כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    ביקורת לסיפור קצר של האנס רודי גיגר על סוף העולם

    0 תגובות   יום ראשון, 6/8/17, 13:50

    ביקורת לסיפור קצר של האנס רודי גיגר על סוף העולם

     

     

    גאות
    באחד מספריו הרבים שיצאו, בהם מפורטות העבודות הרבות של האמן האנס רודי גיגר אשר נטש את עולמינו השבוע אל העבר כל מה שמעבר, מסופר סיפור קצר על סוף העולם, נושא לא מפתיע בספקטרום ההתנסחויות הויזואליות של האמן.

    הרואין, שהפך מחומר לא חוקי למוצר צריכה לגיטימי ואז למצרך נדיר שקשה להשיגו יותר, שימש את אלו שהיו מספיק אמידים ויכלו להרשות לעצמם להתמסר לעולמו של הסם לשכוח ולברוח, לפחות במוחם, מהסוף הקרב, כשהמים עלו ועלו סביבם, תוך שהם מגיעים ומציפים את בסיסן של הפירמידות במצרים.

    זכור לי קטע שיצא קצת לפני תחילתה של העונה השנייה של 'מראה שחורה', בה ניתן לראות מה יעשו כנראה שאר האנשים, אלו שלא היה ביכולתם לשכוח ולנטוש את תודעתם לפני הסוף. גל עצום מימדים התקרב אל העיר באותו קטע וידאו קצר ששודר לפני הפרק הראשון של העונה השנייה, והאנשים ברחוב הרימו את המכשירים הניידים שלהם וצילמו. הסטנדאפיסט לואי סי קיי טוען שכשאנחנו מצלמים קטעי וידאו בניידים שלנו ומעלים אותם לפייסבוק, אף אחד באמת לא רואה אותם, הפעם אותו גל של מים והדף דואג לכך שאכן אף אחד לא יצפה בתיעודו, תוך שהוא מעלים את העד, את מכשיר ההקלטה ואת הקהל בו זמנית. 
    זהו טיבו של סוף העולם. 

    יום לאחר מותו של גיגר פורסמה כתבה שלא הצליחה לזכות בתשומת ליבה של התקשורת, ונעלמה מאז תחת צילם של פרשיית אולמרט ותוכנית הטלוויזיה 'האח הגדול'. הכתבה סיפרה על יבשת אנטארקטיקה, ועל כך שתהליך המסת הקרח ביבשת זו הינו כבר בלתי הפיך. האטת פליטת גזי החממה יכולה להאט יותר את קצב עליית מפלס המים, כך נאמר, אבל עברנו את השלב בו יכולנו לעצור את השינוי הכל כך קריטי בעולם בו אנו חיים. 

    הדבר הכי חמור באסון שיקרה הוא שלעולם לא נודה, ואם נודה – לעולם לא נצליח להאשים את האנשים העומדים מאחורי הנזק הגדול לעולם במה שהם עשו לכולנו.
    הנזק הנגרם מפליטת גז מתאן על ידי כבשים ופרות הוא אדיר,אך לכשנחצה את הקו מהאיום אל הקטסטרופה לא נעז, או לא נוכל להפנות אצבע מאשימה אל אלו אשר גידלו וכלאו מספרים כל כך גדולים של בהמות, רק בשביל להרוג אותם עבור תאוותנו. אנחנו – אנחנו כל כך חלשים כרגע, שאפילו הקריאה לכעוס, לצאת לרחוב ולדרוש שינוי נתקלת בהתנגדות עוד מאלו העומדים יחד איתנו תחת הגרדום. 

    בעמוד שעל יד אותו סיפור קצר של גיגר ישנו ציור צהוב שנקרא The Mystery of San Gottardo. אינני יודע אם זו אכן הסיבה שמעצבי הספר החליטו לשים אותו על יד אותו סיפור על סוף העולם והגלים הגואים, אך לי הקשר ברור. 

    הערב מוגשות שאריותיהן החרוכות של פרות, תרנגולות וכבשים בבתי ישראל.
    מחוץ לביתי, במורד היער, עשרות בני אדם מבעירים מדורות ושורפים גופות נוספות.
    העשן עולה, כטבעו, מעלה.
    האויר לא שוכח גם אם אנחנו חושבים שכן.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה