כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    0

    חיי הקשישים באמריקה - כבוד! לעומת ישראל - פח אשפה! קצת חמלה לא תזיק - ממה שראיתי בעיניים באמריקה - תלמדו

    1 תגובות   יום שישי , 22/9/17, 21:47

    ערב חג עלתה כתבה על קשיש ניצול שואה שגנב ממכולת מצרכים, בעל המכולת הזמין משטרה ותגובת השוטרים הייתה שהם שילמו על המוצרים, רכשו בשביל הקשיש עוד דברים והסיעו אותו הביתה מעשה אצילי לכל הדעות של השוטרים ומעשה שלדעתי יגרום נזק תדמיתי לבעל המכולת.

    הדבר הזה הביא אותי לחשוב ולהזכר בסבא והסבתא של השותף שלי דימה זכרו לברכה, כאשר היינו ביחד לפני הרבה שנים בעוד סבתו הייתה גם בחיים והיום שייבדל לחיים ארוכים סבו חי, מעל גיל 85 וגר באמריקה כאשר הוא הגיע לשם כפנסיונר מבלארוס לאחר שקיבל לשם אישור הגירה.

    סבא וסבתא של החבר הגיעו לאמריקה שהם פנסיונרים. לא עבדו דקה באמריקה, ואני חייב לומר שמהרגע הראשון שהם הגיעו לשם הם קיבלו את מירב הזכויות וההטבות דבר שאפשר לומר מעורר הערצה.

    אני אגיד מראש, אני אנטי אמריקה, אני מעדיף את החיים בזבל הישראלים ולו רק בגלל הביטוח הרפואי של האנשים שבאים לשם שהם לא פנסיונרים והחבר שלי מת, סיכוי סביר להניח בגלל ביטוח הבריאות הכושל של אובמה. אבל לגבי הקשישים, הפנסיונרים אני חייב לומר שאפו והערצה לאמריקה שמצדיעה ונותנת כבוד לקשישים באופן מרשים ויוצא מן הכלל.

    בתקופת הסבתא שהייתה בחיים גם, סבו וסבתו קיבלו דירה של שני חדרים מאובזרת ומסודרת על חשבון המדינה. דירה במיקום טוב, דירה איכותית ובמצב נפלא. בנוסף הם קיבלו גמלה של סכום כסף יפה ומכובד, עוזרת בית שבאה לנקות להם את הבית ולכבס להם את הכביסה פעמיים בשבוע, הציעו להם אז גם מבשלת אבל הסבתא אז בישלה ... והיא בישלה מעולה וטעים בטרוף, הם זכו למועדון שהלכו אליו 5 פעמים בשבוע כאשר כל יום הגיעה אליהם הסעה עד הבית, אספה אותם, לקחה אותם למועדון שהיה מיוחד ועם מלא פעילות וטיולים ודברים מופלאים, ארוחת בוקר, ארוחת צהריים מופלאה לפי מה שסיפרו ואחרי הצהריים חזרו הביתה והסבתא רק בישלה ארוחות ערב ובסופי שבוע. לכל הדעות תנאים מושלמים, חיים יפים ואיכות חיים ראויה לכל שבח וכל הלל.

    הסבתא לפני מספר שנים נפטרה והסבא נשאר לבד. לבד הכל יחסי כי הורי החבר גם כבר הגיעו לאמריקה והיו שם איתו והם עדיין שם, אבל מאז שהסבתא נפטרה השתנו כללי המשחק והפכו להיות מטורפים הרבה יותר לרווחת הסבא שהיה אלמן וגר לבד.

    אז למה זכה הסבא:

    דירה במקום מעולה – דירה מאובזרת וחדשה לגמרי במקום פגז
    מועדונית לפי מה שהוא רוצה להגיע לשם ואני יודע שהוא הלך לשם רוב ימות השבוע
    מנקה שבאה לנקות לו את הבית ולסדר לו את הדברים כמעט כל יום
    מבשלת שבאה פעמיים בשבוע לבשל לו וגם לעשות עבורו קניות בסופר
    אישה שבאה לכבס לו את הבגדים ולגהץ
    כל עזרה שהוא צריך להגיע לטיפול, קופת חולים הוא מקבל את העזרה.
    הסבא לא מוגבל טכנית, הוא פשוט.... קשיש בן למעלה מ 80

    וכמו כן הוא מעבר להכל שהוא גם לא משלם שום מיסים, הוא... מקבל גמלה מהמדינה (אמריקה)
    ועוד קמצוץ של משהו מבלארוס.

    שפגשתי את הסבא והסבתא לפני שנים ביחד שהסבתא הייתה בחיים, הם סיפרו על כמה שאיכות החיים שלהם נפלאה והם מקבלים מהמדינה הכל כולל הכל. אז גם הסבתא דאגה לסבא ובכלל היה שם הרמוניה מושלמת.

