כותרות TheMarker >
    ';

    עניינים יומיומיים

    דברים של יום יום בחייו של פנסיונר בטלן, שאין לו זמן.

    קווים לא מוצלחים

    0 תגובות   יום שלישי, 22/8/17, 00:59

    המסע החל בשעה 16.07 בתחנת 55 בגני תקווה. על התחנה כתוב, שהאוטובוס יגיע בכל עשר דקות עד רבע שעה. אז כתוב.

    לפי האפליקציות "מוביט" ו"איפה בוס" היה צריך להגיע אוטובוס בערך בארבע ורבע. אבל השמש קפחה והצל מרוחק והאוטובוס איננו. רק ב-16.38 הופיע סוף סוף מעבר לפינה. התלוננתי בפני הנהג והוא השיב לי: "אינני יודע. פנה למודיעין 2060*.
    זאת לא פעם ראשונה שאני פונה למודיעין ועשיתי זאת גם הפעם. נשארתי על הקו במשך שמונה דקות ושמעתי את הפזמון המוקלט החוזר "קווים, חברת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל" ואחר כך נמסר לי שאני הראשון בתור. אחרי שמונה דקות התייאשתי. הבנתי, שאני יכול להמתין כך עד הבוקר. האוטומט לא יודיע לי שמוקדני החברה הגדולה בישראל כבר הלכו הביתה. לפני חמש אחר הצהרים!

    ''

    אוטובוס שאיננו מגיע בזמן (צילום אילוסטרציה) 

     

    נסענו והאוטובוס שהיה אמור למלא את מקומו של החסר, התמלא והתמלא ובגבעתיים, הנהג כבר לא פתח את הדלתות הקדמיות ושלח את הנוסעים לדלת האחורית. יידחפו שם.
    בהמשך הדרך הנהג דילג על תחנה אחת. חשבתי, מה עושים האנשים שמחכים, כנראה כמוני, חצי שעה עד שיגיע האוטובוס והוא עובר על פניהם - צריך לחכות לנסיעה הבאה!
    כשהגענו לתחנת הרכבת סבידור, וקהל רב הצטופף על המדרכה, הנהג העלה את חלקם ולא היה יותר מקום. שלושה אנשים נשארו בחוץ. אני אינני זוכר מקרה כזה.
    בהמשך הדרך הנהג העצבני עשה שתי "כמעט תאונות". ישבתי בכסא הראשון, מושב זקנים, וראיתי כיצד כמעט כמעט נגע באחוריה של מכונית נוסעת ברמזור. אחר כך עצר בפתאומיות כדי לא לפגוע בפרטית אדומה, שנהגה לא נהג כרצונו של הנהג שלנו.
    כתבתי את הדברים בידיעה שמנהלי "קווים", כנראה חברת התחבורה הגרועה בישראל, לא יתחשבו בדברים. הם יושבים במשרדים נאים ונוסעים בפרטיות ממוזגות. מה איכפת להם? אבל אני מתכוון להעביר את הדברים למשרד התחבורה. אינני מצפה מהם לרבות, כי המשרד הממשלתי הרי אינו שם לב לדבריו של איזה אזרח.
    ישראל כ"ץ, שמעת?

    תמונת רחוב

    איש הולך ברחוב הירקון בתל אביב ורואה מקבצת נדבות עומדת ליד מתקן האיסוף לבקבוקים. שולה מתוך המתקן ונותנת בשקית שלה. היא מתפרנסת מזה - הוא מבין.
    האיש ניגש אליה, שולף מתיק צד שלו שתי שקיות סופרמרקט ריקות ונותן למקבצת הנדבות. היא נדהמת תחילה ואחר כך מחייכת. חיוך ששווה הכל. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יאיר דקל.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין