כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - כי תצא

    2 תגובות   יום שישי , 1/9/17, 15:32

     בן סורר ומורה - למי הוא שייך ?

         

    בפרשת כי תצא מעלה התורה את מקרה בן סורר ומורה . מתוך פרשה זאת עולות שאלות חינוכיות רבות .

    לכבוד תחילת שנת הלימודים נעסוק בנגיעות חינוכיות העולות מהעיסוק בפרשה זאת .

    האם ככה אכן ראוי להתייחס לבן שאינו שומע בקול אביו ואימו ?

    מה גרם לאותו בן שלא לשמוע בקול הוריו ?

    של מי האחריות כלפי חינוך הילדים , של ההורים , המורים , החברה ?

    הגמרא בסנהדרין דף ע"א דנה בהיתכנות של בן סורר ומורה .

    לפי דעת רבי יהודה , בן סורר ומורה לא היה מעולם ולא עתיד להיות .

    הכללים שמציבה התורה להיתכנות של בן סורר ומורה רחוקים מאד מאפשרות שאכן יתרחשו במציאות :

    "רבי יהודה אומר אם לא היתה אמו שוה לאביו בקול ובמראה ובקומה אינו נעשה בן סורר ומורה".

    לעומתו , רבי יונתן סובר שיש אפשרות במציאות של בן סורר ומורה ,

    "אני ראיתיו וישבתי על קברו".

    עצם המחלוקת מראה על כך שיש בפרשה הזאת הרבה עניינים אידיאולוגיים לדון בהם , אך לא בהכרח שקיום דין התורה מגיע למציאות ממש .

    גם רבי יונתן ראה 'רק' קבר אחד של בן סורר ומורה...

    התורה היא שמציבה את ההגבלות , וזאת בכדי שנעסוק בעניינים החינוכיים , ולאו דווקא בעונש שהתורה נותנת .

    "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם . וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ . וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא .  וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ".

    מה הסיבה שבגללה עונשו של אותו בן כל כך חמור ?

    ר' יוסי הגלילי מסביר שירדה תורה לסוף דעתו , ולפי מעשיו נראה שהוא עתיד לעמוד בפרשת דרכים ולגנוב את הבריות , לכן מוטב וימות זכאי מאשר ימות חייב .

    כיצד אכן ניתן לדעת שכך יהיה סופו של אותו בן , וכי אין אפשרות של חזרה בתשובה ? אולי מעשיו מספיק חמורים , עד כדי כך שאין חזרה מהם ?

    בכל אופן ניתן ללמוד מכאן נקודה משמעותית מאד , 'ירדה תורה לסוף דעתו' , עד כמה אנחנו צריכים להיות עסוקים בחינוך בשאלה , מה יהיה סוף התהליך ?

    לאן מובילים מעשיו של הנער שלפנינו ?

    ירדה תורה לסוף דעתו , וגם לסוף דעתם של המחנכים... כמה צריכים לשקול כל מילה , כל מעשה , עד כמה היא יכולה להשפיע ולהיות קריטית בחינוך הילדים .

    הרש"ר הירש מסביר את הקביעה של חז"ל שההורים צריכים להיות שווים זה לזה בקול , קומה ובמראה . בכדי שהבן יקרה אכן בן סורר ומורה , שהוא יהיה אשם ואחראי למעשיו הגרועים , חייבים לבדוק שהטעות לא בחינוך של ההורים .

    אם ההורים שווים בקול , במסרים האחידים ובכל זאת הבן חטא , אזי ניתן לומר שהוא אשם וצריך להיענש .

    אך אם לא חינכו ההורים במסרים אחידים , אז ניתן לתלות את ההתנהגות השלילית בחינוך שקיבל .

    אכן צריך להיות קו אחיד של חינוך , ראשית בין ההורים עצמם , ויחד עם זאת חינוך אחיד ומשותף של ההורים יחד עם המחנכים .

    מסרים סותרים , במיוחד בגילאים הנמוכים הוא מבלבל מאד ויוצר תקלות בחינוך .

    בהתחלה התורה מציגה את הבן , כבן של איש' . לאחר מכן כבן של 'אביו ואמו' ,

    ולבסוף מביאים אותו לזקני עירו .

    ההורים של אותו נער נדרשים להביאו את זקני עירו . זאת אינה רק 'בעיה שלהם' .

    לא רק הם נושאים בנטל ובאחריות החינוכית , אלא יש כאן אחריות של הציבור ,

    של הקהילה , של העם כולו .

    תקנת רבי יהושע בן גמלא לפתוח 'בית ספר' בכל עיר ועיר מלמדת עד כמה האחריות לחינוך הילדים מוטלת על הציבור ולא רק על ההורים .

    אנחנו כחברה , כקהילה , כאומה , רוצים שכלל ילדינו יתחנכו למידות טובות ומתוקנות , לאמונה ויראה בה' א-לוקי ישראל .

     

    נאמנות במסחר קשורה לישיבת עם ישראל בארצו

    כאשר ישעיה מוכיח את העם לקראת החורבן הקרב , עיקר התוכחה היא על חטאים שבין אדם לחבירו , על רמאות במסחר , על חוסר יושר וחוסר משפט :

    "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיה א').

    כאשר מגיעים לארץ ישראל מתעסקים עם ענייני העולם , מתעסקים במסחר , במשפט , בעניינים שבין אדם לחבירו .

    הרף הנדרש מעם ישראל הוא שנהיה ללא כל רבב של רמאות , של חוסר יושר :

    "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה . לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה . אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים כ"ה).

    זה שאסור להשתמש באבני משקל מרומות , מוטעות , זה בוודאי שאסור .

    אך התורה גם אוסרת להחזיק אבני משקל כאלה בכלל ברשותנו , בביתנו :

    "לא יהיה לך..." , לא רק השימוש אסור , אלא עצם ההחזקה של אבן שניתן לרמאות באמצעותה במשקל , אסורה .

    אבן כזאת שנמצאת קרוב בהישג יד יכולה ביום מן הימים 'להתגלגל' אל תוך ידו של האדם ולשמש אותו בפועל לרמאות .

    על האדם להרחיק מעצמו את עניין השחיתות והרמאות , שלא יהיו כלל תחת ידו , ולא רק משום 'שמא ישתמש' , אלא מצד הקרבה לרמאות .

    כפי שאומרת התורה "מדבר שקר תרחק" , לא רק שאסור לשקר , זה ברור , אלא צריך להתרחק מכל עניין של שקר , מאדם שקרן .

    ישיבת עם ישראל בארץ ישראל תלויה בהתנהגות עם ישראל , בעיקר בתחום הזה של יושר , צדקה ומשפט , כך כותבת התורה מפורש בפסוקים העוסקים ברמאות במסחר : "למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' א-לוקיך נותן לך".

    יושר ומשפט תקין , גורמים לישיבתם של עם ישראל בארצם .

    כך גם סומכת מיד התורה את מצוות זכירת עמלק :

    "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" ,

    ומביא 'העמק דבר' את דברי מדרש תנחומא :

    "אם שקרת במידות , הוי דואג מגירוי האויב..." .

    מסביר הנצי"ב שחטא רמאות במשקולות הוא חטא של חוסר אמונה בה' ובתורתו שמזמן לאדם את פרנסתו משמיים כפי הראוי לו , זה חטא של התגברות התאווה".

    כנראה שיש אחוז מסוים של הסתברות , של סיבתיות שבגללה בא האויב על עם ישראל , בשל רמאות במסחר , של חוסר יושר , של חוסר אמינות ונאמנות .

    כל ישראל ערבים זה לזה , במיוחד בישיבתם של עם ישראל בארץ ישראל .

    רמאות פוגעת בחיבור הטבעי בין אדם לאדם בעם ישראל , בנאמנות שבין אחד לשני , ובאמונה כלפי הקב"ה , שהרי אם אדם היה מאמין שיקבל מאת ה' את המגיע והראוי לו , הרי שלא היה עושה תחבולות שקריות בכדי להרוויח עוד כמה שקלים...

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/9/17 19:22:
      שני הנושאים שהעלו מתוך פרשת השבוע מעוררי מחשבה. תודה
        1/9/17 19:53:
      באשר לחלק השני - ולוואי והיו מאמנים כולם לקשר בין מסחר הוגן לנוכחות שלווה בארץ. לא יודעת לגבי אויבנו, אך בינינו לבין עצמנו המצב היה טוב יותר. באשר לחלק הראשון - מעיד על חשיבות החינוך ההורי, עד כדי קיצוניות. מעניין שהדגש הוא על תיאום ביניהם. זה כמובן חשוב, כי מסר כפול מטעה. הדגש על זה, ולא על תוכן חינוכם, זה מעניין.