    כאשר הסבתא נפטרה הסבא קיבל עוד יותר דברים, איכות חיים לקשיש באופן מדהים, הכל כולל הכל, בית מכובד, כל מה שצריך אדם כדי להתקיים ולחיות בכבוד, מיקום מעולה של בית, איכות חיים מדהימה, הסבא נראה מצויין ומטופח, הכל טוב ויפה, הוא ממש לא נראה רעב וההפך הוא – הוא נראה בהחלט שבע ומאושר.

    זה שהוא היה עצוב שפגשתי אותו זה בגלל הנכד שלו שנפטר והיה קשה קשה לכולנו, אבל מבחינה טכנית של איכות חיים הוא חי בחיים מופלאים ואיכותיים באופן מטורף ומרשים.

    והשאלה שאני  שואל את עצמי – למה באמריקה שידועה לשמצה בגלל הביטוח בריאות שלהם, ככל שקשור לאיכות חיי הקשיש הם מקבלים שם מעל ומעבר לכל דבר אפשרי וכאן בארץ ניצולי השואה, הקשישים, אפילו הנכים, צריכים לחיות מהיד לפה ומהזבל לפה. למה ? למה לא מגיע לקשישים איכות חיים כמו שזוכים הקשישים באמריקה ואין לי מושג אם זה בעוד מקומות באמריקה כך אבל אני יודע שמה שאני ראיתי כאן , מייצג את סבו וסבתו של החבר שלי שהלך לעולמו וכל הזמן ידענו שהסבא והסבתא חיים מבחינה זו באופן מושלם ומכובד – חיים יפים וחיים מכבדים את עצמם ואת קשיש ואת הזקן בכלל.

    למה מדינת ישראל, שאומרים עליה שהיא ארץ טובה, ארץ זבת חלב ונשמה טובה למה המדינה הזו לא מתנהגת לקשישים וניצולי השואה כמו אמריקה ?

    אם לא הייתי רואה את זה בעיניים שלי לא הייתי מאמין שזה קיים.

    אבל שאני ראיתי את זה בעיניי, שאני יודע שזה לא סיפור וזה עובדת חיים, שאני יודע שזה דבר אמיתי ואני ראיתי גם עכשיו, שהייתי באפריל בלוויה של החבר, ונפגשתי עם הסבא ושמעתי על התנאים שהוא מקבל הרמתי גבה ושאלתי את עצמי – מה צריך לעשות כדי שבישראל שחוגגת שנת יום הולדת ה 70 יתייחסו לקשיש, לזקן, לניצול השואה כאדם עם כבוד ולא כפח אשפה בעולם הגדול.

    מגיע לקשישים, לניצולי השואה יחס של כבוד, יחס של חמלה.

    אם אמריקה, שלדעתי היא ארץ שנחשבת לארץ עם פחות חמלה ועזרה, מסוגלת לתת יחס של אמפטיה, כבוד ראוי וכלכלה נכונה לקשיש ולכל זקן, אין סיבה שכך לא יתנהגו גם ככה במדינת ישראל.

    ראיתי את זה בעיניים שלי, ראיתי את היחס לקשיש באמריקה ואני הייתי מצפה שגם מדינת ישראל קצת תעשה יותר למען הזקן, הקשיש ותיתן לו יחס יותר אנושי, שיוכל להזדקן בכבוד באופן ראוי ולא שיהיה מצב שקשיש ניצול שואה יצטרך לגנוב כדי שיהיה לו מה לאכול.

    שוב אסיים ואומר, גם הדבר הזה לא ישכנע אותי מחר אם אפילו אוכל לעבור לאמריקה לעבור, אני אנטי אמריקה במיוחד שאני יודע שהחבר שלי שילם בחייו בגלל ביטוח הבריאות, אבל מצד שני אני כן חייב באותה נשימה לפרגן להתייחסות לקשיש, לזקן, והסבא של החבר הוא גם ניצול שואה והוא מקבל שם יחס ראוי לכל שבח ולכל הלל.

    רצוי שמדינת ישראל תתחיל לכבד את אלה שקשה להם לחיות, אפשר לעשות את זה באופן מדהים ואם אמריקה מסוגלת לתת את הכבוד הזה לקשיש שהיא מדינה כלכך גדולה אין שום סיבה שבישראל שחוגגת... נכון קצת פחות מאמריקה שנים , אבל ישראל שנחשבת למדינה נאורה אולי הגיע הזמן שמישהו יתאפס על עצמו ובמקום לתת לכל אלה שמדושנים ומעונגים מכל כיוון וכל פינה  - במקום זה שיתנו לאלה שבאמת מגיע להם, חלק שבזכותם היום אנו מדינה ומגיע להם לפחות לקבל זקנה ראוייה עם כבוד ולא חיים בפח אשפה.

    תנו לקשיש ולניצול השואה להתקיים בכבוד ראוי.

    תלמדו מאמריקה, יש הרבה מה ללמוד

    ואם לא הייתי רואה לא הייתי מאמין אבל שראיתי, האמנתי ואני מאמין שגם פה יכולים לתת יותר חמלה וכבוד לקשישים ולניצולים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/9/17 20:38:
      * בושה וחרפה כאן לא רק למגזר הזה של הקשישים והניצולים, אלא היחס המביש ל"שקופים" רבים אחרים.

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין