תשעח = תהא שנת עולמות חדשים.

ידידי מוני כתב על פרשת השבוע "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". שבת שבין כסה לעשור נקראת שבת  תשובה על שם ההפטרה שבה אנו קוראים מהנביא הושע " שובה ישראל עד ה' אלוקיך", המשכה של פרשה זו היא הברית שמשה כתב בנינו לבין בורא עולם שבהם השמים וארץ הם  העדים לקיום הברית כפי שנאמר בפסוק הראשון בפרשתנו. השבוע יחול ראש השנה בסמיכות לשבת, כל חג והמצווה שלו, בפסח בולסים מצות, בסוכות מנעמעים ארבעה מינים ושלומית בונה סוכה, בחנוכה מדליקים נרות, ובפורים קוראים מגילה  ושולחים  מנות, ומה עושים בראש השנה? באופן מפתיע, כשהתורה מדברת על היום הגדול  בשנה, היא לא טורחת להגיד אף מילה על כך שמדובר  ב...יום הדין, לא נמצא  אפילו רמז דק שמתחולל כאן  משפט מכריע לחיים ולמוות,  התורה קובעת שבא' בתשרי "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט, א) מבלי להוסיף מילה על התוכן הרוחני של החג הזה.  מה פשר הדבר?  מ יש בו בשופר שהתקיעה בו נקבעה כדרך לציין את "יום הרת עולם"? אם נודה על האמת,  השופר הוא חפץ מאכזב למדי, מבחינה חיצונית הוא ממש לא מרשים, קודם כל, הוא עקום, הצבע שלו משעמם והמגע שלו נוקשה וקר, משהו טוב יכול בכלל לצאת מדבר כזה?ובכל זאת, אם רק  תקרב את פיך את הנקב הצר ותנשוף אוויר, ואוו! אילו קולות עוצמתיים יוצאים ממנו, ומכאן אולי המסר הראשון והחיוני לשנה החדשה, די לשפוט כל דבר על פי החיצוניות,  בעולם מוחצן ששבוי בקסמם המתעתע של הפוזה והשואו,  אנו נקראים למבט פנימי, מבט שיודע לחדור לעומק ולשים לב אל התוכן והנשמה ולא רק אל המעטפת  והגוף. מצוות היום בראש השנה מיוחדת בכך שכדי לקיים אותה אינך צריך לעשות דבר, מלבד להקשיב,  ובכולם שבו כמויות המלל והקשקשת הגיעו לשיאים בלתי נתפסים, בחברה שבה לא צריך שיהיה לך משהו חכם באמת לומר רק בשביל להעלות אותו הסטטוס בפייסבוק לעיני אלפים אלא "סתם, כי בא לי לדבר" מעניק לנו השופר את מתנת ההקשבה,  הבשורה המדהימה שאם רק נעצור את מחי המילים ונהיה מוכנים להקשיב באמת, נצליח להאזין לקולות עמוקים ולגלות דברים נסתרים,  השופר אינו ניצב בגאווה, ישר כמו סרגל, הוא כפוף ומוטה, וגם זה בא לומר לנו משהו.  יותר מידי אנשים יודעים בדיוק מה נכון ומה צריך האמת כאילו מונחת לה בכיסם,  ואם מישהו רק יעז לחלוק על  דעתם, ייצאו נגדו בשצף,  בעולם כזה צפוף מאד, ההתנגשויות רבות, וכל אחד מתבצר בעמדתו ומבי בזלזול וביטול על זולתו.  השופר מלמד אותנו את סוד ההכלה, את הצניעות הטובה שמאפשרת לתת מקום גם לשני ולהאמין שייתכן שגם בדבריו יש שמץ של אמת. שני פחים יש לו לשופר, האחד צר והשני רחב, אתה מכניס רוח בצד אחד, וקול עוצמתי  יוצא מן הצד השני, בחיים אנו נוטים  לא פעם לזלזל בעצמנו, לבטל  במחי יד  את ערכם של מעשים קטנים, "מי אני בכלל! מה אני שווה?!  מה זה כבר יעזור, בלאו הכי לא ירגישו את זה?!"  ביום הראשון של השנה החדשה אנו מקבלים את ההמחשה החזקה ביותר בעולם לשקר של משפטי הרעל האלו, "דע לך, ידידי",  הוא טוען בלהט, " אם רק תעז,תאמין, ותעשה את ההשתדלות הקטנה שלך, אין לך מושג איזה גלים זה יכה, ואילו השפעות זה יחולל במקומות אחרים, אין לזלזל באף מעשה טוב, תפיל הטובה  ומחשבה יחודית.

בפרשה נב פסוקים 52 השבוע לפני:30/9 420 נפטר הירונימוס מתרגם התנ"ך.

ח תשרי 2000 נחטפו 3 חיילים בהר טוב. 25/9 1997 התנקשות כושלת בחאלד משעל. 24/9 1996 מהומות מפתיחת מנהרות הכותל, .

שנה טובה ומוצלחת מקודמתה, בריאות איתנה. 

ותודה למוני