כותרות TheMarker >
    ';

    הגיגים(שם זמני) העתק של הבלוג שלי בדקס

    העתק של הבלוג שלי בדקס

    0

    מפגש מחזור

    17 תגובות   יום שלישי, 22/8/17, 01:08

    התוכנית להערב היתה ללכת עם הקטנה לאכול חומוס, כך היא ביקשה .

    בסביבות השעה שש בערב התוכנית השתנתה
     קיבלתי טלפון מפתיע מאדם שבעבר למדנו יחד באותה כיתה ביסודי 

    הקטע המדהים הוא 
    שכמעט כתבתי 

    "קיבלתי טלפון מפתיע מילד שלמד איתי בכיתה " 

    מצחיק ,  אנשים שעברו דיי מזמן את גיל החמישים עדיין נחשבים בעיני ילדים 

    ואני בטוח שזה דיי הדדי .

    מסתבר שדיי קשה למצוא אותי ( למרות שאני בפייסבוק בשמי האמיתי כבר זמן מה ) 

    ולכן ההתרעה היתה קצרה מאוד , המפגש תוכנן להערב בשעה שמונה .

    דיברתי עם הקטנה , וקבענו ללכת מחר במקום .....


    ***********************************


    כמה מילים על בית הספר היסודי שלי "בית הילד " בירושלים .

    בניגוד גמור לבית ספר התיכון "ליד האוניברסיטה " התחרותי עם הילדים שרובים היו ילדים מפונקים ומאוסים 

    לפחות בעיני 

    את בית הספר היסודי אהבתי מאוד , למדתי יחד עם אותם ילדים פחות או יותר מכיתה א' עד כיתה ח'

    יש לי לא מעט זיכרונות טובים מבית הספר, ובכלל מתקופת הילדות

    שכללה גם חברים רבים מחוץ לאותו בית ספר ,חלקם עדיין חברים טובים מאוד שלי .

    למרות כל הנאמר לעיל , לא שמרתי על קשר עם אף אחד או אחת שלמדו איתי ביסודי ( או בתיכון ) 

    למעט אחת .

    למה ? 

    אין לי ממש תשובה , בעצם , כפי שכבר כתבתי בעבר , לרוב הדברים אין לי ממש תשובות כיום 



    ***********************


    הגעתי דיי מוקדם , אט אט התקבצו להם אוסף של אנשים מבוגרים שלכמה שעות חזרו אחורה במנהרת הזמן 

    בערך 40 שנה בזמן

    פתאום  זיכרנות שלא ידעת שנמצאים במוח

    צפו ועלו , כל אחד סיפר קצת על מה עבר עליו ב 40 שנה האחרונות 

    סוג של נסיון קצת מייאש , לתמצת חיים שלמים לדקה או שלוש דקות , סוג של טעימה 

    ובצורה מפתיעה , זה עיניין אותי

     אפילו אותי , אנטיפת ציני וזקן , שלרוב , העניין שלו בבני אדם אחרים , קטן , עד לא קיים .

    פתאום גיליתי שהייתי דיי רוצה לדעת מה קרה לאותם ילדים מבית הספר היסודי שלמדו איתי 

    ואפילו מה קרה להורים שלהם , שבעיני תמיד ישארו "האבא/ אמא של "....

    דווקא את רוב העניין מצאתי בשיחות הקטנות בצד , ולא בהצגה הרישמית או חצי רישמית שכל אחד 

    סיפר על עצמו בתורו 

    פה ושם צצו קצת עלבונות מהעבר , פחדים , התנצליות , וגם זוויות ראיה שונות של אותם ארועים .

    הילדים עדיין שם  ....

    מתחת למעטה הזה של 40 שנות חיים שעברו , עדיין נותרו חלקים נשכחים וחבויים .

    חלקים שהם שם, אבל  כבר שכחנו שהם נמצאים 

    פתאום אנשים מבוגרים שעברו דברים בחייהם חזרו לרגע קטן לילדות 

    הבהוב קטן , הבלחה אם תרצו ,של מציאות שהיתה ואיננה עוד .

     כפי שכתבתי בעבר , יום אחד התעוררנו והילדות נעלמה 

    כמו היבשת האגדית אטלנטיס , לא משנה כמה ספינות נשלח כדי לחפש את מה שנעלם 

    זה לא יחזור , אולי נמצא כמה עדויות שזה קרה , שרידים ,זה הכל 



      נפרדנו , החלפנו טלפונים , הבטחנו להפגש שוב ולשמור על קשר 

    באותו רגע ,כנראה באמת האמנו ורצינו שזה יקרה, שנשמור על קשר ונפגש שוב 

    האם זה באמת יקרה ?

    אולי ....

    היום בעידן האלקטרוני קל יותר לשמור על קשרים , גם אם רופפים 


    כמו סינדרלה לאחר חצות , הילדים הפכו חזרה למבוגרים , נכנסו איש איש לרכבו 

    ונסעו הביתה 

    ואני ?

    אני בכלל רציתי לכתוב פוסט על תוכניות העתיד שלי ועל כך שיש לי חלקים בחיים שהם בינאריים 

    אבל זה יחכה לפעם אחרת 

    אשאיר כאן שיר של ה 
    ELO 

    telephone line

    מהימים שעוד היו רק טלפונים קוויים אי שם בשנות השבעים של המאה העשרים 
    שיר שתמיד היה מאוד חביב עלי 
    לילה טוב 


    ''




    נב 

    אחד הדברים שמאוד הפתיעו אותי
     זה מספר הילדים הגבוה  על הרצף האוטיסטי שנולדו למספר יחסית קטן של אנשים באותו מפגש 
    זה לא מחקר סטטיסטי , סתם תובנה בולטת מאוד 

    שוב , לילה טוב 

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/9/17 20:29:

      צטט: עברתי רק כדי לראות 2017-08-25 11:18:18

      לא אוהבת פגישות מחזור, את הפוסט לעומת זאת כן :)


      תודה ושנה טובה :)

      לא אוהבת פגישות מחזור, את הפוסט לעומת זאת כן :)
        24/8/17 17:06:

      צטט: גילהסטחי 2017-08-24 15:53:26

      הי. היום בעיתון הארץ היה טור בשם מחיר הזידל והכותבת אומרת שקיים קשר סיבתי בין זיהום אוויר לאוטיזם, ושאמהות שהיו חשופות לזיהום שנפלט מאגזוזי כלי רכב בתקופת ההריון תינוקן היה בקבוצת הסיכון. ושממצאי המחקר בעולם זהים במדינות בהן ריכוזי החנקן הדו-חמצני גבוהים. והערה קטנה: ההתנכרות שלי למפגשי עבר נובעת מהמטען והטירוף שידעתי כילדה.


      לי אישית אין ספק שהדבר נובע בחלקו מזהום סביבתי חמור
      חלקו תורשתי 
      וחלקו נובע מאיבחון יתר 

      כפי שכתבתי קודם , יש ירידה קבועה ומהותית מאוד בפריון של המין האנושי 
      וכל מי שיש לו טיפה הגיון בראשו מבין שזה מזיהום סביבתי 
      ומי שלא מסכים , כדאי שיעשה סיבוב בשטחים הפתוחים של ישראל ליד רמת חובב 
      או באזור חיפה ויחזור עם רשמים מגודל הטינופת 

        24/8/17 16:51:

      צטט: P65 2017-08-24 15:42:10

      גם לנו קרה לפני 5 שנים ומאז נפגשים לפחות אחת לשנה כשאחד מחברי הכיתה שגרים בחו"ל מגיע לארץ. יש קבוצת ווטס אפ של הכיתה, ככה שכול הארגון דיי פשוט בימים אלו..תהנו


      מאחר ואני דיי אנטיפת , כבר השתקתי את קבוצת הוואטסאפ והשלב הבא יהיה כנראה להסיר אותה :)

      מעניין יהיה לעקוב לגבי העתיד 

      אני כמעט בטוח שיהיה מפגש אחד נוסף בגלל כמות החסרים בראשון שנזכרים עכשיו 
      השאלה האם האופן אישי אשמור על קשר עם אנשים ?

