לא היה בית קפה, היה מקסימום באר ומי שרצה להתפנק, קטף תפוח מהעץ.


    היום, יש קניון, יש חיים, יש אוטו, יש אוטובוס, יש מונית, יש רכבת, יש קולנוע, יש כביש, יש הרבה מעבר להכל – יש חיים אחרים במאה שלנו ומותר לנו גם לחיות אחרת מכל החרדים ואין להם את הזכות להגיד לנו איך לנהל את החיים וגם אם הם בעצם שולטים בחיים במדינה בגלל שהם יודעים שראש הממשלה לחיץ.


    יש חיים אחרים בעולם החדש, יש חיים שבהם לא רק יש את דוד וגוליית, יש חיים שבהם כולנו פה שווים חילוניים וחרדים וכולנו צריכים לתרום במלוא מובן המובנים.


    לא יכול להיות מצב, שבו החילוני יתרום וייתן למדינה והחרדי רק יתפלל באוהלה של תורה. שמתפללים באוהלה של תורה אולי לנפש שלהם זה עוזר אולי זה עוזר לעוד כמה לנשמה, אבל אם לא עושים דברים יותר מהותיים – פשוט אין חיים.


    לא מוכן ולא מסתדר לי בעולם של המאה העשרים ואחת שיהיה כאלה שמשתמטים ויש כאלה שעובדים כדי לפרנס אותם.


    לא מוכן שמישהו בעולם הזה יגיד לי איך לחיות ואיך לנהוג, ואני רוצה לעשות מה שאני  רוצה בדרך הזו.


    שהיה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, ושנולד העולם הכל היה אחרת.


    היום החיים שלנו אחרת.


    אכבד כל חרדי שירצה לחיות איך שירצה, גם אם אני חושב שהוא פרזיט ומשתמט.

    אבל שאותו חרדי, אותו דתי, אותו האחד לבוש השחורים, שיחייה בדרך שלו במקום שלו ולא יגיד לי איך לחיות במקום שבו אני חי.


    אני יהודי בדיוק כמו החרדים. נכון, ככה נקבע אבל עובדת החיים אומרת שאני יהודי במדינה יהודית אבל עם כל זה שאני יהודי במדינה יהודית, זה לא אומר שתהיה עלי כפייה חרדית ודתית.


    אני יכול להיות יהודי בדרכי שלי.


    להדליק אור בשבת.


    להתניע אוטו וליסוע אם יש לי כזה.


    יש לי את הזכות המלאה לאוטובוס ורכבת בשבת , כן אנחנו במאה קצת יותר מתקדמת מהמאה שבה אלוהים ברא את האדם.


    יש לי את הזכות ללכת בשבת למרכול לחנות ולקולנוע, יש לי את הזכות ליסוע בשבת לים, להדליק אש ואולי גם ליסוע על קטנוע.


    אני יהודי לא פחות טוב מכל חרדי גם אם אני לא מתפלל לאלוהים שלהם

    כן, אני מתפלל לאלוהים שלי שהוא לא פחות טוב, הוא אבל האלוהים של המאה העשרים ולא של החרדים האבודים.


    אני מאמין באלוהים שלי שמרשה ליסוע בשבת, שמרשה לבלות, ללכת למועדון, לחיות והאלוהים שלי לא פחות טוב. האלוהים שלי התאים את עצמו לעכשיו ולא לגישות הישנות והעלובות.


    אלוהים זה מושג רחב, ולכל אחד, יש את האלוהים שלו כמו שהוא רואה ואליו הוא מחוייב.


    החרדי רואה את האלוהים שלו בדרך שלו.


    אני היהודי שאני ממש לא פחות טוב – רואה את האלוהים שלי וסוגד לו בדרך שלי.

    אם החרדים היו מתאימים את עצמם לאלוהים של המאה העשרים אני מאמין שהייתה פה


    מלא אהבת חינם.


    אבל בגלל שהחרדים חיים בעולם אחר משלהם עולם של כפייה, שנאה, השתמטות וסחיטה, אהבת החינם נעלמה והיום יש במדינה שלנו אנשים כאלה וכאלה ויש מלא, שנאת חינם.


    מתי יקום לו הרבי החכם, שכמו שרואים היום התפכחות בעולם הערבי שמבינים את הגישה ליהודים ולישראל אחרת ויש כאלה קולות, הגיע הזמן שיקום מנהיג דת אמיץ ויגיד  נכון, יש את התורה, יש את הכל אבל הגיע הזמן לעשות מחשבה מחדש, לחדד את הדברים אחרת, לראות את הכל אחרת, להתאים את הדת למאה ה 21 ולהתחיל לחיות מחדש עם גישה חכמה יותר, עם גישה אחרת, מותאמת, שתביא את העם שלנו לאחדות ותקווה.


    היום ערב תשעה באב, תשע"ז


    מאסתי מהחרדים שכופים עלינו את הדרכים שלהם.

    הגיע הזמן שמשהו פה ישתנה אבל כמו שזה נראה

    זה הולך רק להיות גרוע יותר.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין