כותרות TheMarker >
    ';

    אתיקה אזרחית

    הבלוג עוסק במאמרים ומחשבות שלי בנושאי אתיקה אזרחית ואיכות שלטון.

    0

    על השחיתות- נתן זך ויגאל מוסינזון, וגם קרדיט אחד...

    0 תגובות   יום שלישי, 22/8/17, 21:42

    על השחיתות- נתן זך ויגאל מוסינזון וגם קרדיט אחד...

     

    כתבה, זהבה חן- טוריאל

     

    מושג אחד: שחיתות

     

    שנים: 1957- 1958

     

    אנשי רוח: נתן זך ויגאל מוסינזון

     

    המחלוקת בין אנשי ציבור ואנשי הרוח בישראל על הגדרת השחיתות וכיצד יש לזהותה, קיימת מאז ומתמיד. מצאתי שתי דעות מעניינות ושונות של שני אנשי רוח שכתבו בסוף שנות החמישים של המאה העשרים.

     

    המקור לכתבות המעניינות הוא האתר "עיתונות יהודית היסטורית"- פרי יוזמה ברוכה של  אוניברסיטת תל-אביב והספרייה הלאומית, אשר הנגישו  לקוראים  באינטרנט את עיתונות העבר, באמצעות מנוע חיפוש ידידותי למשתמש. האתר העלה לאוויר את מרבית העיתונים וכתבי העת היהודיים שיצאו לאור בעבר, כולל עיתונים נדירים ביותר שהגישה אליהם הייתה עד כה בלתי אפשרית. לכל אוהבי ההיסטוריה של העיתונות העברית, ממליצה בחום לעיין ,לחפש ולקרא. תתקלו באוצר בלום של כתיבה, כותבים, ידע וסקירה עיתונאית מרשימה בעידן שלא היו רשתות חברתיות ומדיה אלקטרונית מפותחת.

     

    הקלדתי במילת החיפוש "שחיתות"  וציינתי בתאריכים שנתבקשתי למלא: 1957-1958. מצאתי עשרות כתבות ומאמרים על שחיתות בתחומים שנים, המלצות על מאבק בשחיתות באמצעות חקיקה עתידית, הגבלות, הגדרות ברורות והקמת מערכת אכיפה עתידית.

     

    גם אנשי רוח שהיו מזוהים עם המפלגה השלטת, בקרו אותה בעוז, מאחר והרגישו שזו שליחותם וזה תפקידם.

     

    היה מעניין למצוא שתי דעות שונות של שני אנשי רוח מאותה תקופה:

     

    נתן זך כתב בעיתון למרחב, 22/2/1957 


    להלן מספר קטעים מהדברים שכתב:

     

    "  אם נשאיר את השחיתות למושחתים, יהיה הדבר כאילו השלמנו עם כך שמפתחות ביתנו נמצאים בידי הגנבים... יש תפקיד לאיש רוח...לשמור על מובנם של המילים שלא יאבד ולהורות בהן על מי שמובנו זה מורה עליו: לקרא לאוויל- אוויל, לנבל- נבל ולשחיתות- שחיתות, תמיד כשהיא שחיתות..."

     

    יגאל מוסינזון כתב בדבר, 28/1/1958 


    להלן קטע מדבריו:

     

    "אנו בשעת חירום. לעם צריך לספר על הגיבורים ולא על העריקים, כי זה מרפה ידיים. כתיבה על שחיתות היא דבר לא חינוכי. הוקעה של שחיתות היא לפעמים פתח לשחיתות."

     

    השיח הזה נשמע מאוד אקטואלי גם שישים שנים אחרי. אז מה השתנה? ואולי לא?

     

    יש לזכור שיש הגדרה ברורה בחוקי המדינה ובתקשי"ר עובדי המדינה מה מותר ומה אסור, נכתבו קודים אתים רבים במוסדות ציבור לקידום התנהלות אתית של העובדים והבכירים, קיימת מערכת אכיפה וקיים משרד מבקר המדינה, קיימת תנועה אזרחית כמו "התנועה לאיכות השלטון" המשמשת כלב השמירה של הדמוקרטיה והאתיקה במדינת ישראל, קיים המכון לאיכות השלטון שעיקר ייעודו לטפח מנהיגות ערכית ולשפר את האקלים האתי בקרב עובדי ציבור וקיימות תנועות אזרחיות נוספות המבקרות את קברניטי המדינה והתנהלותם, ישנה תקשורת מפותחת וחופשית וציבור ערני שכותב דעותיו באופן חופשי ברשתות החברתיות.

     

    את השחיתות השלטונית ניתן לדמות לנגע, וירוס, מחלה, שצריך כל הזמן לבער. חשוב להעלות את המודעות הציבורית  לקיומה ולחסלה מן השורש, כדי שחלילה לא תהפוך למגפה...

     

    המאבק בשחיתות הוא מאתגר, עליו להיות עקבי והוא אינטרס של כולנו ללא הבדלים של השתייכות מפלגתית זו או אחרת.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      זהבהחן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין