| באחד הטיולים הראשונים שלי עם ה"גרופי", זכיתי לרכב עם אנשים שיהיו חלק חשוב בחיי ובתחביב האופניים. זאב, ששי וריקי. רכבנו בכרמי יוסף. נחיתה לא טובה מדרופ והתהפכתי. שברתי את עצם הבריח. חודש שלם ישבתי בבית נאנק מכאבים. כל היום יושב מול המחשב, מזיל ריר על המקלדת למראה התמונות מהטיולים, מתכנן טיולים וחולם על החזרה לרכיבה. עוד לא תמה חופשת המחלה שלי ויצאתי לרכב בביתרונות רוחמה. 40 ק"מ. קיבלתי ביטחון ויצאתי לרכב שוב בכרמי יוסף עדיין בחופשת מחלה. ירדתי שוב את הדרופ ההוא והפעם בהצלחה. הייתי חייב לנצח את האתגר ההוא.המשכתי לרכב עם ה"גרופי" וגיליתי עולם מופלא. אנשים מדהימים. חברים קרובים עד היום. הצטרפתי לקבוצות שונות וכל שבת הייתה חגיגה. במשך השבוע הינו נפגשים, רוכבים מדי פעם, משוחחים בטלפון. מעלים דעות לכאן ולכאן לשיפור הרכיבה, הרשמה לטיולים, תכנון אירועים וטיולים. לרגע לא היה משעמם. הכרתי המון חברים וחברות. רועי היה רוכב איתנו. ילד בין בוגרים. הוריו של רועי הסכימו לשלוח אותו להתאמן בצורה מקצועית. מאז לא רכבתי איתו. הוא הפך לרוכב רציני יותר ויותר. בשנה שעברה, זכה והיה לאלוף הארץ ברכיבת כביש, שטח ונגד השעון. גם השנה זכה באליפות הארץ. ילד מיוחד במינו. באחת הרכיבות שלנו במרכז מיר"ב, כינה אותו ניצן "צעצוע" בהתחלה. ניצן התלהב מרועי ורועי נרשם בגרופי בכינוי "צעצועRZ".החברים באתר היו יותר מחברים לרכיבה. יחד נרתמנו לרכיבות התרמה ורכיבות למען הקהילה. הרמנו אירועים והפקות מיוחדות. האופניים הפכו לכלי שניתן להשתמש בו לפעילות למען הקהילה. היו רכיבות "שגרתיות" והיו רכיבות מיוחדות. רעיון של רוני. ועלינו לרגל לירושלים. טיולים של יומיים. טיולי משפחות. רכיבת הזדהות בשדרות, גלגלים של תקווה ועוד ועוד. התחביבים שלי האחרים נדחקו הצידה. מזמן לא טיפסתי על מצוקים. ציוד הצלילה שלי מעלה קורי עכביש ואבק. איך אומר יואב, בני הגדול: "אבא, יש לך מוח של גלגל. אתה חושב כל היום על אופניים". בנים גידלתי ורוממתי. יואב ביטא נכון את חיי. אני והאופניים. האתר הפך לחבורה מלוכדת שבה גם בני הזוג והמשפחות הכירו , נהנו ונהנים להיפגש. הילדים כבר חברים. לפני מפגש כזה, מתחילים טלפונים בין הילדים לברר מי בא. הפקנו אירועים כולל המשפחות. ל"ג בעומר במישור עמיעז היה אירוע שלא ישכח. אירוע רב משתתפים שנמשך עד הבוקר וכלל טיול ליל ירח למערת הקמח וקומזיץ ענק. איזה כייף. איזו חבורה נעימה. תענוג ממש. אנשים מכל צורות האוכלוסייה. בנים ובנות. צעירים ומבוגרים. צפוניים ודרומיים. הכול מהכול. כולם מכירים את כולם ונהנים כל פעם ממפגשי חברה. התחילה עונת המאספים. כל שבוע היינו נפגשים בעיר אחרת לטיול לילי ברחובות העיר ובסיום, יושבים בבית קפה או פאב עד השעות הקטנות של הלילה. שוב שדרוג אופניים ועברתי לרכב סוף סוף על שיכוך מלא. "ג'מיס" או בכינוי ג'מוס. חיה שרק מרגישה עשב תחת צמיגיה והיא פורצת בשמחה ממש... אסף, שרכב על זנב קשיח עדיין, (והוא עתיד להיות רוכב פרירייד...) כתב לי בפורום: "עכשיו אתה תשב בכורסא נוחה בירידות בעוד אנו נמשיך לעמוד על המשמר". |