כותרות TheMarker >
    ';

    ראיון חד-צדדי עם שר החינוך

    3 תגובות   יום שלישי, 5/9/17, 17:51

    שיחה חד-צדדית עם שר החינוך

    על בסיס ראיון עם בנט ב"ישראל היום" 31.8.2017, שערכו נעמה לנסקי ושיר זיו

     

    ציטוט מן הראיון: במהלך השיחה הוא [בנט] מרבה למנות את הישגיו. "כיתות קטנות יותר, סייעת שנייה בגני הילדים, צהרונים מוזלים, בכל שנה היתה ירידה של 1,000 תלמידים במספר משלימי חמש יחידות לימוד במתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה, הזנקנו את ההישגים. קבעתי שבתוך ארבע שנים נגיע ל־18 אלף זכאים לבגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה, ונקדים את היעד הזה בשנה. תראו לי שר אחד במדינת ישראל שמגדיר יעד כמותי בלתי אפשרי ועומד בו שנה לפני הזמן. זה הוכיח לי שבאמת אפשר לחולל שינוי"'.

         התייחסות: בנט, אתה אינך חוזר ומספר לנו כמה כסף מושקע ב-9000 תלמידים נוספים שייגשו ל-5 יח"ל במתמטיקה: ובכן – 75 מיליון ₪ (וכנראה יותר). כלומר, כל תלמיד מתלמידי המתמטיקה הללו יעלה לנו 8,300 ₪ בתוך זמן קצר, בנוסף על מה שהוא מקבל ככל שאר ילדי ישראל. מה בעניין שני מיליון התלמידים האחרים, למה שהם לא יקבלו? מדוע שתלמידי מדעי הרוח לא יקבלו, זה פחות חשוב? האיום על מדעי הרוח הוא פחות קריטי מן המתמטיקה? בראייה לטווח בינוני האיום על מדעי הרוח הוא דווקא קריטי יותר.

     

    "אני לא מקדש את המתמטיקה. מעניינים אותי הילדים. מעניינת אותי הילדה האתיופית בקריית מלאכי, שעכשיו היא גאוות המשפחה, האחים הקטנים מסתכלים עליה בהערצה. היא תגיע ל־8200, להייטק, לאקדמיה איכותית. אנשים לא מבינים את החשיבות של המהלך שעשינו. זאת התוכנית החברתית ביותר במדינת ישראל היום, התוכנית המובילה לצמצום פערים חברתיים. לא הגדלת הקצבאות. פה אני נותן את החכה. גורם לדור העתיד לא להיות צרכני קצבאות, אלא לקבל כלים להצלחה ולהשתכרות".

    המעבר של 9000 תלמידים ל-5 יחידות מתמטיקה יעשה שינוי חברתי? הוא מגדיל פערים, בנט (!) – אפילו אם יש בין ה-9000 תלמידה אתיופית מקריית מלאכי. אתה נותן חכה לאחדים, אבל אתה דוחף את כולם אל השיטה הבגרותית – כלי מעמדי ממיין מאין כמותו.

     

    "השנה ניכנס חזק לנושא האנגלית. אני הולך להסיט את האנרגיה מחוקים תיאורטיים של פּאסט פרוגרסיב ופרזנט פרפקט - לשפה המדוברת. היעד הוא שכל בוגר של מערכת החינוך בישראל יוכל לנהל שיחה באנגלית בחו"ל בלי להתבייש. זאת הרפורמה הבאה, ובשונה מהרפורמה במתמטיקה, היא תיגע בתכנים עצמם ותהיה רלוונטית למאה אחוזים מהתלמידים, מהיסודי ועד התיכון. הכול ישתנה, בכל הרמות. מהמורים ועד הספרים ומערכי השיעור".

    אין ספק שנושא השפות הוא קריטי לכולם, יותר מן המתמטיקה. אבל צריך לדעת להתנסח גם בדיבור וגם בכתיבה. הטקסט הכתוב באנגלית חשוב באותה מידה כמו הדיבור. אבל עכשיו בנט לשאלת השאלות: מהיכן יבואו המורים החסרים עוד לפני ה"רפורמה" באנגלית שהכרזת עליה יומיים לפני תחילת שנת הלימודים? האם אתה בטוח שיש לך עם מי לממש אותה? ה"המצאה" החדשה (הנוספת...) אינה מחדשת דבר, אבל מזכירה לנו שאתה יודע להפתיע. בכך כוחך!

     

    "החלטתי שבמאה הימים הראשונים אני רק סופג. הסתובבתי בכל הארץ ולמדתי. מהר מאוד קבעתי את ארבעת היעדים שלי: להכפיל את מספר הניגשים לחמש יחידות במתמטיקה, מכ־9,000 לכ־18 אלף. ואנחנו נגיע לזה, ויותר. להזניק גני ילדים, לצמצם פערים, לחזק ערכים. אלה היעדים, ואני לא משנה אותם. אני לא אכניס רפורמות כל שני וחמישי".

    בלי "להכניס רפורמות כל שני וחמישי" פתאום צצה האנגלית, קודם צצו המזרחיים (ועדת בנטון), אחר-כך היהדות, "גדר חיה", אסא כשר עם הקוד האתי, ה"תמונה החינוכית" – יציבות במיטבה... האם באמת כולם מרוצים מן היציבות שאתה מציע לנו? לערכים ברור שעוד נגיע בהמשך.

     

    בדקה התשעים הוא [בנט] בישר על הרפורמה, שלפיה מספר התלמידים בכיתה יוגבל ל־34, וביישובים מוחלשים - ל־32 תלמידים. הצעד המיידי בשטח היה פתיחת 300 כיתות א' נוספות. "הצפיפות בכיתות היתה בלתי נסבלת. אי אפשר ללמד וללמוד ככה. השנה כל שכבות א' עד ג' ילמדו בכיתות של עד 32-34 תלמידים. בשטח אני רואה אושר גדול. מורה יכולה להגיע לשיחות אישיות עם תלמידים בצורה שפויה, היחס הרבה יותר אישי".

    [ציטוט מכלכליסט]: "בנט ציין בדיון [בוועדת החינוך של הכנסת] כי הצליח להקטין את מספר התלמידים בכיתה ואף הראה נתונים לפיהם צומצם מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים בשנה האחרונה, זאת לאחר שנוספו אלף כיתות לתלמידי א' ו-ב'. גם בהנחה שהנתונים הללו אכן נכונים, השר בנט לא סתם בחר להתמקד בהם ולא בנתונים אחרים שמשרדו הוציא רק השבוע, לפיהם עולה כי עדיין ישנם לא מעט בתי ספר שבהם ממוצע התלמידים לכיתה הוא מעל ל־35." (ספי קרופסקי, 23.8.17).

    גם עכשיו הצפיפות היא בלתי נסבלת, ולא ברור איזה אושר גדול ראית בעיני מורים שבכלל נמצאו אז בחופשה. האם לימדת אי-פעם (לא לשואו של שיעור אחד) כיתה עם 32 תלמידים לאורך זמן? זאת ועוד: לפי מחקר של נעם גרבר (מכון שורש, ינואר 17') בישראל ישנו "צירוף קטלני" (א. פ.) של כיתות גדולות יחסית ל-OECD, ומשמעת נמוכה מאד יחסית לשאר העולם. צמצום הצפיפות בכיתות א' ב-8.3% אינה סיבה למסיבה. כדאי שתחשוב עוד.

     

    "רפורמת הסייעת השנייה בגנים, שהוסיפה לגני הילדים בגילי 3-4 יותר מ־5,000 סייעות, זאת מהפכה לא פחות גדולה. בגילים האלה, במיוחד בגיל 3, לא היה מדובר בחינוך, אלא ב-בייביסיטריות שטובעות בעבודה. גננות בטרום־טרום חובה, בגיל שעדיין נגמלים מחיתולים, פשוט בכו. היום הן מאושרות. הגנים הם אלה שהכי הוזנחו כל השנים. כולם חשבו שמתחילים ללמוד ביסודי, ומתחילים באמת ללמוד לקראת הבגרויות. וזה לא נכון, בדיוק הפוך. אז הפכנו את הפירמידה עם הכנסת סייעת שנייה והקטנת הכיתות. הכול בוצע באופן מושלם".

    התוספת הזאת אכן חשובה מאד, אבל נושא הסייעת השנייה בגנים שבהם מעל 30 ילד, הוא לא ממש שלך, בנט, אם מדברים ביושר. התוספת נכנסה לתוקף בשנת הלימודים תשע"ו (1.9.2015) כאשר היית שר חינוך 4 חודשים בלבד. צעדים רבים נעשו לפני כן, בעיקר על ידי השר שי פירון. אין ספק ש"הכול בוצע באופן מושלם...", אבל כיצד אתה יודע ש"הפכת את הפירמידה"? שכבר הפכת את הפירמידה? זהו דבר שרק ימים יגידו, מה שמעלה את השאלה – הטובה לגבי הראיון כולו – האם לא נכון היה מצדך להתאזר בקצת יותר צניעות וקצת פחות זחיחות?

     

    "בתקציב 2019 אני מתכוון להיאבק למען שכר ומעמד המורה. אני עצמי אהיה נציג המורים בדיוני השכר, כי זה חשוב לי. אין בכל שנה דיוני שכר. תוכניות 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה' נפתחות עכשיו לדיון, כך שתהיה הזדמנות לטפל בתנאים. הבעיה הכי גדולה לא נוגעת למורים ותיקים, הם מסוגלים להגיע לשכר יפה. הבעיה העיקרית נוגעת למורים החדשים שנכנסים למערכת. רוב הנטישה של מורים היא בחמש השנים הראשונות, ומתוכם מי שנוטש הם החזקים והמוכשרים, אלה שיש להם אלטרנטיבות."

    עד שנת 2019, צריך לומר, זה עוד חזון למועד. "אני עצמי אהיה נציג המורים בדיוני השכר". עד 2019 איש כבר לא יזכור שאמרת זאת אי-פעם. למה לא תנהל את המאבק הזה עכשיו, לפני שפורצת לך שביתה גדולה?

     

    "במקביל לשיפור תנאי השכר בשנים הראשונות, אנחנו מכניסים לראשונה מבחני כניסה למכללות להוראה, וגם מבחני כניסה שייערכו לפני תקופת הסטאז', תחילת העבודה בהוראה. בשנה האחרונה הוכנסו מבחני הכניסה כפיילוט והוכיחו את עצמם כמסננים משמעותיים.[...] אני פוגש אנשים מלאי שליחות. מורים שאם לא מכבים להם את שמחת היצירה, הם מגיעים לרמות מאוד גבוהות. אבל לפעמים המערכת מקשה עליהם, על ידי הכנסה לסד מאוד צר, במקום להציב להם יעד ואז לתת להם חופש".

    הבעיה, בנט, אינה במיונים של הסטודנטים להוראה; הבעיה היא – בניגוד לארצות אחרות – שאצלנו הטובים ביותר אינם רוצים לפנות להוראה. הם רואים לנגד עיניהם מערכת מיושנת ומה שקורה בה, ואתה מייצג היטב את מה שקורה בה: הנחיות והנחתות מלמעלה, חוסר אמון, הרבה אמירות ללא כיסוי, בחינות ומדידות ללא הרף, היעדרה של תכנית כוללת ארוכת טווח, חוסר עניין של התלמידים, מטרה לאומית יחידה ומיותרת בשם "תעודת בגרות" ועוד כהנה וכהנה. אז אולי במקום "להציב להם יעד", תן להם להציב את היעדים בעצמם.

     

    "מדובר בקשקוש מקושקש [סוגיית ההדתה]. בשנה שעברה הוכנסה תוכנית יהדות ישראלית לחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי. תוכנית לימודים מקסימה. נכסי צאן הברזל שכל ילד במדינה צריך להכיר, מכיתה ג' ועד ט'. לפתוח תנ"ך ולפתוח סידור תפילה, להכיר את ההיסטוריה של האומה, לדעת מי זאת חנה סנש, מה זה קידוש, מהו ליל הגשרים."

    מי בדיוק קבע, בנט, שאלה הדברים "שכל ילד במדינה צריך להכיר", אתה? האם רק את המעגל הצר של העם היהודי צריך כל ילד להכיר? האם "כל ילד במדינה" כולל גם את הילדים הערבים, או שאתה לא ממש שר החינוך שלהם? השאלה אם יש עדיין בתקופתנו "ידע קנוני" שנויה מאד במחלוקת. האם אתה מתייעץ בדברים כאלה, או ש"אתה יודע לבד"? הרבה גבהות-לב ויהירות יש כאן.

     

    "מתנהל קמפיין שקרי, שלא מבוסס על עובדות, של ארגוני שמאל קיצוניים כמו מולד והקרן החדשה, שמקבלים כסף כדי לייצר אטרף, וחלק מהתקשורת נרתמת לסייע להם. מטרתם של הארגונים האלה היא להשניא את המורשת שלנו על עצמנו. יוצרים פה 'אירוע', ואז הורים נכנסים לחרדות שווא על משהו לא אמיתי. [...] יש עבודה עקבית של גורמים בתקשורת שמנסים לצייר אותי בצורה חשוכה וקיצונית, וזה פער אדיר לעומת מי שאני במציאות. כל מי שמכיר אותי מעולם ההייטק, או מסיירת מטכ"ל, או כמ"פ במגלן, מרגיש שיש פער בלתי נתפס בין הדימוי שלי לבין המציאות."

    האם זהו תפקידך כשר חינוך להיות "נתניהו ג'וניור", ולהצטרף לדברי הבלע המפלגים שוב ושוב את הציבור הישראלי, והכול בכדי לשמור על כסא? האם אפשר להניח שאתה מרוצה מן ההורים שהביאו להתפטרותה של המורה הוותיקה ה"שמאלנית" טלי מזרחי ממיתר? בכל מקרה, לא התערבת. אבל הנה הוכחת ברור, שאתה חייל קרבי, פטריוט והייטקיסט; אין ספק שרודפים אותך... עצה? מבט מטא-קוגניטיבי קצר, עם או בלי מראה, היה ודאי מסייע לך מאד.

     

    "אין בישראל פגיעה בחופש הביטוי. חופש הביטוי פה חזק מאוד. בנוגע לקוד האתי, אני רוצה להיות ברור. מבחינתי, מרצה באוניברסיטה במימון המדינה לא יקרא להחרים את המדינה ולא יתקוף את חיילי צה"ל. לא ייתכן שמרצה באוניברסיטה ישראלית קורא להחרים את האקדמיה הישראלית, ושאני אממן את זה."

    אז כדאי בנט שתיקח לתשומת לב: האקדמיה יכולה להתמודד מולך בעניין חופש הביטוי שרצית להגביל בה, דבר שכבר נכשלת בו כפי שזה נראה עתה. אבל מערכת החינוך היא חלשה ומפוחדת. שם יש "פגיעה אנושה בחופש הביטוי". מנהלים ומורים מפחדים לגעת בנושאים גיאו-פוליטיים, ואינם עוסקים בעניינים שהם קריטיים לעתידם וגורלם של תלמידינו. איני מדבר על האוכלוסייה הערבית, ששם הדממה הפוליטית היא מוחלטת (אבל כנראה שלציבור הזה יש שר חינוך משלו?...).

     

    "הדבר הכי חשוב הוא שאני שר החינוך של כולם. ערבים, חרדים, חילונים ודתיים. בחוק החינוך הממלכתי נקבע מהן המטרות של משרד החינוך, והן, בין היתר, ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל, המסורת היהודית ותודעת השואה והגבורה. ומי לדעתכן [המראיינות] העביר את הסעיף הזה בחוק? פרופ' אמנון רובינשטיין. לא צריך להיבהל. אף אחד לא מנסה לעשות אינדוקטרינציה ואנחנו לא מלמדים אם יש אלוהים או אין אלוהים. זה בסדר גמור לשזור מסורת יהודית בצורה מתונה בתוכני הלימוד. כולנו גדלנו על חגי ישראל, ואני לא רואה שום בעיה עם זה. את המינון והמיקום אתן לדרג המקצוע להחליט. אבל ככלל, אנחנו מדינה יהודית, וילדים צריכים לחגוג את היותנו יהודים במדינה יהודית".

    מה שנראה כאן בנט, שאתה עושה מאיתנו צחוק. האומנם אתה שר החינוך של כולם, כולל הערבים? איפה הם בכל הראיון הארוך הזה שחוזר על עצמו שוב ושוב? האם אתה באמת יודע מה כתוב במטרות החינוך של חוק חינוך ממלכתי, שחיבר אמנון רובינשטיין וקיבלו תוקף בשנת 2000? ראשית, יש 11 מטרות ולא אחת. למשל (מטרה 2): "להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים". למשל (מטרה 7): "לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים". אתה מדבר ללא הרף על ערכים; אלה ערכים ולא רק יהדות-יהדות. אבל הערכים הללו לא מתאימים לך בעליל, כי אתה זוכר שאתה מחזיק מתחת לרגל הרבה מאד פלסטינים ואינך רוצה לבלבל את עצמך. את הפוליטיקה הדכאנית לחינוך אתה הבאת.

     

    "כסף, רק כסף. חד־משמעית, זה נכון שהשפה הערבית תהיה חובה. אנחנו חיים פה ערבים לצד יהודים. אבל יש א־סימטריה בחשיבות של השפה. יותר חשוב שערבים יידעו עברית מאשר שיהודים ילמדו ערבית. לכן הכנסתי, לראשונה מקום המדינה, עברית למגזר הערבי מגן חובה. בעבר התחילו ללמוד עברית בכיתה ג'. המשמעות של להיות ערבי בישראל בלי עברית היא שאין לך פרנסה ואתה לא יכול להשתלב. להיות יהודי בלי ערבית - זה פוגע ברמה הלאומית, בדו־קיום. ואגב, גם פוגע בצבא, שזקוק לזה לצרכים ביטחוניים. אני למדתי ערבית בתיכון".

    שוב לא הזכרת את הערבים (להם אמרנו יש כנראה שר נפרד...); הזכרת את השפה הערבית. יש צדק בדבריך: כל זמן שלא חותרים "לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים" (מטרה 2), אין צורך ואין אפשרות שהילדים היהודיים ילמדו ערבית. בכל מקרה יש הכרח שהילדים הערביים ילמדו היטב עברית בכדי שיוכלו להשתלב בחברת הרוב היהודית. "להיות יהודי בלי ערבית זה פוגע בדו-קיום"? היכן אתה כשר חינוך הכרזת אי-פעם על דו-קיום כמטרה, והשקעת משאבים בכדי לממשה? פשוט דיבורים ריקים.

     

    "אני אומַר לכן מיהו מנהל טוב, ולפי זה תבינו. מנהל טוב הוא מנהל שמטפח את צוותי ההוראה שלו ומבין שהמורים ומה שקורה בתוך הכיתות, מאחורי הדלת הסגורה, הם הכי חשובים. מנהל טוב הוא מנהל שיורד לשטח, נכנס לכיתות ולא נשאר ספון בלשכתו ובתוך תיאוריות. מנהל שמרגיש את הילדים, יוזם, שובר שגרה, יוצא מאזור הנוחות של תוכנית הלימודים המדויקת. אנחנו מאוד רוצים לראות יוזמות. [...] התפיסה שלי כשר חינוך היא לתת חופש למנהלים ולסמוך עליהם. מנהל לא אמור לעמוד דום לרצון ההורים. הוא המוביל של בית הספר. ודאי שכדאי לו לרתום את ההורים ולשמוע אותם, יש להם משקל מסוים. אבל צריך להציב גבולות. אני כעיקרון מגבה את המורים ואת המנהלים."

    למדנו בנט שגדלת באמריקה (ולמדת אנגלית), שהיית בסיירת מטכ"ל ובמגלן, שהצלחת בהייטק, שאפו לך. אבל דבר אחד לא היית: מנהל בית ספר. אני מציע לך, לפני שאתה מפזר מילים – שוב, ריקות – למד קצת יותר על התנאים שאתה יוצר עבורם, תנאים שממררים את חייהם ודוחפים אותם לשקול עזיבה של המערכת. לא כולם יכולים, כי הם זקוקים לפרנסה. גיבוי המנהלים זה לא באמירה. בכדי לדעת איך לגבות מנהלים צריך ללמוד הרבה על התפקיד.

    ראה מה כתב מנשה לוי, יו"ר התאגדות המנהלים בארגון המורים, אולי תחכים: "קיים נתק עמוק בין מטה משרד החינוך לבין מנהלי בתי הספר. בניגוד להצהרות המשרד אין למנהלים אוטונומיה, הם פוחדים לבטא את דעתם המקצועית, המשרד מזלזל בעמדותיהם, כופה עליהם לבצע את מדיניותו, אינו מודע למכלול תפקידי המנהל ואינו מגבה אותם בעיתות משבר" (28.8.2017).

     

    "עד היום מדדו בעיקר אחוזי בגרות. כאילו זו חזות הכול. אבל מה עם התנדבות? עם רמת האלימות בבית הספר? עם הנשירה? אחוזי גיוס? מעורבות חברתית ואזרחית? הצדדים הפדגוגיים וההישגיים חשובים, אבל אחוזי הזכאות לבגרות לא חשובים לי כמו האיכות של תעודת הבגרות - כלומר, כמה תלמידים לומדים לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד במתמטיקה, באנגלית, בפיזיקה. אני מאוד בעד הישגים, שלא יהיו טעויות".

    יש רק תיקון קטן: אתה אכן פחות או יותר עוסק רק בהישגים לבגרות ובאחוזי הזכאות. אם תבדוק מה פרסמו העיתונים מתוך האתר "שקיפות בחינוך", שבו מובאים הנתונים שאתה כה מתגאה בהם, הם מתייחסים (כמעט) אך ורק לנתונים הבגרותיים. לשם אתה מוביל. אלא ששם נמצא, לדאבון הלב, העבר של מערכת החינוך – לא עתידה.

                                                                                                          בברכה,

                                                                                                      אברהם פרנק.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/9/17 11:18:
      ארוך מאד. קודם שיפצו כספית את המורים ואחכ" שידרשו מהם מה שרוצים. המורים במקרה הם בני אדם.
        7/9/17 13:31:
      בנט שוב ושוב פעם מוכיח חוסר-הבנתו בתחום שהוא משמש כשר הממונה עליו. היום מערכת-החינוך בארץ הפכה לקו-ייצור קפיטליסטי שנועד לייצר ציונים וזכאויות בבגרות ולא בני-אדם חושבים, עצמאים ובעלי-הכרה עצמית מפותחת ביותר. בנט הוא שר-חינוך של כולם? אזמדוע בראיון איתו הוא לא מזכיר שלמשל מוסלמים ונוצרים צריכים ללמוד את המסורת ואת התרבות של עצמם (לצד רצונו שיהודים יכירו את התרבות היהודית)? מדוע לדעתו, לא חשוב שיהודים יידעו ערבית באותה רמה כמו שערבים יידעו עברית? הרי זה א'-ב' של חברה שיוויונית באמת. וזה רק אומר כי אחד כמו בנט (למרות היותו הייטקיסט מוצלח - תחום שהתפתח ברובו במאה הנוכחית) עדיין שייך למאה הקודמת.
        6/9/17 10:48:
      קראתי בקפידה. עלה בדעתי הרעיון שאירגוני המורים, הדואגים בעיקר לתמורה הכספית של המורים, חייבים לעסוק בבעיות שהעלית כאן. אולי תהיה התקדמות בפתרונן.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין