כותרות TheMarker >
    ';
    0

    נוער ללא גלגלי הצלה בתיכון צייטלין

    3 תגובות   יום שבת, 23/9/17, 15:50

    אם המורה צילה היתה נוטלת ריטלין לפני כל שיעור, כל אחד מתלמידיה היה גדל כאדם שלו ורגוע.
    היא היתה המורה היחידה בכל שנות הלימודים שגרמה לתלמידים לקצר את ההפסקות, להיכנס לכיתה הרבה לפני הצלצול ולתפוס מקומות רחוקים ככל שאפשר כדי לא להיפגע מיריקותיה הסמיכות..

    מי שלא ישב במרחק ניכר, היה מוצא את עצמו מנגב כל השיעור את הפנים והעיניים כשקיללה בפה כמעט סגור ב"אידיוט" את מי שתשובותיו לא מצאו חן בעיניה.

    ניראה שנושאי שרביט החינוך וממשיכי דרכו של יאנוש קורצ'אק ו-א.ד גורדון, דילגו על תיכון צייטלין בת-א. היה בתיכון זה מקבץ מזעזע של מורים.

    אפילו אמא שלי שתמיד הצדיקה את המורים, זכרה את המכתב של ספוקויני הנורא עליו אמרה גם אחרי שהגיעה לגבורות: "כזה מכתב ארסי, לא ראיתי מימיי".
    האיש היה כה נוקשה שרקדנו משמחה כששמענו שייעדר לשבוע כי אמא שלו מתה.
    **
    ואת מר אזרחי, המורה לאזרחות. אדם מנומנם ועייף שרק הביט בשעונו וחיכה לתום שיעור יותר מאיתנו. באחד המבחנים, באינסטינקט בריא ולא מובן, התעקש שאעבור מקום, ובכך גרם לי להסתבך עם חוט האוזנייה הקצר שהיה מחובר לטייפ  שהיה טמון עמוק בתיק. כשקמתי, התגלגלו כל הסוללות על הרצפה וגם הקלטת עליה הוקלטו שמות ופרטי המבצעים של מלחמת השחרור.

    **
    זכור לטוב ולו בזכות אותם רגעי אימה נהדרים, המורה לערבית דב עירון איש שלו בדרך כלל, שהקים דורות של מזרחנים במוסד ובשב"כ, אך יצא מדעתו כשהתגנב חתול לכיתה, ובאין רואים, השתרע על אחד המעילים בארון ושחרר מדי פעם מיאו מיאו מנומנם.
    המורה, שכל דקת-שיעור היתה מחושבת, סגר את המחברת והחליט שזה הזמן לחנך את הנוער.
    הוא עבר בין הטורים ואמר בשקט מצמרר כשכולו עלבון:
    "זה שעושה את זה הוא לא רק שפל וניבזה הוא גם מוג לב"
    והחתול כאילו דווקא, הטריף אותו כשקטע אותו במיאו מיאו.

    **
    מה חטאנו שנענשנו במקבץ מדכא של מורים חסרי חיים, שהקשר שלהם לחינוך היה מקרי והחיבור שלהם לילדים ניראה כה בלתי הגיוני. דוגמא מובהקת לכך היה המנהל של תיכון צייטלין איש אפור חסר חדוות חיים שנולד זקן, דב אברון
    הוא היה צועק בחוסר אונים בהפסקות כשהשפרצנו מים :
    "חידלו , חידלו היום זה מים מחר זה דם..." -
    **
    אתם שלא היה בכם אפילו אבק מקורצ'אק, מה לעזאזל חיפשתם בעולם החינוך?
    איך יכולתם להעביר ילדים תרגילי הישרדות בלי גלגלי הצלה ?

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/9/17 10:21:
      סיימת בשאלה טובה, דורון. שנה טובה ומבורכת.
        24/9/17 08:12:

      דורון היקר 

      הפוסט שלך, העלה בי זיכרונות מימי בית הספר

      גם אנחנו עשינו מעשי שובבות כמו פצצת סירחון בתוך הכיתה.......

      ואף אחד לא קבע שאנחנו צריכים ריטלין

      מזה כמה שנים אני טוענת שהמורים הם  אלו שצריכים

      ליטול ריטלין כי הריכוז וההקשבה שלהם לתלמיד שואף ל-0

      * כוכב אהבה ושנה טובה וניפלאה

      שאלה נוקבת. לי היה מזל, נתקלתי (...גם...) במורים טובים. ד"ר (פרופסור?) שוש קינן, קובה קרייזמן... מהראשונה למדתי לחקור ומהשני להעז. היו גם רעים כמובן...