כותרות TheMarker >
    ';

    שמות והסיפורים מאחוריהם

    שמות מתארים לא פעם דרמה שארעה לפני שמקבל השם נולד/ה. שמות מיוחדים וחריגים מספרים סיפור. למשל אותה נס-יה שפגשתי במזכירות קיבוץ היתה נס עבור הוריה מאחר וכמעט לא נולדה. את החווייה שלהם חרטו בשמה לנצח. אספתי הרבה סיפורי שמות ואני מעונין לשמוע על עוד וללקט אותם לידיעת המתענינים באותם דרמות קטנות שקדמו לשמותיהם ושל אחרים. איני מתחייב לשמור את כולם ולי הזכות לערוך אותם בתאום עם השולח/ת. מקווה שנהנה כולנו מהבלוג

    0

    "חופש הביטוי וחופש הפיתוי" תערוכה בגלרית ניצנה 14 תל אביב

    0 תגובות   יום רביעי, 9/8/17, 18:24

    שמוש חריג ומתריס

     

    ביום חמישי  ה -10 באוגוסט בערב נפתחה בגלריה "ניצנה 14" אשר במתחם נוגה ביפו תערוכה בניהולה של גילה חמצני שגם אצרה את התערוכה. התערוכה ייחודית מסקרנת מביאה אוסף עבודות של אמנים ישראלים עכשוויים, ביניהם עבודות של האוצרת, המשקפות כמראות מעוותות את הדימוי האידילי של חופש הביטוי המתפרע בחברה הישראלית לכדי זילות ערכים והזולת, ואשר הפיתוי להשתמש בו חוצה גבולות של טעם טוב וכבוד האדם.

    ''

    יש בעבודות משום התרסה על מצב מוקצן וקוטבי, המזמין ביקורת ודיון בערכים שמוסחרו, הוזלו, עוותו וראויים לתקון והבאתם למצב מאוזן ומעודן יותר.  האמן דניאל סרחיו צ'רטקוף מציג תמונה  פלקטית של מחמוד דרוויש המנוח הדומה לדף תעמולה של זהות דחויה שלו כערבי הדימוי מזכיר אות קין שהחברה הישראלית מדביקה בתוויות של שוליים לערבים, אתיופים ועוד מגדרים, כצורך פתולוגי לסמן חריגות שחלק מדעת הקהל מאוימת ממנה. בתמונה אחרת שלו Not of sale' הוא עוטה כעין רעלה ומסך על עבודה נסתרת, ויוצר קונטרסט עם הציפיה לראות עבודה למכירה. העבודה  טוענת בעד הזכות לפרטיות ואנונימיות שיש לכבדה ואינה עוברת לסוחר.

     

    ''

    אריאל ואן סטרטן מציג את הסטראוטיפ הכפול של אתיופית ונערת מועדון המחוללת על מוט כראי לדימוי  השלילי של הצופה למגדר ולעסוק שגם מפתה ומאיים על דימויו העצמי של הצופה כמהוגן .

    גילה חמצני מציגה ציור בסגנון פיגורטיבי המתאר חגיגת בשרים החוגגת בדמיונם של בני אנוש שאינם יכולים לתאר קשר ארוטי הרמוני דואלי ללא חדירה בדמיונם לנפשו ולגופו של הזולת, העבודה שואפת ממקורות דומים כולל של טולוז לוטרק הצרפתי.

     

    ''

    מרים לוי מציגה עבודה המתארת קפסולות של רטטי זיכרונות וחוויות כלואות במסגרת קיומית מגבילה, האפרוריות מאיירת באופן מיטבי את החוויה השורה על עבודה זו. אלי עינת, אמן ידוע בסגנונו הייחודי הכולל כיתוב.  דיבורי רחוב מחוקים למחצה כגיהוקים של שיכור ובתוך אדים ועשן עולה הדיבור המזלזל המהווה את מהות האווירה בשאלה "היי מותק מה את רוצה.." עבודה שהיא צלום מצב של ריקנות נפשית.

    ''

    אבנר זינגר מתאר צנצנות שימורים הכוללות כלי בית וושל בני אדם, כדימוי לחברה האורזת את אזרחיה כחפצים למכירה ומחמיצה כל ערך ונורמה כמתאבן לארוחה שהיא הנהנתנות חסרת אבחנה. בין יתר האמנים המציגים, אלאן מיאטלה, שוקי קוק,  רון קדמי, דניאל סרחיו. כמו כן יתארחו בפתיחה המשוררים  אילן ברקוביץ', משה אלבו, חוה פנחס כהן, ללי ציפי מיכאלי, חגית גרוסמן, אלי עינת , אשר יקראו מיצירותיהם.  הנושא המרוכז מהווה אסופה מעניינת ומדריכה שממקדת את הצופה על המסר והדילמה שכמוסים בשם התערוכה לכל אחד מאתנו, ביקור חובה מהנה לכולנו.

     

    כתב וערך יואל אמת 9.8.2017

        

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יואלאמת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין