כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    רגע לפני שנמות שנינו

    1 תגובות   יום שישי , 8/9/17, 12:09

    רגע לפני שנמות שנינו

     

    ז'אן אמרי כותב על אובדן האמון בעולם, אובדן האמון בבטחון שלנו בחיים, מהרגע בו הוא חטף את הסטירה הראשונה מקצין האס אס, בתחילתה של מסכת העינויים הראשונה שעבר. מאותו הרגע, כבר אינו יודע מה לצפות מהעולם, אך הוא יודע שלא ימצא בו יותר ביטחון. 

    מי שלא עונה על ידי אחר, לעולם לא יבין זאת, אני יודע. ובכל זאת אהיה חצוף מספיק על מנת לתאר, לדמיין, לשער, את נקודת הקיצון השנייה של העינוי או של מעשה האלימות, אף כי לשמחתי הרבה לא הייתי חלק ממנו מעולם. אני מדבר על הרגע האחרון, לפני שמגיעה המכה האחרונה, חיתוך הגרון, שבריתו הסופית של הקורבן. 

    אם אמרי כתב על אבדן האמון בעולם, אני ארצה לכתוב על הכניעה הסופית, ועל ההבנה (לפעמים בת שבריר השנייה ולפעמים ארוכה יותר) שאני, הקורבן, הולך להיפרד בכח מהעולם, מהמציאות אותה אני מכיר, ושאותו אחד שמוציא אותי להורג, אותו איש זדון, ישאר בעולם לאחר המעשה וימשיך ביומו. 

    אני אעלם, והוא לא. אני אשכח, והוא יהיה זה שישכח אותי. 

    שמותי מוצדק על ידי הורגי.
    שהיחידי לו חשוב מותי, לו חשובים חיי, הוא אני.

    ''
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/9/17 12:57:

      *

      הטכסטים שלך הורגים אותי.