כותרות TheMarker >
    ';

    בונו

    אפרופו הרגע הזה,

    8 תגובות   יום שני, 28/8/17, 22:30

    אני נמצא בתנועה מתמדת אבל לא מתקדם. אני דורך במקום מאז שבאתי לעולם. זו המסקנה שהגעתי אליה הערב ממעמקי הכורסה, מול המאוורר ליד השולחן - קרני שמש אחרונות מלטפות את צמרות העצים על הגבעה ממול. כמובן, אם נעשה השוואה בין מי שהייתי פעם ומי שאני עכשיו, בטח נמצא הבדלים רבים ללא ספק, ונוכל לראות את התקדמות הקו; פעם הייתי שם ועכשיו אני כאן. אלא מה, אפשר להצביע על הבדל רק כאשר רואים אותם זה לצד זה בו-בזמן, ואז ההבדל ביניהם ניכר, אבל מי שהייתי כבר איננו מזמן, ואין לי מושג מי אני עכשיו, ולכן עם כל הרצון הטוב אי אפשר לעשות השוואה. אני רק יודע שמצד ההרגשה הרגע הזה לא השתנה, מאז ומעולם הוא אותו דבר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/8/17 12:00:
      בדיוק זה, החלום תמיד צודק.
        29/8/17 20:40:

      זה מזכיר תחושה בחלום - שמישהו רודף אחרינו אנחנו רצים אבל לא מתקדמים לשום מקום.
      פול גז בניוטרל - ובכלל, מי אמר שאנחנו צריכים להתקדם לאיזשהו מקום.. 

        29/8/17 07:24:
      כדי לחוות את התנועה צריך להסתכל אחורנית. כדי להרגיש אותה צריך להסתכל פנימה.
        29/8/17 01:26:
      :)
        29/8/17 00:05:
      במיוחד אם לפני כן הוא היה 'ישנו', אחר כך שיהיה 'איננו' כמה שהוא רוצה :)
        28/8/17 23:50:
      מותר לבן אדם להיות "איננו".
        28/8/17 23:38:
      צודקת לגמרי, אבל את יודעת, גם זה שכתב את הפוסט כבר איננו מזמן.
        28/8/17 22:44:
      מי צריך להשוות דברים בכלל...כל רגע הוא יחידת זמן חדשה. עצם הכתיבה של הפוסט הזה הוא מה שאתה עכשיו, ונראה לי שזה בסדר גמור. :)