
| מיום ראשון, הצטרפתי למועדון. אני כבר מכיר בעובדה שהפכתי לקצר רואי. טוב, לא עד כדי כך. בין חצי מספר לשלושה רבעים. עם צילינדר נמוך מאוד. אומנם לא עדשה בעובי של תחתית בקבוק אבל בכל זאת משקפיים. זה התחיל כששמתי לב לטשטוש קל. שאלתי חבר עם משקפיים וקיבלתי המלצה ללכת לאופטומטריסט. \"רופא זה למחלות. אופטומטריסט זה למשקפיים\". הלכתי. ישבתי בבדיקה. כיסיתי את עין ימין וציפתה לי הפתעה גדולה. ראייתי חלשה מאוד! כשהאופטומטריסט אמר לי שזה לא יפריע לנהיגה, שמחתי. הרי אני רוכב באופניים. אבל עין ימין דוקא? זו העין הדומיננטית. העין שאני מכוון בירי. קיבלתי מרשם למשקפיים ויצאתי מהחנות מבולבל. יצאתי לרחוב והסתכלתי על אנשים. המון אנשים חובשים משקפיים! לא תיארתי לעצמי כמה קצרי רואי יש. ואני לתומי חשבתי שיש רק מעט... בבית, התייעצתי עם רעייתי. מרכיבת המשקפיים. סיכמנו שנשמע עוד דעה. ביקור אצל רופא, אופטומטריסט נוסף, וזהו. אני מרכיב משקפיים. האמת, נחמד מאוד. יש אומרים שזה נותן מראה מיוחד. בסך הכל, נראה כמו תכשיט. עברו הימים שהמשקפיים היו מגושמים ומכוערים. היום ניתן לבחור עדשות ומסגרות יפות מאוד. זהו. משקפופר. למרות שרגילים לראות אותי הרבה עם משקפי שמש (על העיניים או על הראש, בחורף ובקיץ), זה לא אותו הדבר. והאמת, אני די מרוצה. סוף סוף אני רואה באמת עם מי התחתנתי. ואני לא מצטער...... |
אוריפנג0
בתגובה על ארוחת ערב - קיש פטריות
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה. עברתי את מבחן הכניסה.....
אגב, יצא משהו מקסים מהסיפור. את מוזמנת לקרוא ב- "אני והאופניים - 5".
ברוך בואךָ למועדון !!!!!!