כותרות TheMarker >
    ';
    0

    נימוסים זה ענין של גיאוגרפיה.

    23 תגובות   יום חמישי, 24/8/17, 21:17

       נימוסים והליכות מסביב לעולם כפי שראיתי וחוויתי. בכל העולם המערבי הגברים שותים הרבה בירות. אחרי שתיית ליטר בירה מערכת העיכול מייצרת קומפרסיה ובד"כ השתיין משחרר שורת גיהוקים (גרעפסים). ניחא לשמוע מסביבכם גיהוקים בפאב אפלולי, זהו חלק מהסצינה של הבליינים. אך אישית נתקלתי בתופעה של גיהוקים במקומות העבודה באנגליה ובדרא"פ, עבדתי גם בארה"ב בניו יורק אך מעניין באמריקה לא גיהקו במשרדים. כבר ביום העבודה הראשון שלי במשרד ביוהנסבורג, שמעתי מסביבי גיהוקים בתדרים שונים. מימיני ומשמאלי העובדים שחררו לחצים, בה, בההה, בההההההההההההה וממשיכים לעבוד כאילו כלום. העובדים לבושים טיפ טופ, כולם מעונבים, מסריחים מאפטר שייב שמנסה לחפות על ריח גופם שמפיץ מולקולות של כוהל עצים. נכנסתי להלם בשבוע הראשון אח"כ כבר התרגלתי. כמובן שאפח'ד לא הזמין אותי בסיום יום העבודה להצטרף אליהם לפאב. בערב שוחחתי עם ידידי מוטי שהגיע לעבוד בדרא"פ במשרדי דה בירס שנה לפני והוא סיפר לי כי אצלו במשרד העובדים גם מגהקים וגם "תוקעים" נודים. העובדים באנגליה ובדרא"פ נהגו אז לשתות מדי ערב מינ' שישית פחיות. ובהזדמנויות חגיגיות הם היו עורכים תחרויות שתייה שבמהלכן הם היו מגירים לתוכם תריסר פחיות והצ'מפיונים שלוש שישיות ואפילו שני תריסרים.

       נזכרתי בגשש הבידואי שהסעתיו לכפרו בגליל והוא הזמין אותי (באישית לוחצת) להשתתף בחאפלה. הוא הזהיר אותי שאני חייב לכבד את הנוכחים בתום הארוחה בגיהוק, במהלך הארוחה לא היתה סודה, קולה ולא כל שכן בירה. אבל עשיתי להם את הכבוד אולי בגלל קופסאות הלוף והתירס המתוק שהסתובבו אצלי במערכת. אצל הבידואים בגליל אכלו אז באצבעות הידים אך את הצלחות האישיות הם העמיסו עם מצקות ומלקחיים מעץ.

     

      השמעת קולות יניקה בזמן גמיעת מרקים ונודלס נחשבת לגסות במערב בעוד שבמזרח ההתנהגות הטבעית נחשבת כמחמאה לטבח או לבעלת הבית.

    ''

     

    בארצות המזרח בהן אוכלים עם אצבעות הידיים, השמרו מלאכול עם יד שמאל שנחשבת לטמאה.

    בסין יש להותיר מעט מהמנה ע"מ לכבד את המארחים.

      האמריקענרים בפונדקי הדרכים אינם נוהגים בנימוסי שולחן, אני נהנה לראות אותם אוכלים עם מזלג בידם הימנית בעוד שבאצבעות ידם השמאלית הם דוחפים את האפונה/פירה/בשר ומלקקים את האצבעות.

     

       לסיום הבאתי כאן פאנץ'ליין משולחן הנימוסים הבריטי, "נו אלבואוז און דה טאבל"

    ''

    It’s only around 60 years since…                                 

    * Pasta had not been heard of*                                      
    * Curry was an unknown entity*                                      
    * Olive oil was kept in the medicine cabinet*                                      

                                  *However, there was one thing that we
    never ever                               
      had on our table - ELBOWS                                      

    '' 

     

    הוצאה שנייה 26/8/17 - על הוולגריות בסדרות ה TV ובקולנוע 

      האמריקענרים מצוידים מקטנותם בארגז כלים של "נימוסים לבנים" אחד מהם הוא החיוך הרחב והליקוק "האב א נייס דיי" אך אבי תמיד הציג לי את הפאן השני שלהם הנחת רגליהם על השולחן, במיוחד אם על אותו שולחן מגישים מדי פ'ם דברי מאכלות ומשקאות. בקולנוע האמריקאי תראו את הביריונים (נשים מעולם לא הניחו את רגליהם על השולחן) מניחים באדנות את הרגליים וזהו בעצם מסר לצופים שמחקים את גיבוריהם.

      לאחרונה שמתי לב לסצינה וולגרית הקשורה בשולחנות, בעיקר אם מדובר בשולחנות אוכל. הזכר מושיב את הפרגית על השולחן ומתקתק אותה ושוב המסר הזה מועבר לצופים, תנסו גם אתם את האפילוג של הקמא סוטרא בביתכם.  

      איך יוסי בנאי שר "מילה גסה - היא פרנסה" כך גם בסרטים האמריקאים (בסרטים האירופאים, כמעט ולא) בכל משפט שני מושחלת אמירה וולגרית (פאק יו, מאדר פאקר, שיט וכיו"ב) השחקנים אמנם חנוטים בחליפות ועניבות אך מנבלים את הפה כמו ערסים שסיימו את עונתם הראשונה בכלא. אולי בכדי למלא עוד חמש דקות בתסריט, אך הצופים מחקים אותם וכך השפה הברוטלית חודרת לכל פינה. אותי זה מעצבן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/8/17 12:30:
      דודיק, אני שותף לסלידתך משפה גסה אך לא לעצבנות. למה להתעצבן? מה זה יועיל? לפעמים, אם תנסה לתרגם את העצבנות לניסיון לשנות את דרך ההתנהגות, אתה עלול למצוא את עצמך פגוע גם פיסית! אז כדאי להתעצבן? שבוע טוב, עמוס.
        26/8/17 14:57:
      לא הייתי בסין אך קראתי ושמעתי שהם נוהגים (גם נשים) לירוק ברחוב. איכס..
        26/8/17 13:16:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2017-08-26 11:05:37

      תודה! אכן - לגמרי עניין של גאוגרפיה. ולא אתאר לך איך גברת אינדיאנית - צ'אן צ'אן או צ'ימו - מצפון פרו "מתפנה", (בעצם מוכנה לעשות זאת אם יסירו את ה"כישוף" - ההטרלה מפעילותי כאן אוףףףףףףףף).


       

      ממתין לשמוע את הסיפור, בשרותי הצבאי למדתי להכיר את השיטה הערבית. והשבוע מאיר שלו בידיעות תאר את התופעה של הישראלים המכוערים ש"ממקשים" פינות חמד בארצנו.

        26/8/17 13:12:

      צטט: * חיוש * 2017-08-26 10:25:37

      בוקר טוב של שבת דודי חברי נשיקה

      בדיחה פרטית משלי: גראפסים = נודים שעלו במעלית קריצה

      ואין כמו ללפף פיתה בצלחת חומוס עם הידיים........

      ודגים עם עצמות אני אוכלת רק בבית - עם הידיים.

      אשוב במהרה להצמיד כוכב אהבה

       

      אין ספק שהאכילה בידיים היא האופטימלית, אך ברומא מתנהגים כרומאי. ובכדי לשתות תה בבית באנגליה צריך לעבור שם קורס הליכות ונימוסים או מהסבתא או מהדודה.

      תודה! אכן - לגמרי עניין של גאוגרפיה. ולא אתאר לך איך גברת אינדיאנית - צ'אן צ'אן או צ'ימו - מצפון פרו "מתפנה", (בעצם מוכנה לעשות זאת אם יסירו את ה"כישוף" - ההטרלה מפעילותי כאן אוףףףףףףףף).
        26/8/17 10:25:

      בוקר טוב של שבת דודי חברי נשיקה

      בדיחה פרטית משלי: גראפסים = נודים שעלו במעלית קריצה

      ואין כמו ללפף פיתה בצלחת חומוס עם הידיים........

      ודגים עם עצמות אני אוכלת רק בבית - עם הידיים.

      אשוב במהרה להצמיד כוכב אהבה

        25/8/17 19:09:
      עניין של טעם ושל תרבות.
        25/8/17 18:45:

      צטט: ד. צמרת 2017-08-25 17:33:39

      צטט: אינהאיפרגן 2017-08-25 15:41:38

      גם לי הסטוריה עם אכילה בידיים במאהל בידואי עם אורח הכבוד שלהם באיזה אירוע בו נשחט כבש למעננו. צלחות ענק הובאו עם האורז והכבש...לכל 2 אורחים קדרה אחת משותפת בלי סכין ומזלג. מיותר לציין שלא נגעתי ונשארתי רעבה 24 שעות. לא כל אחד בנוי להכיל את גינוני השולחן של האחר. נדרשת לכך תכונת סתגלנות לעילא ולעילא!

       

      הזכרת לי את הטבח אהרוני שיש לו תוכנית בישולים. איני מסוגל לראותו מערבב בשר טחון עם ידיו השעירות.

      ישנן מנות אוכל שהטבים מכינים בידיהם שמנוגבות במגבת מטונפת, אבל מתי מעט מתו מהרעלות מזון.

      יום אחד באמצע הישימון פגשנו בבידואי שאפה פיתות על מכסה חלוד של חבית. הנהג שלי ביקש ממנו פיתה, היתה זו לי הפעם הראשונה שאכלתי אצל הבידואים. כפות ידיו היו מלוכלכות כ"כ שנדרש ג'ריקן מים שלם בכדי לרחצן. הוא אפה לנו פיתות תמורת כמה קופסאות שימורים ושקיות סוכריות.

       

       

      ועל זה נאמר...אאוצ' אאוצ' :)

        25/8/17 17:33:

      צטט: אינהאיפרגן 2017-08-25 15:41:38

      גם לי הסטוריה עם אכילה בידיים במאהל בידואי עם אורח הכבוד שלהם באיזה אירוע בו נשחט כבש למעננו. צלחות ענק הובאו עם האורז והכבש...לכל 2 אורחים קדרה אחת משותפת בלי סכין ומזלג. מיותר לציין שלא נגעתי ונשארתי רעבה 24 שעות. לא כל אחד בנוי להכיל את גינוני השולחן של האחר. נדרשת לכך תכונת סתגלנות לעילא ולעילא!

       

      הזכרת לי את הטבח אהרוני שיש לו תוכנית בישולים. איני מסוגל לראותו מערבב בשר טחון עם ידיו השעירות.

      ישנן מנות אוכל שהטבים מכינים בידיהם שמנוגבות במגבת מטונפת, אבל מתי מעט מתו מהרעלות מזון.

      יום אחד באמצע הישימון פגשנו בבידואי שאפה פיתות על מכסה חלוד של חבית. הנהג שלי ביקש ממנו פיתה, היתה זו לי הפעם הראשונה שאכלתי אצל הבידואים. כפות ידיו היו מלוכלכות כ"כ שנדרש ג'ריקן מים שלם בכדי לרחצן. הוא אפה לנו פיתות תמורת כמה קופסאות שימורים ושקיות סוכריות.

        25/8/17 17:21:

      צטט: bonbonyetta 2017-08-25 15:22:18

      *

      אכן כך, נימוסין עניין של גיאוגרפיה, גם דברים אחרים בחיים.

      אבל יש דברים שהם אבסולוטיים ובכל מקום אין ספק הם בעלי אותה משמעות.

       

      תודה על תגובתך, אך תוך הכנת הפוסט גיליתי לדוגמא שבתרבויות מסוימות הנפת אות הניצחון V עם שתי האצבעות פירושה "אצבע משולשת" ואולי בשל כך חצי עולם אוהב את הטרוריסטים שמראים את סימן ה וי.

        25/8/17 17:17:

      צטט: גילהסטחי 2017-08-25 15:18:18

      מכיוון ואני בעלת רגישות גבוהה לרעשי רקע כמו לעיסת מסטיק, מצמוצי שפתיים, צופרים.. קולות שמוציאים אותי מקשב וריכוז, אז כדי להיות יעילה (ונינוחה) אני צריכה מרחב של שקט.(בעגה המקצועית זה מיזופוניה)

       

      תודה על המושג החדש שתרמת לי באמת לא הבנתי שאני מציק לאנשים כשאני מפוצץ בלונים.

      מעניין שילדי התכוננו לבחינות עם מוסיקת רוק כבד...--->קקופוניה.

        25/8/17 17:08:

      צטט: sari10 2017-08-25 11:59:02

      נימוסים ובכלל התנהגות שונה מתרבות לתרבות.

       

      עשרה קבין של גסות ירדו לעולם, תשעה קבין נטלו הישראלים "חיילים בלי תור" "הזמן שלי יותר יקר מהזמן שלך"

      גם הישראלים היהודים וגם ערביי המזרח התיכון מדברים ב90 דציבל כנראה זו ההוכחה שכולנו יהודים "עם הבחירה".

        25/8/17 17:04:

      צטט: ~ ~ 2017-08-25 02:23:34

      נכון, כל תרבות והנימוסים שלה

      מזכיר לי בדיחה שמקורה ביידיש

      ערבי וגרמני אוכלים מאותו שולחן

      בסוף הארוחה הערבי תוקע גרעפס - הגרמני נדהם מחוסר הנימוס של הערבי

      הערבי מסביר שאצלם הגרעפס נותן כבוד למארחים ומעיד שהארוחה היתה טעימה.

      כעבור כמה דקות הגרמי נופח נפיחה והריח מתפשט בחלל.

      הערבי נדהם מחוסר הנימוס של הגרמני - הגרמני אומר בניחותא: עדיף חזירות מתחת לשולחן מאשר מעל השולחן.

       

      תודה על הויץ שתרמת לאוסף שלי מגניב הגרמנים מאד קולנים ביחוד במסעדות בתי המלון, אך למעט בגני הבירה מעולם לא שמעתי גרמני מגהק.

        25/8/17 17:00:

      זה באמת חשוב לך? יש כ"כ הרבה רעש ברקע שלא שומעים את מערכת העיכול מקרקרת:)

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2017-08-24 23:02:00

      .

      ומה עם לאכול עם פה סגור?

      חיוך

        25/8/17 16:57:

      איזה יופי שהזכרת לנו את הפינה של חנה בבלי ברדיו כמדומני זה היה מדי יום ב 12:50 אז אולי הגיע הזמן ללמד את הישראלים קצת נימוסים: בכביש, במקומות הבילוי (אפשר לדבר בשקט בבית הקפה!!!) ובבית המשותף.

      צטט: שטוטית 2017-08-24 22:10:33

       

      צריך את חנה בבלי כדי ללמוד נימוסים והליכות :)

      תוצאת תמונה עבור חנה בבלי נימוסים והליכות

        25/8/17 15:41:
      גם לי הסטוריה עם אכילה בידיים במאהל בידואי עם אורח הכבוד שלהם באיזה אירוע בו נשחט כבש למעננו. צלחות ענק הובאו עם האורז והכבש...לכל 2 אורחים קדרה אחת משותפת בלי סכין ומזלג. מיותר לציין שלא נגעתי ונשארתי רעבה 24 שעות. לא כל אחד בנוי להכיל את גינוני השולחן של האחר. נדרשת לכך תכונת סתגלנות לעילא ולעילא!
        25/8/17 15:22:

      *

      אכן כך, נימוסין עניין של גיאוגרפיה, גם דברים אחרים בחיים.

      אבל יש דברים שהם אבסולוטיים ובכל מקום אין ספק הם בעלי אותה משמעות.

        25/8/17 15:18:
      מכיוון ואני בעלת רגישות גבוהה לרעשי רקע כמו לעיסת מסטיק, מצמוצי שפתיים, צופרים.. קולות שמוציאים אותי מקשב וריכוז, אז כדי להיות יעילה (ונינוחה) אני צריכה מרחב של שקט.(בעגה המקצועית זה מיזופוניה)
        25/8/17 11:59:

      נימוסים ובכלל התנהגות שונה מתרבות לתרבות.

        25/8/17 02:23:

      נכון, כל תרבות והנימוסים שלה

      מזכיר לי בדיחה שמקורה ביידיש

      ערבי וגרמני אוכלים מאותו שולחן

      בסוף הארוחה הערבי תוקע גרעפס - הגרמני נדהם מחוסר הנימוס של הערבי

      הערבי מסביר שאצלם הגרעפס נותן כבוד למארחים ומעיד שהארוחה היתה טעימה.

      כעבור כמה דקות הגרמי נופח נפיחה והריח מתפשט בחלל.

      הערבי נדהם מחוסר הנימוס של הגרמני - הגרמני אומר בניחותא: עדיף חזירות מתחת לשולחן מאשר מעל השולחן.

      .

      ומה עם לאכול עם פה סגור?

      חיוך

        24/8/17 22:10:

       

      צריך את חנה בבלי כדי ללמוד נימוסים והליכות :)

      תוצאת תמונה עבור חנה בבלי נימוסים והליכות

      ארכיון

      פרופיל