את המונח "ירושה" ניתן להגדיר בתור העברה של רכוש מאדם אחד לאדם או אנשים אחר\ים. בהתאמה, צו ירושה הוא מסמך המכיל את זכויות היורשים החוקיים על פי דין, זהות היורשים וחלקם בעזבון. לעיתים קיים בלבול בין המונח "צו קיום צוואה" לבין המונח "צו ירושה". ההבדל הוא שצו קיום צוואה, כשמו כן הוא, צו אשר יתבקש רק כאשר המנוח השאיר אחריו צוואה כתובה. לעומת זאת, בהיעדרה של צוואה, היורשים של המנוח, יהיו היורשים לפי חוק ואז בהתאמה יתבקש "צו ירושה".

במאמר שלהלן נסביר מהי ירושה לפי חוק, מהו צו ירושה וכן כיצד מקבלים צו ירושה. 

מהו צו ירושה וכיצד מקבלים אותו?
צו ירושה, הוא למעשה צו משפטי הניתן על ידי רשות משפטית כשאדם הולך לעולמו. כאמור, צו כזה ניתן במקרה שבו המנוח לא השאיר צוואה ולכן את יורשיו קובעים על פי דין. החוק המסדיר את התהליך האמור, הוא חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה קובע בסעיף 10 כי בעת מותו של אדם, יהיו יורשים על פי דין, בן או בת הזוג שלו (שיהיו זכאים למחצית מן הרכוש) וכן ילדיו (שיהיו זכאים למחצית מן הרכוש גם כן). הם, היורשים לפי דין, דהיינו – בהיעדרה של צוואה. צו ירושה הוא הצו שאותו על היורשים לקבל, על מנת לממש למעשה את העיזבון, דהיינו – את מסת הנכסים.

מי מוסמך להוציא צו ירושה?
כדי לקבל צו ירושה, על היורשים להגיש טופס בקשת צו ירושה ללשכת הרשם לענייני ירושה, שהוא בעל תפקיד שיפוטי במשרד המשפטים. רשם הירושה יבחן את טיבה של הבקשה וכן יפרסמה בעיתונות יומית, כדי לאפשר לצדדים שלישיים להתנגד למתן צו הירושה (למשל – אם למנוח היה ילד נוסף מנישואין קודמים, הרי שהוא יהיה רשאי להתנגד ולדרוש את חלקו בירושה).

מה כולל צו ירושה?
ככלל, צו ירושה הינו בעל נוסח מוכן ואחיד. המשמעות היא שאין צורך לנסח ניסוח משפטי מיוחד, אלא למלא את הטופס. בכל זאת, מומלץ לקבל ייעוץ מעורך דין מומחה בתחום, על מנת לאמת את הדברים. כמו כן, בקשה לצו ירושה היא בקשה פורמאלית, אשר יש לכלול בה את פרטי היורשים, פרטים בדבר קרובי משפחה של המנוח (לרבות תעודות זהות) וכן את מסת הנכסים. יש לאמת את הבקשה בפני עורך דין ועוד.

התנגדות למתן צו ירושה
לעיתים, ייתכן מקרה שבו תתעורר התנגדות להוצאת צו הירושה. הדבר קורה, לדוגמא, כאשר ישנם יורשים נוספים על פי דין אשר לא מצוינים בבקשה או לחלופין, כאשר ידוע למתנגד כי המנוח הותיר אחריו צוואה. בעת הגשת הבקשה למתן צו ירושה, כפי שתיארנו, יש לפרסם את דבר הבקשה – כדי לאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם לצוואה. במידה והוגשה התנגדות לצו הירושה, אזי רשם הירושה יעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. האחרון ישמע את ההתנגדות ואת ההגנה בנושא. הוא יהיה רשאי לדחות את ההתנגדות, להורות על תיקון הירושה, או לתת כל הוראה אחרת בנושא.

האם ניתן להגיש את הבקשה באופן עצמאי, או רק בייצוג עורך דין?
כעיקרון, את הבקשה למתן צו הירושה ניתן להגיש באופן עצמאי ואין כל מניעה חוקית או פורמאלית מלעשות כן. עם זאת, הגשת בקשה לצו ירושה הינה פרוצדורה ארוכה ובירוקרטית, המצריכה ידע והבנה משפטית, אשר גם כרוכה בהשלכות כספיות ומשפטיות. לכן, הידע המשפטי והמקצועיות של עורך הדין משפחה, יכולים לעזור בצורה רבה ולהקל על היורשים וכן לייעל את ההליך, עד לקבלת צו ירושה כדין. בנוסף, במידה והבקשה מגיעה להכרעת בית המשפט, אזי עורך הדין יוכל לייצג את היורשים בדיונים ובכך לסייע ולתרום לצדדים מיכולותיו.

לסיכום
כאשר אדם שלא ערך צוואה בחייו, נפטר, אזי רכושו יועבר ליורשיו על פי חוק. בהתאם לחוק הירושה, היורשים לפי חוק הם מי שהיה או הייתה בן או בת הזוג וכן ילדיו של המנוח. כל אחד מהצדדים ייהנה ממחצית רכושו של המנוח. עם זאת, מרגע הפטירה ועל מנת לרשת את רכושו של המנוח, יש לקבל צו ירושה מרשם הירושה. לעיתים, הדרך לקבלת הצו עשויה להיות סבוכה, במיוחד במקרים שבהם מוגשת התנגדות לצו הירושה, כאשר אז ההליך הופך להיות משפטי, בפני בית המשפט. לכן, כדאי מאוד לפנות לעורך דין דיני משפחה כבר בתחילת הדרך.