היינו שלוש.. נישארנו שתיים. אחותי הגדולה, יקירתי, לוחמת שכמותך.. גיבורת על! במלחמה אין מנצחים.. אבל יש גיבורים.. ואת. את גיבורה אמיתית, נילחמת במחלת הסרטן עד יומך האחרון. עד הדקה האחרונה, שפויה, חזקה, עצמאית, כבר לא ממש חייכנית כמו שהיית, שתקת, סבלת, שתקת, כאבת, בלי תמיכה, בלי רחמים, עם אמונה גדולה.. בחיים. אבל כפי הניראה המוות הוא חלק בלתי ניפרד מהחיים, שכל כך אהבת, את, שכל כך אהבת את החיים, את הארץ, את העולם, את העבודה, האחיינים, החברים, השכנים, לימודים עוד ועוד, ריקודים וטיולים והמון רגעים של אושר וצחוקך המתגלגל.. חסר. את שהיית הדודה בה הידיעה.. את שנתת את הנשמה.. נתת את הנשמה בכבוד! כמו מלכה! עד הרגע האחרון! איך עבדת עלינו, על כולנו.. הפתעת. לא היינו מוכנים.. לא ממש מעכלים, הילדים מתגעגעים פרלה! ואת..הכל תכננת, סידרת, מתנות לכבודנו השארת.. ארוזות יפה, עם ברכות תודה ואהבה.. ידעת, שתקת. וגמאני ידעתי.. גססתי איתך.. הרגשתי שאת ניגמרת לי.. לא רציתי להאמין.. עוד ליטוף, נישוק, דימעה שזלגה לך אחותי.. המיסה אותי. מעולם לא ראיתי אותך בוכה. כל כך חלשה, חסרת אונים, אבל בכל זאת חזקה.. ואני עם יד מלטפת, חיוך קטן ועיניים מאופקות, ניסיתי לתת לך עוד כוחות.. אך את מיצית ת'מלחמה. עייפת. אמרת. האגו אצלך עד השניה האחרונה.. 8 שעות בלבד בבי"ח וזהו. נרדמת, נירגעת, ישנת, זהו. עזבת. את בגן עדן עכשיו, תנוחי, תטיילי.. יפה שם אומרים.. תירקדי.. תשירי.. תילמדי.. וכמו שהאמנת בגילגול הבא.. אני מאחלת לך חיים חדשים, יותר קלים, עם משפחה אוהבת וילדים המון ילדים.. כמו שתמיד חלמת. ולא הספקת. מקדישה לך את השיר של הבנות נחמה.. זוכרת שיש לי בהמתנה בטלפון? עכשיו עוד יותר אני מבינה למה כשאני מביטה למעלה הכוכבים זוהרים. עכשיו אני עוד יותר מבינה כמה רחוק את נימצאת ממני ובעצם גם כמה קרוב. את שם כפרה שלי.. כוכבת אמיתית! וגם פה. איתנו לנצח נזכור. אחותי, דודה פרלה, קירידה מיה, פרליקה. אלף נשיקות.. עד השמיים ובחזרה! * * * להיות  ביצוע: הבנות נחמהמילים ולחן: אם סי קרולינה מפליאה ומאיירת חיי בכל עת מנשימה את נשמתי משמיעה את הגיגי יש בי אהבה בלי די ימים כלילות רק רוצה לא להיות והמתנה, המתנה המותנית באהבה נשמה חשוכה תן לי אותך ולא רק אם תן אהבה בלי "תן אם...", בלי תנאים So far, you see the sky You cry, you don't know why Its joy, its happiness The rainbow makes you feel high So far, you see the sky. אולי אלבש גלימה זוהרת אגדיל עקביי ארחיב מימדי גם זה לא ישמיע אותי וודאי ואם אקפוץ לגובה מעבר לאופק אולי גם זה לא יזיז להם את הדופק מה עוד אעשה כדי לעלות הדרך שלי, לעבוד, לעבוד, לאבד לאיבוד, כל שביקשתי לתת הלך לאיבוד האם אתרסק ואתפזר לאנחות או כך ביקום ממשיך להיות בדרך ארוכה מתישה וקסומה ולאן? אינני מקבלת אותה אולי חשבתי קצת יותר מדי עלי לעשות דרכי שכחתי קמעה אני סתם סתם מהלכת על פני האדמה לא חזקה בעוצמה מתבזבזת על עוד קפה בבוקר או ללכת לסרט הבריחה מאהבה עצמית גורלית כל שאבקש לקבל התפזר באוויר המביא לא מביא לנשמה זה So far... מפליאה ומאיירת חיי בכל עת מנשימה את נשמתי משמיעה את הגיגי יש בי אהבה בלי די ימים כלילות רק רוצה להיות והמתנה, המתנה המותנית באהבה נשמה חשוכה תן לי אותך ולא רק אם תן אהבה בלי "תן אם...", בלי תנאים
אחותי הגדולה פרלה אדר ניפטרה ממחלת הסרטן ביום רביעי ה 27-2-08 בטרם עת, בגיל 44, בשיא הפריחה. יהי זיכרה ברוך.
|