כותרות TheMarker >
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    אברהם אלישע: מדוע נפוליאון הוגלה פעמיים ולא הוצא להורג? האם יש לכך קשר להכתרתו בכתר הברזל המקודש של מונזה? / חלק ב'

    0 תגובות   יום שבת, 5/8/17, 16:47

    מסע בעקבות הכתר הקדוש

    מדוע נפוליאון הוגלה פעמיים ולא הוצא להורג

     האם יש לכך קשר להכתרתו בכתר הברזל המקודש של מונזה

    האומנם שינה הכתר את גורל נפוליאון ובכך את פני ההיסטוריה

     

    חלק ב'

     

    הבטחת רצף שושלתי על ידי חסינות עולם

    התנ"ך כמקור לאידאולוגיה המציבה טאבו לפגיעה במלכים

     

    כתרי מלכות מתמוטטים,

    הכנסייה נשארת לתמיד.

    נפוליאון

     

    דוד המלך מכונה בפי הנוצרים "אבי האלוהים", ומורשת שהתקבעה בנצרות רואה את מלכיה כצאצאיו. רבים מן המלכים הנוצרים אימצו את השם דוד, הגדול מכולם היה שרלמן (ר' מאמר). בכללם זה היה גם אחד משמותיו של דודה של המלכה אליזבת השניה אדוארד ה-8, שהוכרח לוותר על כס מלכותו. אגב, מאז ימי המלך ג'ורג' ה-I (המאה ה-17) מחזיק בית המלוכה הבריטי גם במסורת ברית המילה, וזה כולל את בניה של אליזבת השניה שלצורך ביצוע טקסי המילה הזמינה רב יהודי.

    לא ייפלא אפוא שטקס משיחת המלכים הנוצרים חיקה את משיחתו של דוד המלך בידי שמואל. משיחה זו באה למשוך בין היתר לא רק צליחת רוח הקודש על המוכתר והשתנותו לאדם אחר, אלא גם לזַכּוׂתו במחסה-מגן לעצמו בציווי אלוהי שאין להפר אותו. מעמד נושא הכתר כמשיח אלוהים מעניק לו ולזרעו, בנוסף לרצף השלטוני, גם חסינות עולם והגנה שאין לשללה מהם.

    אם דוד הוא המופת, אזי יש ללכת בעקבותיו. והנה, כאשר היה בידי דוד לפגוע במלך שאול שרדף אותו, הוא אמר לאנשיו: חָלִילָה לִּי מֵיְ-הוָה אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְ-הוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ יְ-הוָה הוּא (שמואל א' כ"ד/6), ואף הצטער שכרת את כנף בגדו של שאול. גם בפעם השניה לא התפתה דוד לפגוע בשאול ואמר לאבישי: אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי מִי שָׁלַח יָדוֹ בִּמְשִׁיחַ יְ-הוָה וְנִקָּה (שמואל א' כ"ו/9); חָלִילָה לִּי מֵי-הוָה מִשְּׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְ-הוָה (שם, 11). השוו: אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ (תהלים ק"ה/15) ולמקבילות בספר דברי הימים א' ט"ז/22.

    רעיון מיצוי דין מוות לפוגע במשיח אלוהים עולה מן הכתוב המקראי. דוד מורה לפגוע בנער העמלקי שהפר את הטאבו הזה בהורגו את שאול, אף על פי ששאול עצמו הורה לו לעשות זאת (שמואל ב' א'/16-13). דוד גם ציווה להמית את הורגי איש בושת בנו של שאול (שמואל ב' ד/12-11).

    הרלב"ג (רבי לוי בן גרשום) - שהיה פרשן מקרא, מדען ופילוסוף רואה את מניעיו של המלך דוד כפרגמטיים, מתוך שידע שהממלכה ממילא תהיה לו, ועל כן ביקש להרחיק את הסכנה שבהריגת מלך משיח האל. כלומר, ביקש בכך לייצב את השלטון ולא להכניסו לסכנה שתחליש את עמידת הממלכה מול אויביה.

     

    הגליות נפוליאון -

    תרגילים בהיסטוריה של הרעיונות והסרקזם המקיאוולי?

    השאלה היא אם היסטוריה זו שיחקה תפקיד בידי שוביו של נפוליאון. האם עלינו לקחת בחשבון שנפוליאון היה חתנו של הקיסר פרנץ ה-II - קיסר האימפריה הרומית הקדושה ולימים קיסר אוסטריה (בשם פרנץ ה-I)? הוא היה נשוי לבתו מריה לואיזה והוליד ממנה בן יורש.

    לאחר שהובס בווטרלו בידי הבריטים ושותפיהם הוא חמק משדה הקרב ולאחר תקופה קצרה ניסה להימלט מצרפת, אך נשבה בידי הכוחות הבריטים. מנהג עתיק היה שמלכים ובני המעמד האריסטוקרטי נענשו בהגליה בלבד ולכך תקדימים רבים. אך כאן מדובר במצביא שהגדיש את הסאה וחרף הסכנה שעדיין היתה גלומה בו הם לא שלחו בו יד, אלא בחרו להגלותו שוב והפעם לאי סנט הלנה. בהיסטוריה של אנגליה מלכים לא הוצאו להורג בידי מלכים אלא בידי מהפכנים.

    בהיותו קודם לכן בגלות באלבה התכנסו ב-1815 נציגי המעצמות המנצחות של אירופה לדיונים במה שידוע כ"קונגרס הוינאי" שנוהל למעשה מאחורי הקלעים ע"י נציג בריטניה. משתתפיו ביקשו להחזיר את גלגלי ההיסטוריה לאחור (Ancien Régime). במילים אחרות - להחזיר ליושנה את עטרת השמרנות המונרכית, היונקת תוקפה מחסד האל ואין מערערים אחריה.

    *

    נפוליאון בשעותיו הטובות התחכם באומרו כי כס המלוכה אינו אלא גזר-עץ מרופד, אך האם גורלו שפר עליו שלא כך חשב לגבי תפקידו של כתר?

    והשאלה היא: אם אחד השיקולים שחרצו המנצחים את גורלו לחיים, בגוזרם הגליותיו בזו אחר זו, נובע בכנות מתוך שנפוליאון הוכתר בכתר הברזל של מונזה ושהנגיעה הפיזית בו משמעותה שאין הוא בן-מוות?

    זאת בלוקחנו בחשבון שהמסמר והכתר קיבלו את גושפנקת קדושתם ממעמדה של הלנה - ומסיבה זו נחשב הכתר לאחד הסמלים המלכותיים העתיקים ביותר של הנצרות - והרי צליבת ישו היא האירוע המייצג ביותר את הדת הנוצרית וסמליות דמו, באמצעות היין, היא אקט פולחני הבא לביטוי פיזי בכל גוף נוצרי בתום כל מיסה בכנסייה.

    או שמא בפנינו אקט מניפולטיבי-מדיני שיסודו בצביעות מקיאווליסטית מאחזת עיניים המעמיד פנים כאילו נעשה מכוח העיקרון התנ"כי המחייב שלעיל וכאילו בזכותו ניצל עורו הקיסרי. וכך, ניצלו פסיקתם זו להגליה לצורכי תעמולה, לתמרונים ולעשיית הון פוליטי בשמם של ערכים מקודשים שהפירוש המשתמע להם: אין לגעת במלכים ובשליטים אחרים, קרי... בהם עצמם.

    *

    לראשונה הוגלה נפוליאון לאי אלבה והמשיך להחזיק בתואר קיסר, קיסר האי בלבד. דבר אחר הוא כאשר נשלח לגלוּת לאי סנט הלנה, אי הקרוי על שמה משום שהתגלה ביום שבו גילתה בירושלים את הצלבים ואת המסמרים. זו אותה הלנה בעלת הזכויות בהשתתת הקדושה בנצרות והמקור לאותם מסמרי הצלוב מירושלים שאחד מהם הגיע לכהן בכתר של מונזה.

    קריאה בשם של מקום מנכיחה בו איזו זהות, מתקיימת בו איזו סמליות נוכחת. וארנסט קסירר מלמדנו שהאדם הוא יצור הכפוי לִיצוׂר ולעסוק בהסמלה.

    ואני שואל: האם אפשר להתיחס להגלייתו של נפוליאון לאי סנט הלנה כאל "צירוף מקרים" בלבד? האומנם ניתן לנתק ולהתעלם מההדהוד בסמליות המפעפעת בין הכתר בו הוכתר לבין נוכחותו באי כאן? או שמא בפנינו סגירת מעגל פואטית מעוררת קונוטציה עם ההסתפקות בהגלייתו ובמניעת הוצאתו להורג, וכל זה כקוריוז סוריאליסטי המחייך אלינו בציניות ובקריצת עין ממזרית מבעד לחורי המסך של בימת ההיסטוריה.


    סוף חלק ב' (למאמר זה שני חלקים)

    למעבר לחלק א' לחץ כאן


    כל הזכויות שמורות  © 

    אברהם אלישע הוא תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

     אתרנו: אברהם אלישע - מאמרים

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין