"כי תצא למלחמה על אויביך, ונתנו ה' אלוקיך בידיך ושבית שביו".

רש"י אומר: במלחמת רשות מדבר, שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו, שהרי כבר נאמר בשבעה אומות לא תחייה כל נשמה. הרמב"ם אומר: אין המלך נלחם תחילה אלא מלחמת מצווה.

פרשה זו מכילה שורה ארוכה של חוקים שנועדו לכונן חברה צודקת.

הפרשה חותמת במצווה לזכור את אשר עשה לנו עמלק, שזינב בבני ישראל בצאתם ממצרים.

אחת המצוות המעניינות והתמוהות בפרשה היא מצוות שילוח הקן: "כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ, אפרוחים או ביצים, והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תיקח האם על הבנים, שלא תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך למען ייטב לך והארכת ימים".

אחד הפירושים הוא כי גם אם מדובר בעוף או בתרנגולת שאינה חוששת לחזור לקינה, עליך לשלח אותה שוב ושוב ולהשאיר לעצמך את הגוזלים.

שבת מבורכת, לכולם