והערב, פגיעה ישירה של קסאם בבית מגורים בשדרות, שני פצועים ועוד כמה וכמה נפגעי חרדה.

שדרות בוערת ואני תוהה מה הסיפור של התחקיר מאמש על מחירי הדירות העולים בשדרות, זו מין בדיחה שכזו? 

או אולי אין נדל"ן בעיר כי אף אחד לא ימכור ב20 אלף דולר בית? ובצדק.

עזה גוססת, אין ספק, המצב שם חמור, בתי החולים קורסים והמצב באופן כללי, חרא. ממש.

ביום שלישי ביליתי חלק מהלילה במעבר סופה, ראיתי כוכבים וטנקים. רומנטי להפליא. בחורה בודדה על גבול עזה. והבוקר עלה סיור של צה"ל על מטען בכיסופים. כל המקומות האלו שבהם אני מסתובבת דרך קבע, אולי זה אנוכי אבל הבוקר חשבתי שאולי הגזמתי טיפונת. בכל זאת. השקט והכוכבים והחיילים החמושים גורמים גם לי לחוש בטחון מזויף. ובאמת שלא בא לי למות. עדיין.

תל אביב מגרשת פליטים, אני מבטיחה עדכונים בבוקר על סיפור מחריד בעיני שמתרחש בשעות אלו ממש ומעמיד חלק ניכר מהעקרונות שלנו כמדינה בספק.

 בתמונה - קיר מגן אופטימי משהו בשדרות