כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע : שופטים

    4 תגובות   יום חמישי, 24/8/17, 23:44

     שום תשים עליך... ממשלה וכנסת

          

    פרשת שופטים מעלה את אחת הסוגיות המעניינות, האקטואליות והמורכבות- מינוי מלך בעם ישראל.

    "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים י"ז).

    לפי הכתוב כאן בספר דברים מצוות מינוי מלך היא אפשרית, היא קיימת, אך היא תלויה ברצון העם. כאשר העם רוצה, ניתן למנות מלך. האם זאת מצווה של בדיעבד או גם לכתחילה?

    לפי המסופר בספר שמואל א', כאשר העם רוצה מלך, "שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם", שמואל הנביא לא אהב את הרעיון, והקב"ה אמר לו שם: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" (שמואל א, ח ז). בקשת 'מלך ככל הגויים' לא הייתה רצויה לפני הקב"ה, אך לא עצם בקשת המלך כשלעצמו. כך מסביר מדבר ספרי: " אמר רבי יהודה והלא מצוה מן התורה לשאול להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך! למה נענשו בימי שמואל? לפי שהקדימו על ידם. ככל הגוים אשר סביבותי, רבי נהוריי אומר לא בקשו להם מלך אלא להעבידם עבודה זרה שנאמר והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתינו". לפי הדעה הזאת במדרש החטא היה בהקדמת הזמן ובבקשת מלך ככל הגויים, לעבודה זרה.

    המצווה הראשונה שנצטוו עליה עם ישראל בכניסתם לארץ היא מינוי מלך (רמב"ם הל' מלכים פ"א). אמנם לפי לשון הפסוקים שקראנו אין הכרח שזאת מצווה, אלא רשות, כאשר עם ישראל ירצו בכך. הנצ"יב בפירושו 'העמק דבר' מסביר שזאת כן מצווה, אלא שהיא תלויה ברצון העם:

    "ונראה דמשום דהנהגת המדינה משתנה אם מתנהג על פי דעת מלוכה או על פי דעת העם ונבחריהם. ויש מדינה שבלא מלך הרי היא כספינה בלי קברניט. ודבר זה אי אפשר לעשות על פי הכרח מצוות עשה... משום הכי לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך... אלא על כורחך מצוה הוא, ומכל מקום אין סנהדרין מצווין עד שיאמרו העם שרוצים בהנהגת מלך. ומשום הכי [כך] כל משך שלוש מאות שנה שהיה המשכן נבחר בשילה לא היה מלך, והיינו משום שלא היה בזה הסכמת העם".

    האם דווקא צורת שלטון של מלך היא הצורה הנכונה שהתורה רואה לנכון?

    לפי דברינו, שמלוכה תלויה ברצון העם, אזי גם העם יכול לקבוע את צורת השלטון. ואם העם רוצה צורת שלטון של דמוקרטיה, וזאת הצורה המתאימה ביותר, אזי גם לשלטון זה יש תוקף של מלכות ישראל.

    נקרא את דבריו של מו"ר הרב קוק שיום הזיכרון שלו חל השבוע, בג' באלול: "נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה... מכל מקום הסברא קימת, דלענין משפט המלוכה, שנוגע להנהגת הכלל, ודאי גם שופטים מוסכמים ונשיאים כלליים במקום מלך הם עומדים" (שו"ת משפט כהן, סימן קמד).

    חזרנו לארצנו לאחר אלפיים שנות גלות. עדיין לא הגענו אל הגאולה השלמה, עדיין לא הגענו לשקט מוחלט מכל אויבינו ועוד לא בנינו את בית הבחירה. עבודת ה' של העם עדיין איננה שלמה. אבל אנחנו בדרך! הקב"ה מחזיר את שכינתו לציון! הגענו לארץ ישראל, לירושלים והקמנו שלטון יהודי כאן בארץ ישראל , על פי רצון העם, על פי בחירתו של עם ישראל! עוד לא הגענו אל התחנה הסופית , אבל אנחנו בדרך, בדרך הנכונה !

     

    צדק צדק תרדוף - במקום המקדש

    פרשת שופטים פותחת בציווי על חשיבות מערכת המשפט ועל חשיבות ניקיון הכפיים והצדק שבמערכות אלה :

    " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף...".

    שני הפסוקים הבאים לאחר מכן נראה שאינם קשורים לעניין שופטים ושוטרים:

    "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ. וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱ-לֹהֶיךָ".

    לשם מה נסמכו שני עניינים אלה אם אין ביניהם קשר ?

    אמנם ניתן לקשור את שני הנושאים הללו בקשר של 'מקום' .

    גם מערכת המשפט , הסנהדרין , יושבת בלשכת הגזית סמוך לבית המקדש , וגם הציווי השני מדבר על בית המקדש, על האיסור לבנות אשרה , בית עבודה זרה ומזבח שאינו כדין בהר הבית במקום המקדש .

    ניתן להעמיק עוד יותר בקשר הרעיוני שבין עניין הצדק הנדרש ממערכת המשפט לבין איסור בניית עבודה זרה במקום המקדש , לא רק על העבודה , אלא על עצם הבניה (רש"י) .

    מערכת המשפט חייבת להיות נקיה מכל סייגים . צריך לשפוט בצדק , לא להכיר פנים לא לגדול ולא לקטן ,

    את כולם צריך לשפוט בצדק , ביושר , בשווה. יש איסור על הדיינים לקחת שוחד , גם שוחד שמטרתו לדון דין אמת. השוחד מעוור ומסלף את דברי הדיינים . נטיית ליבם איננה תמה וישרה כמו מקודם .

    השוחד משפיע על שיקול דעת הישר והתמים של הדיין .

    מסמיכות הפרשיות ניתן ללמוד שלא רק בבית הדין אסור לקחת שוחד .

    לא רק בית הדין צריך להיות על טהרת הצדק ללא התערבות של כוחות זרים , אלא גם מקום עבודת ה' ,

    בית המקדש ואף מקדש המעט שלנו , בתי הכנסת , צריכים להיות נקיים מכל 'עבודה זרה' , אשרה או מזבח - אף לשמיים (רש"י) כיוון שאינם נבנו כדין , לרצון ה' לפי כללי העבודה במקום הקודש הרי שהם כמו הכנסת עניינים זרים למערכת המשפט , הם כמו שוחד לדיין , ואז אותו דיין אינו יכול לדון את אותו אדם . לא ניתן לעמוד לפני הקב"ה בתפילה כאשר יש בתפילה מחשבות זרות או 'אשרה' שאסור להכניס אותה לבית עבודת ה' .

    עד כמה צריכים אנחנו להיזהר 'שלא להעמיד צלם בהיכל' , לא להכניס לבית המקדש המעט שלנו דברים שאין מקומם בבית הכנסת , דיבורים שאין מקומם בבית הכנסת . כפי שאומרים : 'אם תדבר בבית הכנסת , אם תקרא עיתון בביה"כ , אז הין תתפלל?!' כפי שברור שלא שמערכת המשפט צריכה להיות נקיה ללא סייגים וללא רבב , כך גם מקום עבודת ה' שלנו צריך להיות טהור ומיוחד רק לעבודת ה' , ללא עניינים אחרים .


    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/8/17 15:34:
      הלכתי לבדוק את שארע עם שמואל, ומצאתי את ראשיות של הפסוק, שאומר כך: "הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ,.." מכאן, שהבקשה להמלכת מלך, יש בה מן ההגיון ומן הצדק. על כל פנים, לפי הבנתי. וכך, לא מובן מדוע כעס שמואל. אלא אם כן נפרש את הסיפא של בקשתם "ככל הגויים", כפנייה כלשהי אל דרכיהם. אולי. באשר לצדק במשפט, תוך הדגשה, זה לגמרי ברור. כך צריך להיות. וההצמדה לאיסור של עבודה זרה, לי ברור ביותר, הרי זו נתפסת כמעשה חטא. אגב, הדרישה לרדוף אחר הצדק, אומרת לדעתי שאין זה משהו שבא לנו באופן טבעי- עלינו להתאמץ כדי לעשות את המעשה הצודק.
        26/8/17 12:26:

      תודה לך שלמה.

      קיבלת 18 כוכבים על דרך המלך..!

        26/8/17 06:58:

      אכן מעניין ואקטואלי.

        25/8/17 09:57:
      פרשה חשובה מאד..! **********************************