כותרות TheMarker >
    ';

    יומנו של אופשוריסט

    פיתוח תוכנה ב- Offshore (מזרח אירופה והמזרח הרחוק) הוא אחד התחומים החמים והשנויים במחלוקת בתעשיית התוכנה. זהו יומנו של אופשוריסט המאמין ש - offshore יכול למנף את תעשיית התוכנה הישראלית.

    כיצד מפוצצים את בועת השכר?

    19 תגובות   יום שלישי, 1/5/07, 08:16

    לפני מספר ימים הרצאתי בפני פורום מנהלי משאבי אנוש של אנשים ומחשבים. פתחתי את דברי בספרי על כתבה שקראתי על סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת תוכנה ישראלית שהציע למועמד לתפקיד במחלקת הפיתוח 40000 ₪, והמועמד אמר לו שהוא יחשוב על זה. שאלתי את חברי הפורום, כולם סמנכ"לי משאבי אנוש, מתי לדעתם התפרסמה הידיעה? להפתעתי, כמעט כולם ייחסו את הידיעה לשנת 2007, בעוד שאני הייתי בטוח שהם ישייכו אותה לימי הבועה. מסתבר שזו לא סנונית יחידה - המועמדים חזרו לעשות שופינג... 

    באותה כתבה, שהתפרסמה בתחילת 2007, מדווחת אותה חברה כי סיימה את שנת 2006 כש- 15% מעובדיה עזבו אותה. ההוצאות על משכורות עלו בחברה ב – 2006 בממוצע ב 5%, מה שמתאים לשיעור העלייה הממוצע בכלל תעשיית ההיי-טק.  האם אנחנו עומדים בתחילתה של בועה נוספת? על פניו זה נראה כך – יש לא מעט סימנים נוספים שחלק מן הסימפטומים שאפיינו את ימי הבועה חוזרים.  

    בכתבה שהתפרסמה ב- 14/03/07 ב- TheMarker פורסם שחברות טכנולוגיה מפסידות, שהיו מסימן ההיכר של שוק ההנפקות הראשונות לציבור בתקופת הבועה, חוזרות. מאז תחילת 2006 הלך וגדל שיעורן של חברות מפסידות בקרב חברות המנפיקות את מניותיהן לראשונה - ובקרב החברות המתכננות להנפיק יש יותר מ-50% אשר מעולם לא הגיעו לרווח.  

    מספר ימים לפני כן, התפרסם סקר שערך משרד התמ"ת במגזר העסקי בקרב מדגם מייצג של 2,500 מעסיקים בשוק הישראלי. העלייה במספר המשרות הפנויות איפיינה את כלל ענפי המשק, אך היתה משמעותית בעיקר בענפי ההיי-טק ושוק ההון. מהנתונים עולה כי הביקוש למהנדסי מחשבים ב-2006 עלה ב-374%, גידול של 1,403 משרות פנויות ליום לעומת 2005. גם הביקוש להנדסאי מחשב, טכנאי מחשבים ומתכנתים עלה בממוצע של כ-1,000 משרות פנויות ליום.

     

     מן הצד השני, סקר השכר האחרון של פרופ' משה צבירן, מצביע על עליית משכורות ממוצעת של כ- 5.4% בשנת 2006 בלבד! סקרי השכר של  צבירן נחשבים למקיפים והאמינים ביותר בענף ההיי-טק הישראלי, ומתבססים על נתונים של יותר מ- 270 חברות המעסיקות יותר מ- 85 אלף עובדים. מספרים אלו מגובים גם על ידי המספרים אותם מדווחות חברות ההשמה השונות הפעילות בענף.

    מדוע עלייה כה גבוהה בביקוש לעובדים לא מגולמת בעליית שכר גבוהה בהתאמה? 

    הסבר הגיוני אחד, ניתן למצוא בכתבה שפורסמה כבר בשנת 2005. לדעת פרופ' משה צבירן, הסיבה לכך היא הגלוביליזציה של הכלכלה העולמית, אשר הגיעה גם לענף ההיי-טק הישראלי -  האפשרות להעביר עבודות פיתוח למזרח אירופה ולמזרח הרחוק הם אחד הגורמים העיקריים שממתנים את בועת השכר בהיי-טק:

     

     "בשנים שחלפו מאז תקופת הבועה התחזקה מאוד מגמת הפיכתו של העולם לכפר גלובלי. המשמעות היא שאם יתפתחו תנאי ביקוש קיצוניים שיביאו לסחרור ברמות השכר, כמו שהיה בתקופת הבועה, סביר להניח שחברות יקצצו בפעילותן בישראל ויעבירו עבודות למוקדי פיתוח בהם כוח האדם זול יותר".

    "תחת איום זה יש יותר ריסון בדרישות השכר והדבר נכון הן לגבי חברות בינלאומיות שמרכזן בחו"ל, וישראל היא רק אחת האופציות לפעילות החברה, והן לגבי חברות ישראליות שחלקן כבר מפעילות מרכזי פיתוח בחו"ל". 

    ה"נבואה" הזו תואמת את מה שקרה בשנה וחצי האחרונות בתחום ה- Offshore בישראל קיימת דרישה הולכת וגואה לשירותי Offshore לפיתוח תוכנה, המשוקפת היטב בפעילות הספקים בישראל:

    1.     Ignite הוקמה על מנת לענות על הביקוש הגואה לפיתוח Offshore איכותי

         עבור יצרני תוכנה ישראליים.

    2.       TCS – ענק ה- Offhore ההודי הקים סניף בישראל.

    3.       מטריקס נכנסו לתחום ה- Offshore באמצעות חברת Netshore 

          ורכשו את חברת Unicoders המפעילה מרכז פיתוח בבולגריה.

    4.      One1 נכנסו לתחום ה – Offshore באמצעות חברת בת בשם Stanga.

    5.       קבוצת סלע החלה להפעיל מרכזי פיתוח במזרח אירופה ובמזרח הרחוק.

    6.       קיימת פעילות אינטנסיבית במגזר החרדי של כל ספקי השירות הגדולים

          בישראל.

      

    אם נחזור לידיעה שבה פתחתי, לדברי סמנכ"ל משאבי האנוש של אותה חברה, למרות שהשכר הממוצע עלה רק ב 5% בשנת 2006, ההוצאות על סעיף הגיוס עלו פי חמש ב -  2007 בהשוואה ל – 2006. את העובדה הזו אני חוזר ושומע גם מפי לקוחות: קיימת עלייה במשכורות, אך יותר מכך קיימת עלייה לא פרופורציונאלית בהשקעה הנדרשת לגיוס עובדים טובים – וזה מה שמוביל חלק ניכר מאותן חברות לבחון את אופציית ה – Offshore .

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/07 18:56:

      כתבה שיווקית מענינת

      לא מסכים לחלוטין, מנסיון עגום קודם, זה בסופו של דבר מאוד לא משתלם.

       

        14/8/07 09:46:

      יעל, אינני יודע אם הודעה זו משקפת את ההתנהלות שלך באופן כללי כלפי אנשים או לא, לכן התייחס רק להודעה ואמנע מלהסיק לגביך שום דבר אישי, כי כך נראה לי יאה ומוסרי לעשות.

       

      ובכן, אני הייתי אומר שזו הודעה נוטפת  רוע, פשוטו כמשמעו:

       

      1. יצאת פה במתקפה על אישיותו של האדם - אינני יודע אם את מכירה אותו, ואולי כן ועבר בינכם משהו שהוא לא ממש ענייני, אך אני יודע שאני מכיר אותו (לא לעומק או לאורך זמן, אודה ואתוודה) והוא בהחלט לא הרשים אותי כאדם תאב שררה, כח או שום דבר מהסוג הזה. הוא בהחלט רוצה להרוויח כסף, כמו כל אחד, אבל בניגוד לרוב האנשים שאני מכיר בתחום זה, הוא לא ימכור את נשמתו לשטן, ועקרון הwin-win הוא לחם חוקו (בעסק שלו, זה גם פשוט הכרח ולא מותרות). אבל זה ברמה האישית...

       

      2. השיפוט לגבי המוסריות של אופן עבודה כזה וכן הלאה - אומר שהוא יומרני ושטחי, שלא לומר על מפגר. אדם שעובד בתחום ההיי-טק באוף-שור, מרוויח פי כמה מהשכר הממוצע במדינתו, ורמת חייו היא יותר גבוהה משהייתה לי אי-פעם (ואני עשרים שנה בתחום ההיי-טק). זה לא sweat shop....

       

      3. האיחולים הלבביים שלך לגבי הצלחתו של אבירם לא עושים כבוד לא לך ולא לאף עבד היי-טק ציוני או לחברה שאת עובדת בה. אני תוהה מאיפה הרעל הזה בא ומדוע את חושבת שלירוק אותו על אחרים יעשה טוב למישהו.

       

      4. לגבי הצלחה או אי-הצלחה של שיטת העבודה הזו, בשלט-רחוק: ובכן - הרבה חברות נכשלו. נכון. הרבה מאוד חברות נכשלו גם בפיתוח בתוך הארץ. חוסר המקצועיות הוא תופעה ארצית, כמו גם גסות, שחצנות ורוע-לב. ככה אנחנו - עם פגום, כמו לא מעט עמים אחרים... ספציפית במקרה של אבירם, יש לו התמחות מסוימת, בדיוק בתחום של ניהול צוותים באוף-שור, ודווקא פרויקטים שהוא ניהל - למיטב ידיעתי - זכו להצלחות ברובם הגדול (אם לא בכולם)

       

      5. לגבי ההכרזה שלך על כך שלא תשתמשי בשירותיו כ"מנמ"רית של חברה קטנה" - ובכל, אילו הייתי הבוס שלך, הייתי קורא לך לשיחה מאוד רצינית, על עירוב של שיקולים לא ענייניים שעלול לפגוע בטובת החברה, ואולי גם זו היתה שיחתנו האחרונה. אילו זו היתה מדינה אחרת, הייתי גם נוזף בך על התבטאות מבישה, אבל בישראל הרי ...כמו בישראל.

       

      ברכות  

        7/6/07 14:54:

      אבירם הנכבד

       

      בלוג כזה כפי שאתה מנהל אינו המקום לקדם את החברה אותה ייסדת, אותה אתה מנהל ותרשה לי לנחש שבה אתה גם המזכירה, המנקה וכדומה...

       

      אני כמנמ"רית של חברה (קטנה יחסית) לא אשקול אפילו לבחון אפשרות להתקשר "אתכם".

       

      שהרי אתה בעצם מתווך בלבד שרק מבקש לגזור קופון על חשבון עבודה זולה של הודי, רומני רוסי, סיני או אחר.

       

      אני מאמינה שלהוציא עבודה וכסף לחו"ל רק כדי שאתה תוכל להגשים את חלומך להתעשר על חשבון אחרים ולא משנה מי יפגע בדרך (כמה חיילים משוחררים שמחר לא ימצאו עבודה?!) זה לא ציוני, לא הגון ולא מקדם כלום מלבד את תאוותך לכוח ושררה (יש לי הרגשה שאתה תראה בכל זה מחמאה אך אל תטעה זה לא).

       

      סיבה נוספת ולא פחות חשובה היא שזה פשוט לא עובד, אי אפשר לנהל פיתוח רציני בשלט רחוק, לא של מוצר לחברת סטארט אפ (שמחר תגלה את הקוד של המוצר שלה מוצע לכל ברשת האינטרנט או מוצע למכירה מהודי חמוד תמורת ככה וככה שקלים) וגם לא של חברה יצרנית אשר רוצה להרחיב את מערכותיה ולשפר אותם.

       

      חברות ישראליות וחצי ישראליות ניסו ונכשלו ויש לי הרגשה שאתה יודע את זה (יהיה מצער אם לא, אתה הרי המומחה).

       

      והסיבה האחרונה היא שאינך מכבד את הכלל ומנהל כאן קמפיין עלוב לחברה שלך, חברה זו אשר שנינו יודעים שימיה ספורים ושלעולם לא תהיה מה שרצית שתהיה.  

       

      ואני חושבת שאתה יודע על מה אני מדברת...

       

      הגיע הזמן להתעשת ולהפסיק עם השטויות, לא תגיע רחוק בדרך זו, תאמין לי.

        16/5/07 20:25:

      התשובה היא כן בהחלט. אנחנו בקשר עם מספר חברות סטארטאפ, הבוחנות את האפשרות לפתח Prototype איתנו. דרך אגב, גם חברות סטארטאפ לאחר גיוס, מעוניינות כיום ליצור צוותים מבוזרים - פיתוח core בישראל ופיתוח פריפריאלי ביעדי offshore . זה מאפשר להם להגיע לשוק מהר יותר, עם מוצר בשל יותר ובעלות פיתוח נמוכה ביותר. לא כל פיתוח המוצר מצריך את הגאונות הישראלית :) בכל זאת יש "טיפה" עבודה שחורה בפיתוח...

       

      בטווח היותר הרחוק, בעוד 5-10 שנים, לא תהיה, להערכתי, חברת סטארטאפ אחת שתוקם מבלי לבחון את האפשרות להקטין עלויות פיתוח על ידי שימוש בצוותי offshore של קבלן חיצוני.  אך זה כבר נושא לפוסט נוסף...

        16/5/07 12:31:

      היי

       

      מבלי להכנס לוויכוח בנושא ה 40K, אשמח לדעת האם השירותים שלכם מתאימים גם עבור מיזם חדש אשר במקום להקים מחלקת פיתוח קטנה יוכל לעבוד מול אנשיך ולפתח את המוצר שלו.

       

      אני עומד בפני קבלת החלטה על פיתוח אב טיפוס של מוצר מסוים ואשמח לקבל פרטים.

       

      תודה

        2/5/07 18:11:

       

      צטט: deepv 2007-05-02 10:50:19

      מחזק את דבריו של קודמי (דורון),

       

      בתור עובד בהייטק, לא אני ולא חברי, שחלקם מנהלים, מרוויחים את הסכומים הנ"ל.סכומים כאלה מרוויחים רק בעיריית ת"א (בדוק).

       

      רצית לעורר הדים לכתבה שלך ע" כותרת פרובוקטיבית - הצלחת.

       

      שוב, לא טענתי שזו משכורת ממוצעת. חבל שנתפסת רק לכותרת ולא לטענה העיקרית של הפוסט.

       

        2/5/07 18:08:

       

      צטט: doronfish 2007-05-02 10:22:17

      אבירם אתה חי בסרט ובעולם דמיוני!!!

      40K זה משכורת למומחה בתחומו, למוביל, המכי את השוק והמנטליות המקומית.

       

      רומניה, הודו, רוסיה וכו' - אתה חי בסרט.

      אין לי כח לפרט, לתאר ולנמק -אך אתה בהחלט מנותק מהמציאות - אלא אם כן מדובר בכוונה שיווקית - ואם אכן כל - לא זה המקום.

       

      צ'או.

       

      דורון,

       

      לא טענתי שזו משכורת ממוצעת. הבאתי ציטוט מכתבה שפורסמה ב-  TheMarker ומתבססת על סיפור מסוים שאירע. אין ספק שזו לא משכורת אופינית לאיש פיתוח, אפילו לא למנהל פיתוח בדרג בינוני ומעלה.

       

      בכל זאת, לא ניתן להתכחש לשתי עובדות אותן אני שומע שוב ושוב ממנהלי פיתוח הפונים אלינו:

       

      1. מועמדים חזרו לעשות שופינג בין משרות.

      2. יש קושי הולך וגדל לאייש משרות פיתוח בארץ.

       

      לגבי הודו, רומניה, רוסיה וכו' - ה"סרט" הזה הוא המציאות שלי.

       

       

        2/5/07 17:53:

       

      צטט: jony4u 2007-05-02 10:02:17

      אליעד צודק. בנוסף האנשים שמאיישים משרות במשכורות כאלו מביאים איתם ניסיון שעשרה הודים או רומנים פשוט לא יכולים. התמורה מהצלחת הפרויקט שבו הם משתתפים היא כה גבוהה. כך שבעצם המשכורת היא סוג של השקעה על פוטנציאל רווח, לעיתים עצום.

      בפועל מעט אנשים מקבלים משכורות כאלו (כמו בכל התפלגות נורמלית), וזה רק בגלל שמישהו מוכן לשלם, ואת זה חשוב לזכור.

      בשוק תחרותי יש חשיבות עצומה לניסיון וליכולת של העובד וזה עולה כסף, ולא רק בהייטק גם

      בתחום הרפואה פיננסים תקשורת וכו'

       לדעתי הכתבה בסך הכול מייצגת עמדה של אנשי משאבי אנוש שהיו מעדיפים לשלם שכר

      ממוצע למהנדסים ולקבל על כך קרדיט מההנהלה על ניהול מצוין של משאבי החברה. בפועל השכר נמצא באמצע בין רצונות המועסק ולמעסיק. בדרך כלל את המשכורות הטובות מקבלים עובדים שיש להם עבודה ולא ששים להחליפה אלא בתנאים טובים יותר וכך מושכים איתם את השוק מעט מעלה.

      אני חושב שהחברות שהשכילו לעשות הן אלו שמביאות תנאים נוספים מעבר לשכר בתלוש, כמו אופציות, ביטוחי בריאות וכו'.

       

      ג'וני,

       

      אני מסכים איתך ששכר אינו דבר לינארי או פרופורציונאלי. ישנם אנשים בתעשייה שמרוויחים 40000 ש"ח ומביאים תפוקה ומדלוורים כפי שעשרה עובדים במשכורת של 10000 ש"ח לא יביאו.

       

      אני לחלוטין לא מסכים איתך לגבי איכות העובדים הזרים. מי שחושב שברומניה או בהודו (או באוקראינה איתה אנחנו עובדים) אנשים פחות חכמים או פרודקטיביים מבישראל - חי באשליות...

       

      ישנם כמובן הבדלי מנטאליות שצריכים להיות מודעים אליהם, אחרת התפוקה עלולה באמת להיות נמוכה יותר, אך זה כבר נושא לפוסט אחר שאני מתכוון להעלות בקרוב.

       

      הכתבה הזו מייצגת את דעתי ודעתי בלבד, אין לי קשר לחברות השמה, אני חי את עולם הפיתוח.

       

        2/5/07 17:03:

       

      צטט: אליעד יונג 2007-05-02 09:24:08

      אתה מפספס את העיקר, מרבית מחברי בהייטק כבר 7-8 שנים, חסכו מספיק כדי שיוכלו לומר עד כאן ולשנות כיוון בקריירה לתחום יותר מספק אך פחות משתלם (הוראה, חקלאות, אימון, אקדמיה...).

      בשכר של 20-30,000 פשוט לא שווה להם להמשיך ולהיות "עבדי הייטק", הם יעדיפו להרוויח 10,000 ובלבד שלהנות מהעבודה שלהם. אבל בשביל 40,000, הם כבר יסכימו להמשיך ולעבוד בתחום, וזאת הסיבה שכדי לקבל אנשים טובים ומנוסים תשלם הון עתק.

       

      אם אתה נדרש לשלם כל כך הרבה כנראה שאתה מציע תפקיד שמעבר לשכר אין בו הרבה עניין, תפקיד שימשיך לשחוק את עבד ההייטק ולגזול ממנו כל זמן איכות עם משפחתו וחבריו.

       

      אליעד,

       

      אני חושש שאתה פיספסת את העיקר...הטענה שהעליתי לא קשורה לצדקת המשכורת כזו או אחרת. מבחינתי, כוחות השוק קובעים, ומי שיכול לדרוש ולקבל 40000 ש"ח - שיהיה לו לבריאות.

       

      הטענה העיקרית שלי נגעה להשפעה שיש לפיתוח מוזל ב- Offshore על דרישות השכר.

       

      דרך אגב, לדעתי, מי שממשיך להרגיש "עבד היי טק" כהגדרתך נמצא בתפקיד הלא נכון או בחברה הלא נכונה.  

       

        2/5/07 16:55:

       

      צטט: kibbutznik 2007-05-01 19:55:14

      למה לא במגזר הערבי?

      מדוע לא תכוון את עסקיך גם למגזר הערבי? יש שפע של אקדמאים ערבים במקצועות טכנולוגים שמתקשים למצוא עבודה משיקולי סיווג בטחוני של חברות רבות ורתיעה מהעסקת ערבים. מדוע לא להעתיק את המודל החרדי למגזר הערבי.

      אתה יכול להשיג שני דברים:

      עלויות שכר דומות למגזר החרדי אם לא נמוכות ממנו עקב מרחק מהמרכז והיעדר תחרות.

      עובדים שאם תיבנה להם סביבה מתאימה יתנו תפוקה גדולה ללא הרבה דרישות (לדוגמה מרכזים לנשים ערביות בדואיות).

      סיוע ממשלתי, מן הסתם, תוכל לקבל סבסוד מן הממשלה, בעיקר עכשיו עם שר רווחה חדש והכרזה על תכנית לצמצום העוני ב-3%.

      אם תרצה, אני מכיר אנשים שאולי יוכלו לקשר אותך הלאה.

      כתבה מעניינת,

      אמיתי

       

      אמיתי,

       

      אתה מערבב כאן נושא פוליטי ונושא עסקי.

       

      בהיבט הפוליטי, אתה צודק! חלק לא מבוטל מחברות ההיי-טק הישראליות נמנעות להעסיק ערבים (מאינד סי טי איי, בה שימשתי כארכיטקט ראשי לפני שהקמתי את Ignite היא יוצאת דופן בהיבט הזה) וזו אכן בעיה כאובה ומורכבת. קטונתי מלהמליץ על פתרונות לבעייה זו.

       

      בהיבט העסקי יש להפריד מהעסקת ערבים, בוגרי מדעי המחשב לבין העסקת ערבים ללא השכלה בתחום, או עם השכלה מינימלית (לדוגמה מרכזים של נשים בדואיות...).

       

      אני מקדם בברכה העסקת ישראלים מוצא ערבי בוגרי מדעי המחשב, אם כי לדעתי הפרש המחירים בהשוואה להעסקת ישראלים ממוצא יהודי כבר לא יהיה כל כך גבוה. בנוסף, מצאי המשאבים בתחום הזה לא ממש עונה על הביקוש..

       

      לגבי העסקת עובדים ללא הכשרה - זה לא משנה אם הם ערבים או חרדים לצורך העניין - הכדאיות הכלכלית מוטלת בספק. על מנת להכשיר אותם לעבודות פיתוח מתקדמות אצל יצרן תוכנה יש להשקיע בהם לפחות שנתיים, לפני שנוכל לראות ערך אמיתי מעבודתם.

       

      בעולם פיתוח התוכנה יש כל מיני סוגי עבודות - הוא לא עשוי ממקשה אחת. ישנן משימות פשוטות יחסית: טסטינג, אינטגרציה או קסטומיזציה מסביב לפלטפורמה קיימת, פיתוח ממשק גרפי, וישנן עבודות מורכבות כמו פיתוח core של מוצר enterprise-scale , אלגוריתמים מורכבים, מוצרים שהם Mission critycalועוד.

       

      הסוג הראשון מתאים בהחלט לעובדים בעלי הכשרה בסיסית שאינם בוגרי מדעי המחשב. הסוג השני ממש לא. Ignite מתמקדת בעיקר בסוג השני...

       

       

        2/5/07 13:38:

      לא נותר לי לצערי, אלא להסכים עם קודמיי.

      40k - לא בבית ספרנו.

        2/5/07 12:52:

      תשמע כותב יקר,

      כנראה שאתה לא מבין מה זה WEB 2 או מהם כללי הכתיבה בבלוג.

      לא יכול להיות מצב בו אתה ממנכ"ל חברה מסוימת שעוסקת בתחום מסוים ובו בזמן

      תה כותב כתבה ובה יש "סיפור" מעניין על מפגש שהיה לך עם כמה וכמה אשנים שבדיוק

      כולם באותו הרגע הבינו שאתה ,החברה שלך והמוצר שלכם זה מה שהם חיפשו

      כל החיים אבל פשוט לא ידעו שזה נמצא.

      מכל בלוג אחר בעולם כבר היו מעיפים אותך.

      אתה יודע חלק מהמשחק פה זה שאנו נמקדשים זמן בכדי לקרוא את מה שיש לך לומר

      מכיון שאנו מאמינים שאתה חולק איתנו מידע וידע.

      ברגע שאתה "מייצר מכירות וליידים" מהבלוג שלך אתה כבר לא רלוונטי.

       

      נ.ב - מעטי מעט בתחום מרווחים 40K ויושנים על הצעות כאלו בלילה

       

      אז תחשוב על זה ועל הכתבה הבאה שלך.

       

        2/5/07 10:50:

      מחזק את דבריו של קודמי (דורון),

       

      בתור עובד בהייטק, לא אני ולא חברי, שחלקם מנהלים, מרוויחים את הסכומים הנ"ל.סכומים כאלה מרוויחים רק בעיריית ת"א (בדוק).

       

      רצית לעורר הדים לכתבה שלך ע" כותרת פרובוקטיבית - הצלחת.

        2/5/07 10:22:

      אבירם אתה חי בסרט ובעולם דמיוני!!!

      40K זה משכורת למומחה בתחומו, למוביל, המכי את השוק והמנטליות המקומית.

       

      רומניה, הודו, רוסיה וכו' - אתה חי בסרט.

      אין לי כח לפרט, לתאר ולנמק -אך אתה בהחלט מנותק מהמציאות - אלא אם כן מדובר בכוונה שיווקית - ואם אכן כל - לא זה המקום.

       

      צ'או.

        2/5/07 10:02:

      אליעד צודק. בנוסף האנשים שמאיישים משרות במשכורות כאלו מביאים איתם ניסיון שעשרה הודים או רומנים פשוט לא יכולים. התמורה מהצלחת הפרויקט שבו הם משתתפים היא כה גבוהה. כך שבעצם המשכורת היא סוג של השקעה על פוטנציאל רווח, לעיתים עצום.

      בפועל מעט אנשים מקבלים משכורות כאלו (כמו בכל התפלגות נורמלית), וזה רק בגלל שמישהו מוכן לשלם, ואת זה חשוב לזכור.

      בשוק תחרותי יש חשיבות עצומה לניסיון וליכולת של העובד וזה עולה כסף, ולא רק בהייטק גם

      בתחום הרפואה פיננסים תקשורת וכו'

       לדעתי הכתבה בסך הכול מייצגת עמדה של אנשי משאבי אנוש שהיו מעדיפים לשלם שכר

      ממוצע למהנדסים ולקבל על כך קרדיט מההנהלה על ניהול מצוין של משאבי החברה. בפועל השכר נמצא באמצע בין רצונות המועסק ולמעסיק. בדרך כלל את המשכורות הטובות מקבלים עובדים שיש להם עבודה ולא ששים להחליפה אלא בתנאים טובים יותר וכך מושכים איתם את השוק מעט מעלה.

      אני חושב שהחברות שהשכילו לעשות הן אלו שמביאות תנאים נוספים מעבר לשכר בתלוש, כמו אופציות, ביטוחי בריאות וכו'.

        2/5/07 09:24:

      אתה מפספס את העיקר, מרבית מחברי בהייטק כבר 7-8 שנים, חסכו מספיק כדי שיוכלו לומר עד כאן ולשנות כיוון בקריירה לתחום יותר מספק אך פחות משתלם (הוראה, חקלאות, אימון, אקדמיה...).

      בשכר של 20-30,000 פשוט לא שווה להם להמשיך ולהיות "עבדי הייטק", הם יעדיפו להרוויח 10,000 ובלבד שלהנות מהעבודה שלהם. אבל בשביל 40,000, הם כבר יסכימו להמשיך ולעבוד בתחום, וזאת הסיבה שכדי לקבל אנשים טובים ומנוסים תשלם הון עתק.

       

      אם אתה נדרש לשלם כל כך הרבה כנראה שאתה מציע תפקיד שמעבר לשכר אין בו הרבה עניין, תפקיד שימשיך לשחוק את עבד ההייטק ולגזול ממנו כל זמן איכות עם משפחתו וחבריו.

        2/5/07 08:32:
      בקשר לשכר של 40000 ש"ח מר אבירם הנכבד, תזכיר לי כמה אתה מרויח...
        1/5/07 19:55:

      למה לא במגזר הערבי?

      מדוע לא תכוון את עסקיך גם למגזר הערבי? יש שפע של אקדמאים ערבים במקצועות טכנולוגים שמתקשים למצוא עבודה משיקולי סיווג בטחוני של חברות רבות ורתיעה מהעסקת ערבים. מדוע לא להעתיק את המודל החרדי למגזר הערבי.

      אתה יכול להשיג שני דברים:

      עלויות שכר דומות למגזר החרדי אם לא נמוכות ממנו עקב מרחק מהמרכז והיעדר תחרות.

      עובדים שאם תיבנה להם סביבה מתאימה יתנו תפוקה גדולה ללא הרבה דרישות (לדוגמה מרכזים לנשים ערביות\ בדואיות).

      סיוע ממשלתי, מן הסתם, תוכל לקבל סבסוד מן הממשלה, בעיקר עכשיו עם שר רווחה חדש והכרזה על תכנית לצמצום העוני ב-3%.

      אם תרצה, אני מכיר אנשים שאולי יוכלו לקשר אותך הלאה.

      כתבה מעניינת,

      אמיתי

        1/5/07 19:44:

      אחח......... איזו בעייה כואבת ומוכרת.

      תודה רבה על רשימת האופציות הנוספות להוצאת עבודה לחו"ל בזול.

      קבל כוכבית על הכתבה המנוסחת ובנוייה היטב, המציגה את הבעייה ואת פיתרונה, והנסמכת על מקורות מהיימנים.

       

      רוצה עוד!

      ארכיון

      פרופיל

      aviram_eisenberg
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין