כותרות TheMarker >
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    אברהם אלישע: מדוע נפוליאון הוגלה פעמיים ולא הוצא להורג? האם יש לכך קשר להכתרתו בכתר הברזל המקודש של מונזה? / חלק א'

    1 תגובות   יום שבת, 5/8/17, 16:25

     מסע בעקבות הכתר הקדוש

    מדוע נפוליאון הוגלה פעמיים ולא הוצא להורג

     האם יש לכך קשר להכתרתו בכתר הברזל המקודש של מונזה

    האומנם שינה הכתר את גורל נפוליאון ובכך את פני ההיסטוריה


     

    חפץ או פעולה נעשים בעלי ערך, ובכך הם נעשים 

    ממשיים, הואיל והם משתתפים בדרך זו או אחרת

    במציאות שהיא נשגבת מהם.

    מירצ'ה אליאדה1


    חלק א'

    ''

    טקס ההכתרה בנוטרדם, ז'אק-לואי דויד, 1822-1808, ארמון ורסאי 

    (לצפייה בתמונות המאמר מומלץ להיכנס דרך דפדפן גוגל כרום)

     

    הוא ראה עצמו כיורשו של שרלמן  גדול קיסרי אירופה. נפוליאון. בטקס ההכתרה בכנסיית נוטרדם בפריס (1804) הוא מפתיע את העולם בדחותו כתר שהוכן עבורו ובהכתירו את עצמו, במו ידיו, בנזר - דומה לזה שבו הוכתר שרלמן לקיסר ולאלה של קיסרי  רומא. בכך הפגין קבל עם ועדה את אי כפיפותו לכס הקדוש ולכל מה שהוא מייצג. לאפיפיור פיוס ה-7, לא נותר אלא להיות אחד הנוכחים בטקס ותו לא. במילים אחרות ניתן לומר שההכתרה עברה ללא התקדשות אפיפיורית מורשתית. למרות זאת קיבל נפוליאון את ברכת הכנסייה. באותו מעמד, לאחר שהכתיר עצמו בנזר לקיסר, הוא מכתיר גם את ז'וזפין אשתו לקיסרית.

    חצי שנה לאחר מכן, ב-26.5.1805, נפוליאון עושה זאת שנית: הפעם בקתדרלה הגדולה של מילאנו בה הוא מכתיר את עצמו למלך איטליה. גם בטקס זה הוא מניח במו ידיו את הכתר על ראשו, אלא שכאן היה זה "כתר הברזל" הידוע של לומברדיה. כאן מקבלת ההכתרה כבר משמעות נוספת מרובֶדת בעומק סימבולי, שנבעה מעצם המגע הפיזי בכתר המופלא. בסיום הכתרה זו הוא גם מכריז בקול את המנטרה המסורתית של המלכים הלומברדים: Dieu me la donne, gare à qui la touche - "האל נתנה לי - היזהר מי שייגע בה", בצרפתית הכתר (Couronne) הוא לשון נקבה.

    __________

    1. מירצ'ה אליאדה, המיתוס של השיבה הנצחית, עברית: יותם ראובני, כרמל, 2000, ע' 11.


     ***

    מהו כתר הברזל של מונזה

    זהו כתר צנוע בגודלו ובמבנהו, אך קשור לאירועים גדולים בהיסטוריה. הכתר הוא אחד הסמלים העתיקים ביותר של הנצרות ושואב את כוחו מהיותו קשור לצליבת ישו - האירוע המכונן והמייצג של הדת הנוצרית. מטעמים אלה נסעתי גם לאי אלבה וגם למונזה להתרשם, ואולי גם לגעת פיזית בדברים מקרוב.


    ''

     "כתר הברזל" של מונזה*  

    (לצפייה בתמונות המאמר מומלץ להיכנס דרך דפדפן גוגל כרום)


    שמו של הכתר ניתן לו על שום חישוק הברזל הנושא את פנימיותו העשוי, לפי אמונתם, מאחד ממסמרי הברזל ששימשו בצליבתו של ישו. על פי המסופר הובאו מסמרים אלה מירושלים ע"י הלנה אמו של קונסטנטינוס הגדול. הלנה, לימים קדושה, בנתה את האתרים המקודשים ביותר לנצרות: את כנסיית המולד בבית לחם, את כנסיית הקבר בירושלים, את כנסיית אלאונה בהר הזיתים - לזכר עלייתו של ישו לשמיים, את כנסיית אברהם באלוני ממרא. בסיני היא מזהה את הר סיני (גַ'בְּל מוּסָא) ובונה שם את הקפֶּלה לכבוד אם-ישו, אתר הידוע בשם סנטה קתרינה. וכן, זיהוי מיקום הר ציון בירושלים.

    מספרים שבמסע חיפושיה בירושלים הצליחה למצוא, ולדעת אחרים להמציא, 3 צלבים וכדי לבחון איזה מהם היה של ישו נתנה לאשה גוססת לגעת בהם; בנגיעת האשה בשלישי נרפאה. בכך הוכח לה שהוא הצלב הנכון אשר עליו נצלב ישו. ייחוס כוח טמיר ועל-טבעי זה לצלב הוחל גם על מסמרי הברזל - אשר שימשו בצליבה ונגעו בבשרו ובדמו של ישו, והדם הוא הנפש. אירוע זה הוליד את המסקנה האמוּנית שכל הנוגע בהם אינו בן-מוות1. הכתר מורכב מששה חלקים, אך קיימת השערה שראשיתו בשמונה - כלומר מתומן. אחד המסמרים הגיע לתאודֶלינדה מלכת הלומברדים שמרכזה היה במונזה, עיירה ליד מילאנו, בסוף המאה ה-6. תאודֶלינדה נודעה בפעילותה המיסיונרית, ניצרה את תושבי לומברדיה והחלה לבנות את קתדרלת מונזה ולחדש בניית בית הטבילה המתומן בפירנצה. את המסמר עם שרידי קדושה נוספים קיבלה מהאפיפיור גרגורי ה-I. את המסמר שילבה כרצועה פנימית סביב הכתר. הכתר נתפרסם בקדושתו ושימש ל-34 הכתרות היסטוריות - ביניהן זו של שרלמן כמלך לומברדיה. הכתר שמור בקתדרלת מונזה.

    __________

    1. המונח "מסמר הצלוב" ותועלתו הרפואית זכה ביהדות לדיון במסכת שבת (סדר מועד, פרק ו' י') והיה מותר לצאת בו בשבת "משום רפואה". לכאורה מעורר הדבר אסוציאציות הגוררות תמיהה, בייחוד כשהמדובר בצלוב בה"א הידיעה, הגדרה המצביעה על ישו ועל הכוח המחייה והמרפא שיוחס לו. השוו עם המואבי המת שקם לתחייה בעקבות מגעו בעצמות הנביא אלישע (מלכים ב' י"ג/21). לכאורה, כיוון שבצליבתו של ישו השתמשו בסה"כ במסמרים בודדים ואלה חולקו למלכים וליקיריה הקדושים בעיני הלנה דאז, כך שמסמרים כאלה לא יכלו להגיע לידיים פרטיות ולשימוש עממי.

    יוספוס פלביוס מתאר צליבות של נשים וגברים, מהם "נכבדי היהודים", לאורך חומות ירושלים. במרחבי האימפריה הרומית נצלבו אלפי בני אדם. הבחירה בדרך זו של הוצאה להורג היתה השפלתו של האדם ברבים. ידוע שבתהליך הצליבה הופשט הנידון עירום והמסמרים היו גם "כבדי משקל" - כדי שיחברו את איברי הגוף עם עץ הצלב (18-13 ס"מ). המסמרים נאספו לאחר הצליבה כקמעות לריפוי. מענין אם מדובר במסמר של צלוב זכר בלבד, או גם של צלובה אשה.

    לעיתים בלבלו בין מושג הצלוב והתלוי. המונח העברי "תליה" מיתרגם בארמית: "צליבה". ברור שמדובר בצליבה ממש, שכן אין בתליה כדי להזדקק למסמרים וה"חיוּת" שיוחסה למסמר מתקיימת מכוח המגע הישיר של המסמר עם דמו (=נפשו), בהיות הצלוב עדיין בחיים. ור' אברהם אלישע, מיתוס ואקסטזה - הדודאים במקורות ובמאגיה סקסואליס, מודעות 29, 1988, ע' 30 ואילך.


    __________

    * תמונת כתר מונזה באדיבות: 

    FilWriter (Own work) [GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html) or  CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], via Wikimedia Commons.


    סוף חלק א' (למאמר זה שני חלקים)

    למעבר לחלק ב' לחץ כאן


    כל הזכויות שמורות  © 

    אברהם אלישע הוא תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

     אתרנו: אברהם אלישע - מאמרים

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/8/17 01:11:

       אברהם אלישע היקר.

       

      תודה לפוסט כה נפלא!

       שבוע טוב ובשורות טובות.

       

       בברכה

       אהובה.

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין