כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    0

    מתי גרינברג / על קו פרשת המים / צבעוני ההרים והגדילן המצוי, ביאנלה של ירושלים לאמנות, 2017

    22 תגובות   יום ראשון, 1/10/17, 12:37

    שנה טובה על כולנו!

     

    צבעוני ההרים והגדילן המצוי
    לילה, דמדומים, יום, שחר

    ''

     

    מתי גרינברג / על קו פרשת המים-צבעוני ההרים והגדילן המצוי"
    ביאנלה ירושלים לאמנות,2017


    בימים אלו נפתחת הביאנלה של ירושלים לאמנות, 2017.  המסך עולה על 26 תערוכות ופרויקטים ברחבי ירושלים. נושא הביאנלה השנה הוא "פרשת המים". http://www.jerusalembiennale.org/biennale2017-1/

    במסגרת הביאנלה מוצגת התערוכה של האמן מתי גרינברג"על קו פרשת המים – צבעוני ההרים והגדילן המצוי".
     http://www.jerusalembiennale.org/exhibitions2017/#/new-gallery-38/

     
    בשנים האחרונות הוצגה התערוכה במחלקה למדעי הצמח במכון וייצמן למדע ברחובות, את התערוכה אצר יִבְשָׂם עַזְגָּד, דובר המכון. כעת עברה ל HUC* - היברו יוניון קולג' בירושלים.


    בפרויקט זה יצר מ.ג. 4 כרכים של פורטפוליו אמן, כל אחד מהכרכים מכיל 9 דימויים של זוגות צמחים. בכל כרך מוצגים הצמחים בשעה אחרת של היממה – שחר, יום, דמדומים ולילה. כל זוג צמחי בר מציג צמח שטיפס מן השפלה אל גבעות ירושלים, וממולו – צמח בר מדברי, קוצני, שעלה מן הישימון. מבטו של הצופה העוקב אחר מבטו של האמן מגלה בעבודה זו את הקונפליקט בין הצמחים בעלי האופי השונה, את המאבק על ההישרדות. מאבק ההישרדות המאפיין את החיים בירושלים מאז הקמתה ועד היום.
    התערוכה מציגה 36 דימויים של צמחי הבר, כמו כן מוצגים טקסטים המספרים את סיפורו של כל צמח, וקטעים מתוך הספר "סיפור על אהבה וחושך" של הסופר עמוס עוז, אשר שולבו בפרויקט.


    וכך כתב האמן מתי גרינברג על ההשראה לפרויקט עתיר ממדים זה:
    "צמחי הבר הנפוצים בירושלים ובסביבתה הם ההשראה שלי לעבודה הזאת. צמחים אלה מבטאים את רצף הקיום ההיסטורי ואת עצמת ההישרדות המאפיינים את עם ישראל בארץ ישראל.
    צמחי בר הם צמחי בר. יופיים הוא בטבעם.  הם לא נשתלו לתצוגה או לראווה ולא נעשה בהם שימוש לביטוי של רגשות או סמלים.
    צמחי הבר נמצאים בכל המקומות – בצדי הדרכים, בעזובות, על ובתוך הקירות, בשדות החשופים ובצל החורשות והיערות.
    בירושלים ובסביבתה אוכלוסייה מגוונת של צמחי בר רבים: מהצבעוני הירושלמי החינני והעדין ועד הגדילן הקוצני המאיים בעוצמתו. במשך אלפי שנים התגלגלו לאזור זה צמחים שבאו מאסיה התיכונה, מאסיה הקטנה, מאפריקה, מדרום אירופה ומחופי ואיי הים התיכון. כל אלה הסתגלו לתנאי החיים בהרי ירושלים – מקיץ שדוף שמש וחום, ועד לילות חורף קפואים
    ; מעונות גשם ועד בצורת, וגם בימים של סתיו ירושלמי ואביב ישראלי שאין נפלאים מהם.
    באחד מסיורי בירושלים, מלווה בידידתי מאירה, ירושלמית וותיקה, ביקרנו בגן הבוטני בגבעת רם, ביום קיץ לוהט וחם. בדרכנו לשער היציאה סע לקראתנו גבר שהחזיק את כובעו בידו. בחוצפתי הטבעית פניתי אליו ואמרתי לו: "ביום חם כזה חובשים את הכובע". "אתה צודק" ענה האיש, חייך ושאל" "ומה אתם חושבים על הגן הבוטני?"... "אני חושב שהושקעו בו מחשבה ועבודה רבה שהפכו את המקום למיוחד" עניתי לו. "ובכן, אני האיש מאחורי המחשבה והעבודה שבנו את המפעל הזה" אמר לי אז ד"ר מיכאל אבישי, מנהל הגן הבוטני שבגבעת רם. מהפגישה הזאת נרקמה ידידות שתוצאתה היא העבודה הזאת.
    בפגישה השניה עם מיכאל אבישי סיפרתי למיכאל אבישי את סיפור הרעיון: להפיק פורטפוליו של צמחי הבר כמטפורה של הישרדות העם, וירושלים. הצגת המטפורה של העם השב לארצו. מפגש של צמחיית השפלה עם צמחיית המדבר והן מתמזגות זו בזו בהר הצופים בירושלים. בשיחה זו הביע מיכאל אבישי את התלהבותו מהפרויקט, והסכים לעזור לי לבחור את הצמחים שיבטאו את המטפורה – להציג, לתאר ולהסביר כל צמח למקורו ולעניינו.
    קראתי את ספרו של עמוס עוז – סיפור על אהבה וחושך – המתאר ביד אמן, תיאור מופלא של ימי ילדותו בירושלים. ביחוד משכו את ליבי תיאורי השבת, הצרובים בזכרוני מימי ילדותי, מסופי שבוע בהם ביקרתי עם אמי, ואחותי ליאורה, את קרובי משפחתנו בתלפיות, סמוך כל כך לביתו של הסופר שי עגנון, הנזכר לטוב בספר. עמוס עוז הצליח בכתיבתו לתאר את זכרונותיו עד כדי התרגשות
    ; כך עלה הרעיון לבקש רשותו לשלב קטעים מהסיפור הנפלא על אהבה וחושך בפורטפוליו הזה.
    בעבודתי הגרפיות שהוצאתי לאור, לאורך השנים, תמיד שלבתי כתבים של משוררים, של סופרים ושל מחזאים. הכתבים האלו היו תמיד במקביל לעבודה הגרפית. הגרפיקה לא תארה את הכתוב, הכתוב לא תאר את הגרפיקה. הכתבים נבחרו על פי ההיגיון וההשראה, שהתחברו עם הגרפיקה בדמיוני ובהיגיון שלי – ובתקווה שיתקבלו על ידי כל מי שיצפה בעבודות האלה וימצא את הקשר לירושלים ולארץ".
    מתי גרינברג, בת-ים, 2008


    ברשימת התודות המלווה את העבודה צדה עיני תודה מיוחדת של האמן לבנו, הארכיטקט דוד בן גרינברג, לו מודה אביו על כישורי המחשב שלו, כמו גם לסבלנותו ולחוש ההומור שלו. דוד עזר לארגן את רישומי הדימויים הראשוניים של צמחי הבר לקולאז' על גבי מסך המחשב. מ.ג. הגיע לפרויקט זה עם ניסיון עצום בשיטות תחריט של המאה התשע-עשרה, טכניקות של חיתוכי עץ ושל הדפסי משי. הוא היה סקרן לראות מה ניתן להשיג בטכניקות תכנה עדכניות ובשיטות של הדפסה דיגיטלית.
    בביצוע פרויקט זה, שהודפס ב"הדפס אמנותי  ירושלים", בניצוחו של יאיר מדינה, הרחיב האמן את גבולות הביצוע של עצמו, ומאז יצר עבודות רבות באמצעות טכניקות דיגיגרפיות של המאה העשרים ואחת. 


    לינק לסרט המתאר את הפרויקט – "על פרשת המים – ירושלים: צבעוני ההרים והגדילן המצוי" https://www.youtube.com/watch?v=6yKjL1ibFhE&feature=youtu.be


    בהמשך לנקודת המבט של מ.ג. מעניין ללמוד על אמצעי ההישרדות שפיתחו צמחי הבר.
    הנה לדוגמא סיפוריהם של שניים מתוך שמונה עשר צמחי הבר המוצגים בפורטפוליו
    טקסט – ד"ר מיכאל אבישי.  

     חרחבינה מכחילה ונורית ירושלים
    לילה, דמדומים, יום, שחר

     

    ''


    חרחבינה מכחילה  /  Eryngium creticum 

    השם העברי של הצמח הקוצני הזה מתייחס לשורש "חרב" במשמעות של יובש. השם מציין גם את צבעו הקיצי הכחול. בתחילה נחשב מקורו של הצמח באי כרתים, ומכאן שמו המדעי.
    מחזור החיים של החרחבינה מתחיל בחורף, בשושנה ירוקה ועסיסית של עלים, בעקבותיה צומח ניצרון קוצני עם ענפים ופרחים. השורשים והצימוח החורפי החדש והרענן אכילים, אולם הצימוח המאוחר שמתפתח במשך העונה הופך מר, וזו דרכו של הצמח להבטיח את הישרדותו מפני שיני העיזים והכבשים. עם תחילת העונה החמה הופך גונו של כל הצמח לסגול-כחול מתכתי עז ומזהיר מפני אכילה.
    טעמה של החרחבינה דומה לטעם הפטרוזיליה, אליה קרובה החרחבינה מבחינה בוטנית. החרחבינה משמשת תחליף טוב למרור של ליל הסדר. הכפריים הערבים מבשלים את עלי החורף וממליחים אותם לפני אכילתם, את השורש הבשרני מבשלים עם סוכר לממתק.
    דיוסקורידיס, במאה הראשונה לפנה"ס, ומאוחר יותר המרפאים בעשבים של ימי הביניים העריכו מאד את החרחבינה – כסגולה לריפוי עצירות ומכאובים אחרים. גם ברפואת הצמחים המודרנית, מיצי החרחבינה מומלצים לריפוי מחלות עור.


    נורית ירושלים  /   Ranunculus millefolius

    בסוף החורף ובאביב, אחד הצמחים הבולטים יותר לעין, היא נורית ירושלים. צמח עם פרחים צהובים, גדולים יחסית, על גבעול זקוף וקשיח. הנורית שורדת משנה לשנה באמצעות ציצת שורשים מעובה וכסות צפופה של שערות אפורות-מלבינות, המחזירות את חום השמש ומקטינות את אבדן המים מהצמח. התאמה נוספת למטרה זו היא המערכת הטבעית של עלים מנוצים (דמויי נוצה) מחולקים, המעניקים לצמח את שמו המדעי שפירושו – 'נורית-אלף-העלים'.
    נורית ירושלים היא צמח עונתי מובהק הרדום במשך רוב הקיץ החם. ניצני הצמח חבויים מתחת לפני הקרקע, ורק אחרי שראשית הגשמים הרוותה את הקרום העליון של הקרקע – מתחיל מחזור צימוח חדש. בחצי הראשון של החורף הנורית אוגרת מהקרקע, בציצת השורשים המעובים, חומרי מזון. עמוד התפרחת מתחיל להתארך בינואר, ועונת הפריחה העיקרית מתחילה במרס – כאשר הלילות מתקצרים והימים מתחממים."


    ביקור בתערוכה

    הביאנלה מתקיימת 1.10 – 16.11
    תערוכות הביאנלה תהינה פתוחות בחול המועד סוכות (8-10 באוקטובר) בין השעות 10:00 ו-17:00
    אחרי סוכות בימי שלישי בין 9:00 ל-17:00 ובימי שישי 9:00 עד 13:00.
    "היברו יוניון קולג'" הוא מקום מקסים לסיור. מומלץ להיכנס לגן הפנימי ולראות את שלושת שערי הברונזה שיצר מ.ג. בשנת 1985 לבניין שתכנן האדריכל משה ספדי, ואת "יונת ירושלים" – תבליט ברונזה המשוקע ברצפת הבמה הצופה אל חומת העיר העתיקה ומגדל דוד.
    כמו כן מוצגות ב - HUC שתי תערוכות נוספות - "צחוק הגורל" ו - "אותות דשמיא".
    שווה ביקור
    (HUC* - Hebrew Union College (Rau Building -
    מרכז להכשרה רוחנית ומקצועית ליהדות הרפורמית.

    רחוב דוד המלך 13, ירושלים.  http://huc.edu/node/3694#

     

    www.matygrunberg.com
    www.nomikan.com

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/17 08:36:
      כמה צבעוניות, איזו חגיגה נפלאה!
        8/10/17 23:56:
      תודה שהבאת . פרוייקט מעניין
        7/10/17 11:16:

      נומיקן היקרה נשיקה

      התמוגגתי לקרוא את הרשומה שהבאת לנו ולצפות בתמונות

      תודה ששיתפת אותנו ויידעת אותנו לגבי פתיחת תערוכת הביאנלה

      * כוכב אהבה וחג שמח מאוד

        5/10/17 20:01:
      צמחים שרדו ואנחנו נשרוד, תודה על העבודות ועל ההסבר. חד שמח
        3/10/17 23:52:
      עבודות נהדרות. תודה גם על הכתוב ועל הפרסום לביאנלה. חג שמח ושנה טובה :)
        3/10/17 23:35:

       נומיקן היקרה.חיוך

       

       יישר כוח על פרסום של הפרויקט הנפלא!

      יצירות נהדרות!

       

      שנת הצלחה ושמחה וחג שמח - לך וליקירייך.

       

       בברכה

       אהובה

       

        3/10/17 19:47:

      יופי של פרוייקט.

      יופי שהבאת.

      חג שמח.

        2/10/17 21:41:

      נהניתי הן מהצילומים והן מהכתוב.

      (ואפילו מהתגובות)

      מרהיב, שנה טובה ליצירה ובכלל.

        2/10/17 21:13:
      נפלא! צילומים נפלאים!
        2/10/17 19:21:
      זאת אמנות במיטבה. נגיעה של אמן בנושא כלשהו - מוציאה משהו "יפה" מאחרים.
        2/10/17 14:36:

      ''
      ''

      וזה צולם ממש סמוך לחורפיש שיש לה קשר לגדילן...:)

        2/10/17 13:46:
      הכשרון והטכניקות יצרו עבודות מרשימות ומדהימות.
        2/10/17 10:38:
      עבודות יפהפיות !
        1/10/17 23:29:
      נקודת ראות חדשה לי. מעניין ומיוחד. רק אמן אמיתי מנשמה יכול לקשור כך דברים וליצור הרכב חדש לבנאלי.
        1/10/17 23:12:
      מאוד יפה.
        1/10/17 22:54:

      צטט: א ח א ב 2017-10-01 15:21:58

      ''

       

       

      ציור חרחבינה מכחילה וגם גדילן. פשוט מקסים.

      ''

       

      איזה יופי. תודה על השיתוף, 

      מרשים ביותר. בהצלחה.
        1/10/17 16:00:
      ראשית, ברכות והצלחה בתערוכה. היא נראית נפלאה ומיוחדת. לצערי, אינני יכולה להביא תמונות של צמחים כפי שהביא אחאב מציורי אביו. אני ציירתי בצעירותי, אבל בסגנון אחר, גם לא נותרו מתמונותי בביתי. בינתיים נהניתי מאד ממה שראיתי בכתבה זו. שנה טובה וכל טוב!
        1/10/17 15:21:

      ''

       

       

      ציור חרחבינה מכחילה וגם גדילן. פשוט מקסים.

      ''

       

        1/10/17 14:14:
      יפה מאד! על אף הקוצניות המאיימת של הגדילן הוא צמח מרפא עליו וגבעוליו אכילים ובריאים... בהצלחה ושאפו על העבודות!
        1/10/17 13:13:

      צטט: kobi345 2017-10-01 13:03:42

      מדהים..

      תודה, זה באמת פרויקט גדול ומדהים גם בראייה של האמן, בקונפסט וגם בביצוע האמן.
        1/10/17 13:03:
      מדהים..