לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 815 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 700 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
נשיונל ג'יאוגרפיק - רגע מתוק.
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נהדר, השעות האלה! גם בבוקר וגם לפנות ערב.
תודה דפנתי.
:-)
תודה רבה לך :-))
אז גם אצלכם יש בולבולים מזמרים?????
דייייייייי - הייתי חייב, אל תשתמשי במילים כאלו אם את לא רוצה
הזכרת לי את סבתא שלי שגרה איתנו באותו הבית.
כל יום, בשעת בין ערביים, כשהציפורים מתכוננות לשינה
היא היתה לוקחת כיסא ויושבת בגינה
ועוקבת אחר מעופן מעץ לעץ, ההתרגשות של הציפורים לפני שהשמש שוקעת.
ואז שקט, ונכנסת חזרה הביתה.
להנות מהדברים הקטנים, זה נותן טעם לחיים.
הנה תמרי את רואה אויר צח שמש אוירה כפרית זה הכי הכי לאמא שלך.
מדהים מה שכתבת שם.
גם התמונה.
כיכבתי.