מאז החבר האחרון שלי שנפרדתי ממנו באמצע אוקטובר

התרגלתי לשתות מים מינרליים (בגללו כמובן).

ועל אף שנפרדנו, המשכתי לקנות מים מינרליים.

עכשיו ניסיתי לשתות מי ברז כי נגמרו המינרליים...

קשה. יש טעם אחר.

לא שמתי לב אפילו לזה שהתרגלתי למינרליים.

מעבר לזה... אמנם יש לי שלושה חתולים מבחירה...

אבל מידיי פעם מתגנבת ההרגשה שאני סוג של

Old Spinster Cat Lady.

נכון, אני לא באמת זקנה, אבל הכאבים שחוזרים עושים קצת הרגשה של זקנה...

חתולים יש...וגם הקטע של הרווקה יש...

אני מתנחמת בחיבה שאני מקבלת מהחתולים כשאני חוזרת הביתה

(ואפילו קצת מהאוטו שמדליק את האור בפנים במין הזמנה שכזו כשלוחצים על הכפתור

פתיחה בשלט)

אבל כשאין כוח לצאת בערב סתם בשביל לצאת...

וכשעוד לא חוזרים ללימודים...

לא יוצא לפגוש הרבה אנשים חדשים...

העיקר שתמיד תהיה תקווה, לא?