      לא בטוח 

        24/8/17 15:53:
      הי. היום בעיתון הארץ היה טור בשם מחיר הזידל והכותבת אומרת שקיים קשר סיבתי בין זיהום אוויר לאוטיזם, ושאמהות שהיו חשופות לזיהום שנפלט מאגזוזי כלי רכב בתקופת ההריון תינוקן היה בקבוצת הסיכון. ושממצאי המחקר בעולם זהים במדינות בהן ריכוזי החנקן הדו-חמצני גבוהים. והערה קטנה: ההתנכרות שלי למפגשי עבר נובעת מהמטען והטירוף שידעתי כילדה.
        24/8/17 15:42:
      גם לנו קרה לפני 5 שנים ומאז נפגשים לפחות אחת לשנה כשאחד מחברי הכיתה שגרים בחו"ל מגיע לארץ. יש קבוצת ווטס אפ של הכיתה, ככה שכול הארגון דיי פשוט בימים אלו..תהנו
        23/8/17 16:37:

      צטט: --()-- 2017-08-23 12:03:39

      (מפרטת כי שאלת) זה לא קל לשמור על קשר. אפילו קשה.

      צודקת , לא קל לשמור על קשר אם זה לא ממש ממש חשוב לשני הצדדים 
      רק צד אחד לא מספיק ולכן גם אם אני דיי רוצה , לא בטוח שזה יצא 

      צריך שתהיה סיבה טובה מאד כדי להשקיע את הזמן הזה דווקא באדם מסויים ולא בכל שאר האנשים שלהם תביעות מוצדקות לזמן שלנו - משפחה, קולגות או שכנים... 

      פגישת מחזור, היא זמן טוב להשוואות: מי מימש את הפוטנציאל שלו, מי לא וגם לסליחות וסגירת חשבונות באופנים אחרים.... יש אנשים עם זכרון ארוך

      "מימש את הפוטנציאל " :)

      לפי ההגדרות המקובלות סביר להניח שאני מאיילו שלא מימשו איזה פוטנציאל חבוי או לא חבוי 

      וגם לא היה לי שום חשבון לסגור או לבקש סליחה מאף אחד 
      ואני לא זוכר שהזדקקתי לסליחה מאיש 
      בעצם במחשבה לאחור , אין לי כמעט אנשים בעולם שאני  נוטר להם טינה 
      אולי מנהלת בית הספר התיכון שלי שבגלל אין לי תעודת בגרות עד היום , ועוד כמה אנשים שרימו אותי במשך החיים 
      אבל צריך להיות סוג של ארוע דיי משמעותי כדי שאנטור טינה בגללו אחרי 40 שנה :)

      ודווקא אין לי בעיה של זכרון עדיין 

        23/8/17 12:03:

      (מפרטת כי שאלת) זה לא קל לשמור על קשר. אפילו קשה.

      צריך שתהיה סיבה טובה מאד כדי להשקיע את הזמן הזה דווקא באדם מסויים ולא בכל שאר האנשים שלהם תביעות מוצדקות לזמן שלנו - משפחה, קולגות או שכנים... 

      פגישת מחזור, היא זמן טוב להשוואות: מי מימש את הפוטנציאל שלו, מי לא וגם לסליחות וסגירת חשבונות באופנים אחרים.... יש אנשים עם זכרון ארוך

        23/8/17 09:31:

      צטט: ofer ben z 2017-08-23 06:43:28

      אכן פגישת מחזור מרגשת,כל הרעיון החל כאשר אלדד חברי לעבודה שדלמד בכיתה המקבילה אמר יום אחד בוא נקבץ את כולם וניפגש,נרתמתי למשימה ללא בעיה,החלנו במשימה יחסית פשוטה אך לעיתים סבוכה כי הנשים שינו שפ משפחה בשל הנישואים,והגברים שבחבורה מעבר לים,אנחנו עדיין בשלבי חיפושים מתקדמים על מנת לאתר את כולם/ן גם אלו שלא סיימו עימנו אך היו בחברתנו במהלך אותן 8 שנים בבית הילד.



        חיוך איזה אורח רם מעלה בבלוג ....

      מצחיק שמסתבר שגם לך יש בלוג כאן כבר הרבה שנים 

        23/8/17 06:43:
      אכן פגישת מחזור מרגשת,כל הרעיון החל כאשר אלדד חברי לעבודה שדלמד בכיתה המקבילה אמר יום אחד בוא נקבץ את כולם וניפגש,נרתמתי למשימה ללא בעיה,החלנו במשימה יחסית פשוטה אך לעיתים סבוכה כי הנשים שינו שפ משפחה בשל הנישואים,והגברים שבחבורה מעבר לים,אנחנו עדיין בשלבי חיפושים מתקדמים על מנת לאתר את כולם/ן גם אלו שלא סיימו עימנו אך היו בחברתנו במהלך אותן 8 שנים בבית הילד.
        22/8/17 15:39:

      צטט: bonbonyetta 2017-08-22 15:01:34

      *

      כל כך מעורר סימפטיה והרגשה של שיתוף כי כתוב טבעי כזה.



      תודה 

        22/8/17 15:01:

      *

      כל כך מעורר סימפטיה והרגשה של שיתוף כי כתוב טבעי כזה.

        22/8/17 14:11:

      צטט: גלית א' 2017-08-22 13:54:37

      וואו...

      לפני תשע שנים נערכה פגישת מחזור של הכיתה שלי מהקיבוץ. גדלנו יחד בחינוך המשותף מא' עד י"ב וחלקנו היו יחד עוד קודם בגן או בבית התינוקות. היינו בני 44 וזו הייתה פגישת המחזור הראשונה. התיאור שלך מה-זה דומה למה שהלך שם. כל אחד סקר בקצרה מה עבר עליו בעשורים האחרונים ואיפה הוא היום, אנשים חשפו בכנות מכאובים ומצוקות שהם סוחבים איתם מאז. היה מאוד מרגש - ואני מיזנתרופית ציניקנית קשישה לא פחות ממך :)

      וכמובן, בסיום קבענו שנעשה את זה כל שנה ונשמור על קשר. כעבור שנה מישהו ניסה להרים את זה, ההיענות הייתה אפסית וזה דעך. נשארנו קבוצה של 5 שנפגשים אחת לכמה חודשים באיזה בר בתל אביב. ייתכן שהיו עוד קשרים שחודשו, לא יודעת. וכשאנחנו מדברים על העבר (משתדלים לקצר בזה, אגב), גם אנחנו מתייחסים לבני הכיתה לשעבר כ"ילדים".



      תראי , ישר קלטתי שיש כמה אנשים שאולי שאמח לשמור איתם על קשר אבל לא בטוח שהם רוצים 
      ויש אחרים שלא איכפת לי להיות איתם בקשר אומנם , אבל גם כילדים לא היינו חברים 
      אז בספק אם זה יקרה עכשיו 

      בעצם , יש סיבה דיי טובה מדוע קשרים מתנתקים 
      כי הרי עובדתית יש לי כמה חברי ילדות שאנחנו נפגשים כל שבוע כמעט 
      אז יש כאלו שלמרות הכל שמרתי איתם על קשר והם איתי זה הרי משהו הדדי 

      לגבי אוטיזם , אני בכלל לא בטוח 
      נניח לגבי פוריות , יש הוכחות מספריות חד משמעיות שיש ירידה חדה בפוריות לגברים זה קל 
      כי יש בנקי זרע משנות השמונים 
      אצל נשים קצת קשה יותר לעקוב כי בנקי ביציות יש רק עשור בערך , אבל גם שם יש בעיות 
      לגבי ADHD 
      ד"ר ליאון אייזנברכג למעשה "ממציא "
      ה ADHD 
      אמר בראיון לפני מותו 

      “ADHD היא דוגמה מובהקת למחלה מומצאת”

      הוא מאיילו שהוסיפו עוד ועוד מחלות לDSM עם השנים ולמי שלא יודע ה DSM ממומן על ידי חברות התרופות 


      והוכח בלא מעט פסקי דין ששוחד נהוג בתחום הפרמצבטיקה בדיוק כפי שהוא נהוג בתחום הנשק 

      זה לא שאין מחלות 
      אבל כנראה יש יותר תרופות ממחלות 


        22/8/17 14:01:

      צטט: גילהסטחי 2017-08-22 12:36:28

      אם נסתכל עמוק בפנים נראה את הילד שהיינו מכורבל בתוך קורי העבר. למעשה רק התפאורה השתנתה, ולאותה תמימות ילדית חילחל קצת חספוס. ולגבי ממצא האוטיזם - זה נתון מדאיג.


      אני לא יודע באמת האם הילד שהייתי זה אני

      כלומר בטוח שיש משהו , אבל אני אדם שונה מאוד מהילד שהייתי 

      ועובדתית , חברים שהיו לי כילדים , רובם מזמן לא חברים שלי למעט 2-3 

      וזה נבע מהשינוי שעברנו 

      רק עם בודדים השכלנו או הצלחנו להשתנות יחד 

        22/8/17 13:55:

      צטט: גלית א' 2017-08-22 13:54:37

      וואו...

      לפני תשע שנים נערכה פגישת מחזור של הכיתה שלי מהקיבוץ. גדלנו יחד בחינוך המשותף מא' עד י"ב וחלקנו היו יחד עוד קודם בגן או בבית התינוקות. היינו בני 44 וזו הייתה פגישת המחזור הראשונה. התיאור שלך מה-זה דומה למה שהלך שם. כל אחד סקר בקצרה מה עבר עליו בעשורים האחרונים ואיפה הוא היום, אנשים חשפו בכנות מכאובים ומצוקות שהם סוחבים איתם מאז. היה מאוד מרגש - ואני מיזנתרופית ציניקנית קשישה לא פחות ממך :)

      וכמובן, בסיום קבענו שנעשה את זה כל שנה ונשמור על קשר. כעבור שנה מישהו ניסה להרים את זה, ההיענות הייתה אפסית וזה דעך. נשארנו קבוצה של 5 שנפגשים אחת לכמה חודשים באיזה בר בתל אביב. ייתכן שהיו עוד קשרים שחודשו, לא יודעת. וכשאנחנו מדברים על העבר (משתדלים לקצר בזה, אגב), גם אנחנו מתייחסים לבני הכיתה לשעבר כ"ילדים".

      אה, ולגבי הרצף. אני די בטוחה שהעלייה היא באבחון, ולא במספר המקרים. כמו עם ADHD. 

        22/8/17 13:54:

      וואו...

      לפני תשע שנים נערכה פגישת מחזור של הכיתה שלי מהקיבוץ. גדלנו יחד בחינוך המשותף מא' עד י"ב וחלקנו היו יחד עוד קודם בגן או בבית התינוקות. היינו בני 44 וזו הייתה פגישת המחזור הראשונה. התיאור שלך מה-זה דומה למה שהלך שם. כל אחד סקר בקצרה מה עבר עליו בעשורים האחרונים ואיפה הוא היום, אנשים חשפו בכנות מכאובים ומצוקות שהם סוחבים איתם מאז. היה מאוד מרגש - ואני מיזנתרופית ציניקנית קשישה לא פחות ממך :)

      וכמובן, בסיום קבענו שנעשה את זה כל שנה ונשמור על קשר. כעבור שנה מישהו ניסה להרים את זה, ההיענות הייתה אפסית וזה דעך. נשארנו קבוצה של 5 שנפגשים אחת לכמה חודשים באיזה בר בתל אביב. ייתכן שהיו עוד קשרים שחודשו, לא יודעת. וכשאנחנו מדברים על העבר (משתדלים לקצר בזה, אגב), גם אנחנו מתייחסים לבני הכיתה לשעבר כ"ילדים".

        22/8/17 12:36:
      אם נסתכל עמוק בפנים נראה את הילד שהיינו מכורבל בתוך קורי העבר. למעשה רק התפאורה השתנתה, ולאותה תמימות ילדית חילחל קצת חספוס. ולגבי ממצא האוטיזם - זה נתון מדאיג.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אחר40
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין