כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      30/8/17 19:12:

    צטט: גילהסטחי 2017-08-30 12:13:32

    מתח בינאישי, גוון מיני, קונפליקט לא פתור ותמרון בין הכפיפים לאישה. נשמע שיהיה סוער.

    .

    סוער כמו סופת הוריקן רגשית. המון תודות גילה.

      30/8/17 12:13:
    מתח בינאישי, גוון מיני, קונפליקט לא פתור ותמרון בין הכפיפים לאישה. נשמע שיהיה סוער.
    0

    פרק מביך במנהיגות

    2 תגובות   יום שלישי, 29/8/17, 14:00

    http://cafe.themarker.com/image/3304779/

    פרק מביך במנהיגות

    הרפתקה מרתקת

    קטע

    נראה לי שאנו האורחים היחידים במלון, אינך חושב שזה מוזר?’ זיוית העירה בצחקוק קליל.

    בהחלט, גמרי את הקפה ובואי נעלה יקירתי.’ הוא ביקש ממנה ממלמל בצרידות, חיוכה וצלילי צחוקה עוררו את יצריו, והוא שכח לחלוטין את החלטתו להמתין בלובי לשני חברי צוותו הסוררים.

    הם קמו ממקומותיהם על מנת לגשת לאחת המעליות כדח לעלות לסוויטה, ועצרו במקומם כאשר הבחינו בדפני וארנון נכנסים ללובי.

    שבו שניהם,’ דגני ציווה על שני חבריו לצוות בכעס. ‘הייתם צריכים לבקש ממנו רשות לצאת את תחומי המלון ולא עשיתם זאת, הייתם יכולים לפחות להשאיר לי פתק, כדי שאדע היכן אתה נמצאים.’

    אנחנו נמצאים באותו המלון לא כן? והאם אתה באמת מאמין שבכל פעם שנרצה לצאת העירה נבקש ממך רשות? עשה טובה אל תצחיק אותי.’ דפני השיב לו בנחישות אך נזהר לא להרים את קולו, כדי לא למשוך את תשומת ליבם של כמה מעובדי מלון בודדים; אשר חלקם עסקו בניקיון, וחלקם עמדו במרחק מה ממתינים לשרתם.

    שקט מתוח השתרר לפתע סביב שולחנם, כאשר ארבעתם ישבו זה מול זה בפנים חיוורות.

    אני עולה למעלה,’ זיוית הצהירה קמה ממקומה, ונעה לעבר המעליות.

    מאחר והוא כלל לא ציפה להתנגדות נחושה שכזו, דגני החליט מיד לשנות את מהלכיו ויחסו לשני הנתונים למרותו,, על מנת להפיס את דעתם של דפנו וארנון במקום להעמיק את הפער בינם לבינו.

    איפה הייתם דרך אגב?’

    בקרנו בפרק הלאומי ולקחנו מונית להגיע לשם.’ היה זה ארנון שקפץ על ההזדמנות להרגיע את האווירה, תוך ניצול הגישה המפויסת של דגני. דפני לעומתו שמר על מוצא פיו אולם נרגע בהדרגה, תוך הערכת למאמציו של דגני להרגיע את האווירה ולחזור למערכת יחסים ידידותית. כך למעשה דפני ציפה שמערכת יחסיהם תתנהל מלכתחילה.

    מה כבר אפשר לראות שם, היה שווה לבקר שם?’ דגני המשיך במאמציו להחזיר את שני אנשי הצוות תחת פיקודו ללא ערעור.

    בוודאי בני זה פרק עצום שופע בטבע פראי וחיות בר, אנחנו מתכוונים לבקר בו, כל זמן שנהיה חופשיים לעשות זאת.’

    למה שלא נבקר את הפרק ביחד, זה יחסוך לכם את ההוצאות על המונית.’ דגני מיהר להציע בחיוך, במאמץ להשיב את היחסים ביניהם לקדמותם. ‘וכמה עלה לכם התענוג הזה?’

    לא הרבה בני, איזה חמש מאות בירר, שהם כעשרה דולר אמריקאי וזה כל מה ששילמנו.’

    טוב לדעת, בואו נאכל הערב ביחד ובעצם נאכל את כל הארוחות שלנו ביחד מעתה ואילך, כדי לחזק את הידידות בינינו. אז להתראות הערב בשבע וחצי בערך.’ הוא הוסיף בעודו קם על רגליו, מניח אותם לנפשם.

    כאשר דגני נכנס לחדר המגורים של הסוויטה, הוא מצא את זיוית לבושה בחלוק משי שקוף, יושבת על אחת הכורסאות ומטפלת בציפורני ידיה; מלטשת אותן ומכסה אותן בשכבה דקה של לכה אדומה.

    אני מקווה שלימדת אותו את הלקח שמגיע לו.’ היא ציינה מעיפה מבט לעבר בעלה המתקרב אליה.

    בואי נלך למיטה אהובתי,’ הוא מלמל בצרידות בעודו גוחן מעליה ומנשק את שפתיה.

    לא השבת לשאלה שלי בני, האם סתמת לצרה המהלכת הזאת את הפה או לא?’

    כן מותק קרעתי אותו, אבל בואי נלך אני כל כך רוצה אותך.’ הוא המשיך ללחוש באוזנה בעודו מחבק אותה מאחור, ומנסה לשלוף אותה מהכורסה.

    לא ברגע זה ממש בני, אני צריכה להמתין שהלכה תתייבש; זה ייקח רק עוד כמה דקות לא יותר, אבל איך הצרה המהלכת הזאת הגיבה?’

    טוב פתרתי את הבעיה והוא צייתני למדי כעת, יוסי לעומתו בסדר גמור. החלטתי גם שנאכל מעתה כולנו ביחד וגם נעביר את הזמן שלנו ביחד, כדי לחזק את האחיזה שלי עליהם.’

    אבל אתה הרי יודע שאני לא סובלת אותו, לא כן?’ היא הגיבה ברוגז והתבוננה בו במבט מלא תוכחה.

    גם אני לא מת עליו זיוית, אבל להניח להם להםתובב לבד זו תהיה טעות טפשית.’ הוא עשה כמיטב יכולתו לשכנע אותה, מתוך חשש שהיא תמנע עצמה ממנו עד רדת הלילה; והיא אולי תמשיך להזעיף פנים ותמנע ממנו את זכותו לא רק כעת או בלילה, אלא במשך כמה ימים. הוא הרהר מודאג ולא חדל ממאמציו לפייס אותה.

    אני מתכוון להחליפו אבל אני לא יכול לעשות את זה כבר כעת. הוא לא טיפש והוא לא ייתן לי את ההזדמנות הקלושה ביותר להיפטר ממנו… אני חייב להמתין עד לתחילת הקורס הראשון ואז אוכל לפנות ליוש ולהתלונן שדפני לא מספיק טוב כמומחה לחבלה.’

    אבל הוא סרב לך פקודה, הצרה המהלכת החוצפנית הזו, האם זה לא מספיק כדי לשלוח אותו בחזרה לאדיס?’

    אבל הוא התנצל ועשה מאמצים נואשים לחזור ולזכות באמוני. אין לי שום סיבה להתלונן נגדו, זה עלול לפגוע במוניטין שלי כמנהיג… ואם תתעוררנה בעיות בצוות שלי כל כך מוקדם, אז במקום של שנתיים שירות כראש צוות מצליח נחזור לארץ אחרי שנה.’

    משפטו האחרון שיכנע אותה, גם הלכה על ציפורניה התייבשה מזה זמן מה. זיוית קמה ממקומה ללא מלת תוככה נוספת, והניחה את ידה על כתפו. ‘בסדר בובי בוא נלך.’

    כל הזכויות © שמורות לחיים קדמן - .2017

    הוצאתי לאור את ספרי ה- 24 פלנטת השלווה בשעה טובה, בשפה האנגלית באתר של אמזון.

    ניתן לקרוא באנגלית את שלושת הפרקים הראשונים של 24 הספרים שלי בלינק הבא:

    https://www.amazon.com/Haim-Kadman/e/B009Z7XL8C 

     

    או לקרוא את את 636 הקטעים והסיפורים הקצרים שלי, בלינק הבא:

    www.writerscafe.org/hkadman

     

     

    דרג את התוכן: