כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כותב בקפה, רשומון

    יומן. לא בלוג...
    ובו רשומות. לא פוסטים...

    ארכיון

    0

    הימים של פרלי ספנסר

    7 תגובות   יום שני, 21/8/17, 08:50

     

    ''

    Days Of Pearly Spencer, דייויד מק'וויליאמס

     

    בלונדון של עונת הסתיו של שנת 1967 אי-אפשר היה להתעלם מהשם, דייוויד מק'וויליאמס, ובעיקר לא מפניו הנעריים שנמרחו על לוחות המודעות ועל צידי האוטובוסים האדומים הדו-קומתיים.

    מק'וויליאמס עצמו (אז, בן 21...) הסתובב באותם הזמנים ברחובות לונדון כשבכיסו לא היו אפילו הפרוטות המעטות שנדרשו לרכישת כרטיס-נסיעה באותם האוטובוסים...

    בחנויות התקליטים כבר אפשר היה לרכוש את הסינגל והאלבום המלא שלו אמור היה לצאת תוך מספר שבועות.


    יחסי הציבור שניתנו למק'וויליאמס היו יומרניים משהו: “הסינגל שיעיף אותך...”, או "האלבום שישנה את עולם המוזיקה"..., לא פחות...

    ה"קביעות" הללו מילאו את מדורי המוזיקה בעיתונים הגדולים, כמו גם האיזוטריים..., ואפילו מגזין ה-NME הקדיש למק'וויליאמס כתבת-אמצע ותמונתו התנוססה בשער!!!


    מוזר ככול שזה ישמע, השיר Days Of Pearly Spencer היה בצד B של הסינגל. בפרונט של הסינגל, צד A, היה השיר Harlem Lady.

    אז..., Harlem Lady – יפה ככול שהיה, לא רשם תשומת-לב מיוחדת אצל השדרנים בתחנות הרדיו אליהם נשלח הסינגל אך לא כך Days Of Pearly Spencer.


    לשיר היה מלודיה רכה, הרמוניה כלית נפלאה ומילים שנגעו ללב. אך היה לו עוד משהו יוצא-דופן בגזרת המוזיקה: השיר נתפס כמעין דיווח דוקומנטרי-אנתרופולוגי, והעובדה שחלק מהשיר הושר כמו דרך טלפון רק משך תשומת-לב נוספת והוסיף לתחושה זאת.


    פרלי, לאן נעלם עורך הלבן,

    מה הזיפים האלה שעל סנטרך,

    זה קבור במשקה הארור.

    שיחקת והפסדת,

    שיחקת בבית שלא ניתן לנצח.

    עתה ראשך מורכן בתבוסה,

    הלכת רחוק מדי ברחוב

    בו רק חולדות יכולות לרוץ...

    (מתוך Days Of Pearly Spencer)


    ושוב..., זה ישמע מוזר, אבל..., ה-BBC לא שידר את השיר כלל!, העובדה שפיל סולומון, המפיק של מק'וויליאמס, היה יותר מאשר סתם מיודד עם שדרנים בתחנות-רדיו פיראטיות בוודאי תרמה לכך...

    השיר הושמע לראשונה בתחנת הרדיו הפיראטית Radio Caroline ומשם הוא זלג הלאה, אל תחנות רדיו איזוטריות נוספות וצבר אהדה רבה וסימפטיה אצל המאזינים.


    כך או כך, בממלכה המאוחדת – קרי בריטניה, השיר לא זכה להכרה רשמית למרות השמעות רבות בתחנות הרדיו (הפיראטיות...), בעיקר לאור ההתעלמות המוחלטת של ה-BBC, על אף העובדה שהשיר כבר החל צובר פופולאריות עצומה ברחבי אירופה!!!

    כך למשל הגיע השיר למקום הראשון במצעד הפזמונים בצרפת, מקום שני בהולנד ומקום שמיני באיטליה!!!


    אפשר היה לחשוב שמק'וויליאמס עצמו יחוש מידה מסויימת של אכזבה שדווקא תחנת-הבית, כלומר – ה-BBC, מתעלמת ממנו..., אך לא כך היה: מק'וויליאמס עצמו היה מאוכזב יותר מן התהליכים שעברו באותה התקופה על עולם המוזיקה בבריטניה וכמי שנתון היה בידי המפרסמים הראשיים והעיקריים ליצירותיו (ה-BBC) הוא דווקא לא בכה על מר גורלו...

    צרכני המוזיקה הבריטיים הצביעו דווקא בעדו: מכירות הסינגל והאלבום היו מרשימות ולו נאספו הנתונים בוודאי היו מכניסות את האלבום אל רשימת עשרת האלבומים הנמכרים בשנת 1967, שוב..., זה לא קרה. החרם של ה-BBC מנע זאת, לא להאמין...


    ובאשר להשראה של מק'וויליאמס לכתיבת השיר:

    ובכן, כאן חלוקות הדעות..., מק'וויליאמס עצמו טוען שהשראה לכתיבת השיר באה בעקבות מפגש מקרי שארע לו ברחובות באלמינה, עיר הולדתו בצפון-אירלנד.

    באלמינה (כ-30,000 תושבים, נכון להיום...) שוכנת מצפון-מערב לבלפסט ומהווה מרכז מסחר ותעשייה מזה שנים. יחד עם זאת, בעיר ישנם מספר לא קטן של שכונות-עוני אשר שוכניהם מתוארים בשיר של מק'וויליאמס Days Of Pearly Spencer.

    מק'וויליאמס מתאר אותם כמי שמהלכים יחפים בתוך הררי אשפה, מכורים לאלכוהול זול ומראם זקן, פניהם מבוגרות הרבה מכפי גילם...

    מק'וויליאמס כמו לוקח את המאזינים לשירו למסע דרך מראות מעוררי-רחמים וניכרת האמפתיה הרבה שהוא חש כלפי תושביה העניים המרודים של עיר הולדתו. ממילות השיר לא ברור באם מדובר על דמות אחת או כמה דמויות..., מק'וויליאמס עצמו מספר שההשראה לשיר הגיעה ממפגש מקרי עם חסר-בית.


    האגדה מספרת שמק'וויליאמס כמו שמע בראשו את הלחן והמילים באו מאליהן. מפחד פן ישכח את הלחן והמילים הוא התקשר מטלפון-ציבורי ישירות לאולפן ההקלטות וביקש שיקליטו את קולו שר את השיר שטרם נולד..., וזה הקטע שגם נכנס בעריכה הסופית אל הגירסה הסופית של השיר.

    אך האמת..., כרגיל – גם אם היא נמצאת אי-שם (כמאמר פוקס מאלדר...) מעט רחוקה מכך: שוב, היה זה פיל סולומון (המפיק...) שקלט את הפוטנציאל של השיר המיוחד הזה והוא היה אבי הרעיון של הקול הטלפוני, למעשה..., האפקט הושג ע"י מגפון...


    אגב העיר באלמינה..., שחקן הקולנוע ליאם ניסן נולד שם...


    על כול פנים..., מקורות מקורבים למק'וויליאמס עצמו טוענים שההשראה שלו הגיעה מהיכרותו עם שתי נשים מבוגרות בעיר הולדתו, נשים קשות-יום שנאבקו מאבק הישרדותי סיזיפי למען משפחתם על מנת להניח עבורם מנת-אוכל מינימלית על השולחן...


    כך או כך, תיקון כול-שהוא נעשה שנים רבות לאחר שיצא השיר לראשונה: בשנת 1992 הוציא הזמר מארק אולמונד גירסת-כיסוי לשיר שהצליחה מאוד וגם צעדה במצעד הפזמונים של ה..., BBC !!! (שם הגיע השיר למקום הרביעי!!!!).


    ובאשר למק'וויליאמס עצמו – אפילו ו-Days Of Pearly Spencer הפך ללהיט ענק כמעט מייד עם צאתו לשוק יתר השירים באותו אלבום שלו לא זכו להצלחה דומה, או בכלל לא...

    מק'וויליאמס הוציא במהלך הקריירה שלו 11 אלבומים, אף לא אחד מהם (או שיר אחד מתוכם...) זכה לפירסום כמו Days Of Pearly Spencer.


    בשנת 2002 מת דייויד מק'וויליאמס מהתקף-לב. הוא היה רק בן 56...

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/8/17 21:11:
      נהדר השיר - תודה על הפוסט - סופש נפלא
        24/8/17 15:47:
      אחלה שיר Days Of Pearly Spencer
        23/8/17 11:39:
      פיסת מוסיקה הסטורית
        22/8/17 11:00:
      מקסים, תודה שהבאת
      תודה, אחד מהשירים/ נעימות האהובים עלי במיוחד
        21/8/17 16:48:
      נוסטלגיה של שיר שליווה אותי לאורך השרות הצבאי
        21/8/17 14:12:

      וואו איזו בלדה נפלאה.
      והבקר שמעתי שג'רי לואיס הזדכה באפסנאות ובנשקיה, על המיטה הוא חתם

      https://www.youtube.com/watch?v=ZlmhnmzTkC41065

      פרופיל

      ~בועז22~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשומות שרשמתי