כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    אברהם אלישע: אברהם אבן עזרא גאון המשוררים מקונן על נפתולי חייו ועל מר גורלו / חלק ב'

    1 תגובות   יום רביעי, 27/9/17, 15:51

    אם ברצוננו להתעמק בשפת חוכמת המשל הערבית על אוצרותיה, ראוי לזכור שהמשלים הם כ"דברי תורה מורשתיים שבעל פה". הם מאופיינים ומומחשים לרוב בביטויים מן הסביבה הטבעית, החקלאית והביולוגית של נוף זמנם, מקומם עם קונוטציות למשלוח היד הרלוונטי. כל איברי גוף, פעולות גופניות, הפרשות וכיו"ב באים לביטוי בשמות ובשיחה ישירה וגלויה ללא "מעצורים" וגמגומים ובלי הרבה שפה נקיה...


     

    אברהם אלישע

    אברהם אבן עזרא

    - גאון המשוררים מקונן על מר גורלו


    חלק ב' (למאמר המלא [כולל תמונותיו] לחץ כאן)


    בסוד קסמה של האלגוריה הסקסואלית

    הרקליטוס: "אין לתפוס דבר אלא ביחס לניגודו"

    בשיר שלפנינו פותח אבן עזרא את סגור לבו ומצייר את המצוקה הקיומית החריפה שלו כמי שנזקק לחסדי אדם. הוא בא חשבון עם השר שאותו הוא מנסה לפגוש לשווא, ומשלח בו חצים שנונים: 


    אַשְׁכִּים לְבֵית הַשַׂר -               אוֹמְרִים: כְּבָר רָכַב,

    אָבוֹא לְעֵת עֶרֶב -                    אוֹמְרִים: כְּבָר שָׁכַב.

    אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב,                      אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב,

    אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי -                     נוֹלַד בְּלִי כּוֹכָב!


    השיר, הלכאורה פשוט, מצפין באמצעות אדריכלות טקסטואלית תבניות רב-שכבתיות המעניקות לשיר משמעויות שהן מעבר לגבולות המילים ומעשירה את הפיוט בהון סמלי. עד כמה המורכבות מגולמת בשיר ניתן לראות בשם השיר, והשם: "אַשְׁכִּים לְבֵית הַשַׂר".

    דומה שכבר המילה הראשונה - תוך קריאתה בגדול וכהרף עין החולף על הניקוד שאינו בולט תמיד ושלעתים אף אינו קיים - מעוררת אסוציאציות בקונטקסט סקסואלי על ידי קליטתה במבט עין ראשון כזהה למילה אֲשָׁכִים. שייכות זו תובהר מיד מן הקונטקסט1 הכללי.

    בתרבות הערבית קיים סופרלטיב הידוע מימים רחוקים: بيضاتو كبار, בֵּיצַ'אתוׂ כּבָּאר, "אשכיו גדולים", מטפורה לאדם בעל עוצמה ויכולות, "גברא רבא", והשוו "מאוּשְכָּן ובעל גבר" (בכורות ז', ה').

    בהמשך השורה מובהר שבעוד שהמשורר נאלץ להשכים קום כדי להגיע לפתח בית הגביר - השכמה סינכרונית עם הופעת "גבורתו" הטבעית של הגביר - מתברר לו שהגביר "כְּבָר רָכַב", דבר שמותיר מקום לדו-משמעות לשתי מילים אלה. ברוח זו, ניתן לומר, ששם השיר על שלושת מילותיו הפותחות כמוהו כמוטו המתמצת את תוכן השיר כולו. ניתן גם לעמת ולהנגיד שורה זו עם השורה האחרונה שבשיר: "אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי - נוֹלַד בְּלִי כּוֹכָב!" כלומר דימוי האיש החזק מול דימויו של העני הרופס שמזלו מעמידו כחסר אונים.

    ובהמשך, כל שורות השיר פותחות מימין באות א' ומסתיימות בשמאל באות ב'. תבנית זו מהווה צירוף המנחה להתיחסות לכל המוכל ביניהן.

    בתבנית זו אני מציע להבחין ברמזים ארוטיים המשכיים הכתובים בשפה נקיה ומובלעים בין השורות. היא מודגמת באות א' הפותחת מימין, והיא כסִמליות זכרית, ולעומתה האות ב' בשמאל כסמליות נקבית.

    המפתיע והמענין הוא שדימוי זה עולה בקנה אחד עם אותן אותיות בשפה הערבית, והן קולעות בצורתן הגרפית לאותה משמעות של זיווג אליה מכוֵון אבן עזרא. האות א' (ا, أَلِف) והספרה 1 (١) זהוׂת בצורתן הפאלית ונראות כעֶלי היורד אנכית מ"למעלה למטה" לתוך האות ב' (ب, باء) האופקית, שצורתה כמכתש, ככלי קיבול - ''- זיהוי סמלי המקביל לספינה עם תורן.

    ''

    אני מצביע על ממד נוסף המדגיש את ההשוואה בין מצבו של איש-השיר, השכוב על הארץ, לבין העשיר במצב של ה"רוכב". זאת עושה המשורר כאמן וירטואוז: שורה ראשונה משמאל מסתיימת במילה רָכַב, ומילה זו "רוכבת" על המילה שָׁכַב שמתחתיה - מיקום זה מרמז על כפל משמעות. הקשר בין רכב ושכב חוזר על עצמו במילים מֶרְכָּב ו-מִשְׁכָּב2.


    ''

    בתיאורים אלה של שנינות מילולית ממשיך אבן עזרא לשתף ולהפעיל את דמיונו היוצר של הקורא. כאן הוא מעורר בנו אסוציאציה המעשירה את הפיוט בעוד רובד נוסף. זו בדימויה מנכיחה את אבני הרחיים, שהעליונה שבהן נקראת רֶכב והתחתונה שֶכב. מילים אלו מנחות לקישור סקסואלי המדמה את פעולתן - לאמור לפועל טח"ן. בפועל זה נכונו לנו תובנות במקרא בו מופיע פועל זה 6 פעמים:


    ''


    1-2 מתיחסות לטחינה ברחיים. 3 - לטחינת עגל הזהב ע"י משה.

    4. וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ (ישעיה ג'/15).

    5. תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין (איוב ל"א/10).

    6. כאשר נתפס שמשון: וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים (שופטים ט"ז/21).


    טחינה כמטפורה להזדווגות, כדוגמה המובאת במספר 5, מקבילה לפעולת הרֶכב והשֶכב. חז"ל נטלו המשתמע הסקסואלי מכאן ור' יוחנן דרש על וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים: שכל אחד ואחד הביא את אשתו לשמשון לבית האסורים כדי שתתעבר ממנו (סוטה, פרק א', דף י' א).


    הארוס והנימוס

    אם ברצוננו להתעמק בשפת חוכמת המשל הערבית על אוצרותיה, ראוי לזכור שהמשלים הם כ"דברי תורה מורשתיים שבעל פה". הם מאופיינים ומומחשים לרוב בביטויים מן הסביבה הטבעית, החקלאית והביולוגית של נוף זמנם, מקומם עם קונוטציות למשלוח היד הרלוונטי. כל איברי גוף, פעולות גופניות, הפרשות וכיו"ב באים לביטוי בשמות ובשיחה ישירה וגלויה ללא "מעצורים" וגמגומים ובלי הרבה שפה נקיה.

    תרבות זו היתה גם נחלתה של אירופה.

    הסוציולוג נורברט אליאס3 (Norbert Elias, 1990-1897) התפרסם בתזה המגלה כי עד ספרו של ההומניסט והתאולוג ארסמוס מרוטרדם4 (1536-1466) היו כללי הנימוס "משוחררי רסן" ומביכים עד כלות - בשפה של היום. העירום בפומבי, ההפרשות ותפקודי הנקבים ועוד ועוד היו משוחררים מנורמות התנהגות ומביקורת. אלה תוּרבּתוּ בתהליכים נרכשים ונלמדים תוך התפתחות רק במאות השנים האחרונות.

    *

    מעבר להיבט הסקסואלי מוצפנים גם היבטים נוספים: בעדות ישראל במזרח כאשר נראה אדם שרוי בעצב קדורני ורוחו רעה עליו היה מנהג מורשתי קדום לומר עליו שהוא, או מצבו, "שרוי בתשעה באב". ואם נחזור לשיר האחרון, לצירוף א"ב המנחֶה, נמצא שבין שורות השיר מובלע ט' פעמים צירוף האותיות א"ב שבפוטנציה יכולות לרמז על ט' באב, כלומר על מצבו של אדם שאפלת כוכבו ירדה על חייו.

    על פי אותו בסיס יש להוסיף שכל תוכן השיר בנוי אף הוא על עיקרון הניגוד. מצד אחד המשורר האקטיבי, החם, הפועל מול השׂר כשהוא מלא מתח וסקרנות, וכנגדו השר החמקן והפסיבי. בשיר הראשון תולה אבן עזרא את מצבו בגלגל המזלות באומרו: אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא-אוּכַל, כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי. בשיר השני: אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי - נוֹלַד בְּלִי כּוֹכָב מובן שמוצהר כאן שכוכב היא מילה נרדפת למזל.

    המשורר - בהלינו על מר גורלו מעמיד את השַׂר שמולו בשיר כגביר בעל עוצמה, כעשיר, כרוכב ומדושן בעׂנג וכנגדו העני חסר המזל הרווי בנֶגע ורפיסות קומה. ולרגע נדמה כאילו לא באדם קונקרטי מדובר - והגביר גבה הלב אליו משולחים הטיעונים אינו ממשי אלא משל, דמות שׂבעה המגלמת סמלית את השפע האסטראלי-מזלי. משל אין מדובר באישיות בשר ודם, אלא בהאנשה של אידיאה מופשטת, באלגוריה המתיחסת לשר הגורל.

    אך אבן עזרא כאסטרולוג5 כתב: טוב נולד אל שעה טובה מאשר יוּלד מן הטובים, כי אחרי הכול מַזַּל שָׁעָה גּוֹרֵם (בבלי, שבת) - על כן הוא מכיר במנת חלקו וכחכם דתי ופילוסוף יודע שהתעשרות היא מתת וברכת שמיים, כנאמר: כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן (קהלת, ט'/11).

    ונסיים ברבי יוסף דלמדיגו שכתב על הראב"ע את שיר ההערצה הבא:

    וזאת הבריה

    כל הימים אשר חיה

    היה הולך ומסבב העולם

    מקצה הים המערבי ועד לוקה ועד מצרים וכוש ועילם

    ולא היה עימו כסף ולא אדומים

    כי זילזלם כל הימים

    כי אם בגדו אשר יחם בו

    ותרמילו אשר בו איצטרולבוה

    אביר לב רוח א-להים בקרבו.

    __________

    1. על התהודה המשתמעת היוצרת אפקטים של צליל תוצר קרבת המילים ראויה הערתו של המשורר סטפן מלארמה (1898-1842) "שיש לתאר לא את הדבר כשלעצמו אלא את האפקט שהוא יוצר".

    2. המילה משכב, בהטיות שונות, חוזרת על עצמה 15 פעמים בספר ויקרא ט"ו/33-4.

    3. נורברט אליאס: The Civilizing Process - "תהליך התִרבות" (באזל, 1939).

    4. ארסמוס מרוטרדם:  De civilitate morum puerilium- "המדריך לנימוסים הנאותים לנערים" (1530).

    5. האמונה באסטרולוגיה זכתה לביקורת חמורה מצד רמב"ם; על כך במאמר עתידי.

     

     * התמונה: "רכב שכב" באדיבות Shirley, חלק מהזכויות שמורות לפי: cc by 2.5

     

     ***

    סוף חלק ב' (למאמר זה שני חלקים)

    למעבר לחלק א' לחץ כאן


      

     כל הזכויות שמורות ©

    אברהם אלישע הוא חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות 

    תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    אתרנו: אברהם אלישע - מאמרים

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/10/17 16:51:

       אברהם אלישע היקר.

       תודה על ההסברים הנפלאים והמחכימים!

       

       יישר כוח! חג סוכות שמח!

       

       בברכה

       אהובה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין