כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    פרופיל

    ארכיון

    ואל הפח תשוקתך

    8 תגובות   יום ראשון, 13/8/17, 14:40

    ''

     

    ואם ישאלו אותי מניין שאבתי את יצירתי אומר שהפחים שמול חלונות דירתי, לדורותיהם ולצורותיהם המגוונות, מניעים את יצירתי. הם המוזה והם הפצע שמימנו אני שואבת(*1). העבודות כאן הן חלק מסידרה שבה התחלתי לפני שנים רבות. ככה זה אצלי. היפראקטיבית איטית. אוקסימורון כמהות אנושית, אם זה מה שאני. צץ בדעתי "אדם כחציר"(*2). לא זה נדמה שזה משהו שקראתי או שמעתי. האם זה מהתנ"ך או אולי משיר? עוד רגע אחפש בגוגל אך תחילה אצרף עוד התמונה. עלי להיות משימתית ולהשלים מהלכים שהתחלתי ולא להתרוצץ אחרי כל מחשבה שחולפת בראשי. 

     

    אני ממהרת לשמור את הפוסט. בימי נסיגת מרקורי חייבים להיות מרוכזים ושיטתיים כדי למנוע שיכחות ותקלות. אתמול, למשל, שכחתי בתנור ירקות שורש שאפיתי ורק הבוקר, כשרציתי לחמם משהו, גיליתי אותם. כך גם קרה לי עם חצילים ואפילו עם עוגיות שוקלד. גם שכחתי שאתמול העליתי עבודה בקפה, לגלריה. לשמחתי שטוטית הפנתה את תשומת ליבי לכך. תחילה, חשבתי שזה בגלל המתוקים הרבים שאכלתי אתמול. שמתי לב לזיקה בין המתוקים לשיכחות אף כי ייתכן שהמתוקים מזינים את המוח ומאפשרים לי להיות מודעת לשיכחות. תיכננתי לפנות לסטודנטים בבית הספר לרפואה (ב"ש) כדי שיחקרו את הקשרים שהזכרתי אך לבסוף העדפתי ליחס זאת לנסיגת מרקורי. עד תחילת ספטמבר אני יכולה לשכוח בראש שקט.


    http://cafe.themarker.com/image/3395993/

     

     

     הערות:

    *1

    אין בהתמקדות בפצע ובמניע הנ"ל כדי לגרוע ממעמדם ומתרומתם ליצירה של פצעים נוספים אף כי אלה הולכים ומתרחקים. יכול להיות שאלה תוצרי לוואי של השיכחות שלעתים הן מבורכות.. 

     

    *2. אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ. תהלים קג טו . 

     

    הגירסה האחרונה או כמעט אחרונה לעת עתה 

     

    http://cafe.themarker.com/image/3396285/

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/8/17 22:37:

      צטט: א ח א ב 2017-08-14 15:24:31

      מהפח אל התנ"ך

      אכן , יפה אמרת


        14/8/17 22:36:

      צטט: שטוטית 2017-08-14 00:56:33

      לפחות עכשיו את יכולה להתנחם שאת לא צריכה לחזור ללימודים בחודש ספטמבר.
      להתנחם זאת לא מילה, זה אושר, בלי עין הרע. 
        14/8/17 22:35:

      צטט: HagitFriedlander 2017-08-14 15:54:17

      עבודות עוצמתיות! שמחה שהגעתי...


      תודה רבה, חגית. אני שמחה מאד לדבריך


        14/8/17 15:54:
      עבודות עוצמתיות! שמחה שהגעתי...
        14/8/17 15:24:
      מהפח אל התנ"ך
        14/8/17 00:56:
      לפחות עכשיו את יכולה להתנחם שאת לא צריכה לחזור ללימודים בחודש ספטמבר.
        14/8/17 00:34:

      צטט: שטוטית 2017-08-13 22:02:48

      מעולה שולמית יקרה, כן עד ה-15 בספטמבר מתרחשת נסיגת מרקורי ומותר לך לשכוח :)
       
      עד ה- 15 בספטמבר. חודש שלם .ספטמבר! לפני שנים כשהייתי מורה בתיכון בזמן הזה ואפילו בתחילת אוגוסט הייתי שוקעת בדיכאון עם התקרב שנת הלימודים. 
        13/8/17 22:02:
      מעולה שולמית יקרה, כן עד ה-15 בספטמבר מתרחשת נסיגת מרקורי ומותר לך לשכוח :)