כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    אברהם אלישע: ארבעת המלכים (ה"קינגים") בקלפי המשחק - מניפסטציה על מעמד דוד כמלך העולה על כולם / חלק ב'

    0 תגובות   יום שישי , 1/9/17, 08:52

    אברהם אלישע

     

    דוד המלך, הקיסר שרלמן, יוליוס קיסר ואלכסנדר מוקדון כארבעת המלכים (ה"קינגים") בקלפי המשחק

    - מניפסטציה על מעמד דוד כמלך העולה על כולם


     

    ''  

     

    חלק ב' (למאמר המלא [כולל תמונותיו] לחץ כאן)

    על מידת השפעתה של דמותו ההרואית והמשיחית של דוד המובאת במקרא ועד כמה פעלה זו בתרבות האנושית, ובעיקר בתרבות המערב ובאסלאם, ניתן להסיק מדירוגו כמלך מלכי המלכים בקלפים - ואלה חופנים בתוכם אקספרסיביות רבה. 

     

     

    ''

     

    בהיבט הדתי שאוב מעמד זה מן הכתוב המקראי: אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ (תהלים פ"ט/28) ומהשתקפותו ההיררכית-היסטורית כ"קנה מידה שעל פיו מודדים"1.

    אין ספק שבקביעת הסולם שדירג את מעלתם של המלכים פעלה ההשפעה הנוצרית. שכן, דמותו של דוד בעיניהם אינה אלא פרה-פיגורציה - כלומר תמונה מקדימה בזמן מהתנ"ך שתתגלם בלבוש נוצרי עתידי בברית החדשה - ואחרי דוד, בסדר יורד מן החשוב אל החשוב פחות, מן החזק אל החלש, כמו במשחק הברידג': עלה, לב, יהלום, תלתן.

    שיבוצו של דוד כנעלה על כולם, והיחיד הפונה ימינה (למזרח), מחבר אותו לשמש הזורחת שמשמעותה הסמלית היא עת לניצחון וגם מניפסטציה המכריזה על מעמדו כ"מואר", כשליט, כמנצח (שסמלו אריה) וכנבחר אלוהי. סמליות זו קיימת בכל תרבויות המערב והמזרח התיכון, ומקרינה גם על הפרקטיקה של המשחק. ובאשר לעלה המצויר על הקלף, אין זה אלא הפשטה של המושג "חרב הברזל". שם הקלף אף שהוא נושא צורת עלה נקרא "Spade" ומקורו ב-Espada ("אספדה") - "חרב" בספרדית.

    ההחזקה וההתבוננות בקלף הנושא את דמותו "מדביקות" - על פי חוקי "הדומה משפיע בדומה" - סגוליות מאגית-מיסטית של "דוידיות" המתבטאת באינטואיציה ניחושית וגם במזל שעימו ניצחון. ניתן לומר שהקלף עם דמותו כמוהו כקלף קמע-מאגי הטעון בכוח נסתר הבא לממש את עצמו, כאילו התמונה מביאה עימה נוכחות דוידית.

    הקלפים היו ועודם מאתגרי חשיבה, "מגלי מזל" ומאמצעי הבידור והניחוש המרכזיים הנוכחים עם משמעם הסמלי בכל בית תרבותי. המשחק בקלפים דרש שינון, ריכוז וזיכרון ומבלי דעת נוצקו אלה במאגר התודעה.

    דוד, אשר תהילת שמו הדהדה מבין דפי הקודש והתפילה לאורך ההיסטוריה, חלחלה והשתקפה כדמות המרכזית ברנסנס על ידי הצבת פסליו יצירי כפיהם של מיכלאנג'לו, ורוקיו ודונטלו במרכז פירנצה. ובל נשכח שהעיר פירנצה בימים ההם היתה גדולה מלונדון, מפריז ואף מרומא.

    ההזדהות עם דוד במרכז פירנצה השליכה על הדמות ההרואית שלו בקלפים. אמנם, על בנו שלמה נאמר:

    הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ[...] גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ (מלכים א', ג'/13-12), בכל זאת הגדוּלה בדירוג ההיררכי של המלכים בקלפים נבחרה על פי מידת כוחו הסגולי - המשליך גם על הניצחון (כאן, בקלפים) - לעומת שלמה שלא ידע מלחמה.

    לארבעת המלכים גם מכנה משותף הראוי להדגישו:

    אלכסנדר נודע כבן-אלים, כבן אָמון המזוהה עם זאוס או יופיטר, ויש לו סיפור לידה מיתולוגי. השם אלכסנדר עצמו מקורו בגִרסה לטינית שמשמעה: "מגן האדם", גואל ומושיע.

    יוליוס קיסר הוצג, בשורשיו המיתולוגיים, כצאצא של אַינֵיאַס ומזרע ונוס-ג'נטריקס (Venus Genetrix) ומַרס. לאחר מותו עבר האלהה (אפותיאוזה) והפך ל"יוליוס האלוהי" שלכבודו הוקם מקדש והתפתח פולחן. הקלף שלו מסומל ביהלום. יהלום בלטינית Adamas (אדמס), משמעותו "בלתי ניתן להכנעה".

    ואילו שרלמן, שדוד שימש לו דמות מופת של המלך המבורך על ידי האל, הוא גדול המלכים הנוצרים. כשם שבחייו הלך בעקבות דוד ואף אימץ את שמו, מתקיים בו המשתמע מ"שמות ונשמות מושגים קרובים הם" (ר' המאמר על שרלמן). כך, בסדרת הקלפים הוא ניצב אחרי דוד, כבבואה הנושאת עימה את כל הארכיטיפים הגלומים ב"דוידיות" המבורכת. באמצעות השם "דוד" אמונתו ומעשיו הממלכתיים כאילו שדוִד מלובש ופועל בתוכו. צמידותו אחרי דוד מסבירה את עצמה.

    ואכן, מעל כולם ניצב המלך דוד.

    בהמשך למוטו המטפורי שהבאנו מהקוראן דוד באסלאם הוא נביא אלוהים הנמנה עם אלה שעליהם נאמר: "רוממנו מכל שוכני העולמים" (קוראן, סורה ו'/86). אם ביהדות נפוץ המשפט שטבע ר' יהודה הנשיא: "דוד מלך ישראל חי וקיים", אזי ראוי לדעת שבקוראן נאמר על דוד: ו"מובטחת לו קרבתנו, ובטוב ישוב אלינו" (סורה ל"ח/25).

    השם דוד מוצג במקרא רק לאחר שצלחה עליו רוח ה'. על פי מה שאמר שמואל לשאול: וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְ-הוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר (שמואל א' י'/6) ניתן להסיק שהוא מעניק מעמד בעל תוכן תאופורי. ואם האישיות כך הרי גם השם כך, ולא במקרה הוא שם האדם המבורך ביותר. השם "דוד" נהגה לראשונה בפי מלך משוח (שאול) ובתלמוד: "לא נברא העולם אלא לדוד" (בבלי, סנהדרין צ"ח, ב').

    ולסיום, שוב מן המקרא, במקום שהשם דוד נצמד לשם האל, כמעט בקונוטציה פולחנית, ככתוב: וְעָבְדוּ אֵת יְ-הוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם (ירמיה ל'/9).

     

    __________

    1. יאיר זקוביץ', דוד - מרועה למשיח, יד יצחק בן צבי, 1995, ע' 162.

     

    * הציטוטים מהקוראן בעברית מתוך: אורי רובין, הקוראן, אוניברסיטת תל אביב, 2005.

     

    ***

    סוף חלק ב' (למאמר זה שני חלקים)

    למעבר לחלק א' לחץ כאן


    כל הזכויות שמורות  © 

     

    אברהם אלישע הוא תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

     אתרנו: אברהם אלישע - מאמרים

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין