כותרות TheMarker >
    ';

    אתיקה אזרחית

    הבלוג עוסק במאמרים ומחשבות שלי בנושאי אתיקה אזרחית ואיכות שלטון.

    0

    סמכות, גבולות וערכים

    0 תגובות   יום ראשון, 1/10/17, 13:02

    סמכות, גבולות וערכים

     

    כתבה, זהבה חן- טוריאל

     

    "לכבד סמכות בלי לחשוב, זה הדבר המסוכן ביותר לאמת"

     ( אלברט איינשטיין)

     

    תפיסת הסמכות החינוכית משנה כיוון בשנים האחרונות: מגישה סמכותית נוקשה שהייתה מקובלת עד המאה העשרים ועדיין מקובלת בחברות מסורתיות שמרניות, לגישה אנטי סמכותית. וכיום אנו עדים לקריאה, שלפעמים נשמעת כמעט נואשת, מצד אנשי חינוך והורים, להחזיר את הגישה הסמכותית ברבדים מסוימים.


    שיאה של האידיאולוגיה האנטי סמכותית הגיעה לשיא בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים. גישה זו דגלה בכך שחינוך אידיאלי נעשה בתנאים של קבלה וחופש בחברה שאינה דורשת גבולות. תפיסה זו הצביעה על ילדים משוחררים, סקרנים יצירתיים ובטוחים בעצמם. ציפיות אלו הופרכו בסדרת מחקרים שהוכיחו שילדים הגדלים ללא גבולות, גם אם חיים באווירה אוהבת, עלולים לנשור ממסגרות לימודיות. המחקרים הוכיחו שאצל ילדים שלא הגדירו להם גבולות התנהגות, חלה עלייה באלימות, שימוש בסמים, הפקרות מינית ועבריינות.


    תחושת התפרקות הסמכות "הישנה" והחלל הערכי שנוצר במרחב החינוכי, הצריכו חשיבה על דרכים יצירתיות להחזיר את הסמכות והשליטה להורים ולמחנכים תוך שמירה על זכויותיו ומקומו של הילד בלי להיגרר לשיטות פסולות "ישנות" שהוכחו כלא יעילות וכלא מתאימות לעידן המודרני.


    התפיסה הליבראלית- הומניסטית שממקדת את הילד במרכז, לא ספקה כלים מספיקים להורים ולאנשי חינוך כדי להתמודד עם שינוי תפיסות מסורתיות שדגלו בסמכות וציות כוחנית כדוגמת: "חוסך שבטו שונא בנו". הטענה הרווחת כיום שהעידן המודרני והצפה טכנולוגית ותקשורתית גזלה מהילדים את עידן התמימות שאפיינה את הדורות הקודמים.


    בדורות הקודמים, בטחו ונשענו על המבוגר כסמכות ידע וכמקור של משען וביטחון, ומכאן נגזרו תחושות הכבוד כלפי בעל תפקיד, הורה או מבוגר. בשני הדורות האחרונים, ניכרת מגמת שינוי בטשטוש תפקידים ומקום המבוגר במרחב החינוכי, החברתי והלימודי. כניסת המדיות האלקטרוניות החדשניות, דחקו את מקומם של המבוגרים הצידה, כאשר בני הדור הצעיר חשופים לכל מידע באמצעות מנועי חיפוש, רשתות חברתיות, אתרים, אפליקציות ועוד. הדור הצעיר הוא בעל כוח ושליטה על המכשירים הטכנולוגיים החדשים, והנה מתהפכים התפקידים: המבוגרים נזקקים להדרכה ולהכשרה מידי הצעירים כדי להשיג מידע, כדי לנווט, להתמצא וכדי לתקשר עם הסביבה. נוצרת מציאות בה המבוגרים מפתחים תלות בילדים קטנים, אשר שואבים כוח רב מול המבוגרים, בשל יכולתם לתפעל מכשירים שהמבוגרים לא מכירים.


    החשיפה המוגזמת של הילדים לאמצעי התקשורת ללא כל בקרה הורית: למסרים וערכים סותרים, לפורנוגרפיה, לאלימות, לתכניות ריאליטי בהם הדיאלוגים מתקיימים בשפה נמוכה ומבטאים נורמות התנהגויות שליליות, החשיפה לשפת דיבור והתנהגות אגרסיבית שמתקבלת כנורמטיבית בתכניות משפחתיות או בתכניות המיועדות לילדים ושאינן מוגבלות בגיל, מבלבלת מאוד את הילדים ובני הנוער. הפסיביות בצפייה ממושכת בתכניות שונות בטלוויזיה, במחשב, באייפד ובטלפון אינה מאפשרת פיתוח אישיותו של הילד: אינה מאפשרת שיפוט ערכי בין טוב לרע, אינה מאפשרת מתן כבוד לסמכות ואינה מפתחת יחסי גומלין עם האחר. התנהגויות שליליות או גסות רוח של סלבריטאים ומבוגרים הופכת למודל לא ראוי לחיקוי , כנורמה מקובלת.


    הפילוסוף קאנט הציג מציאות הקיימת גם כיום: " הורים נוהגים בדרך כלל לחנך את ילדיהם להשתלב בחברה ולהתאים עצמם לנורמות שמקובלות בה, תוך שהם מתעלמים מן השאלה האם הנורמות המצויות הן גם ראויות". הורים שמעוניינים לשמור על מערכת יחסים חברית וטובה עם ילדיהם, נגררים לגבות את מעשי ילדיהם גם אם הם שליליים או לא מקובלים ומוכנים להשתמש בכלים פסולים על מנת להעניק גיבוי זה.


    אנשי חינוך והורים רבים מציינים את חשיבות החזרת הסמכות לידיהם: להציב גבולות לילדים, להגדיר את מקומם החברתי, להחזיר ולבסס את ערכי הכבוד ביחסים הבין- דוריים, לחזק את הערכים האישיים והתרבותיים, לטפח אחריות אישית, להגדיר מחדש את גבולות הסמכות מבחינה ערכית- אתית.


    פרופ' נמרוד אלוני היטיב להסביר, במשנותיו, את החשיבות רבה שיש לטיפוח הידע הנרכש ולאורחות המוסר, כמצפן חינוכי. אלוני מדגיש את חשיבות טיפוח החשיבה הביקורתית, בעיקר נוכח העובדה שמקבלי ההחלטות ומעצבי החינוך משתמשים בסמכותם ומושכים לפעמים לכיוונים שונים מסיבות פוליטיות או מתוך תפיסות עולם שונות לגבי הדרך בה יש לחנך:


    "לילדים רצונות משלהם וחובה להקשיב להם, אך פעמים יש לאתגרם ואף לכפות עליהם נגד רצונם סטנדרטים של דעת והתנהגות הנחוצים להתפתחותם. להורים רצונות משלהם ויש לשתף עמם פעולה, אך לעיתים חובה לפעול נגד רצונם, כאשר אלה רוצים בהצלחת ילדיהם על פי המצוי והאופנתי, ואילו המחנכים נדרשים לשקול את התפתחות הילדים לאור הראוי והקלאסי. לממסד השלטוני ולכוחות השוק רצונות משלהם בדבר המאפיינים הרצויים של הדור הצעיר, וכמובן גם אליהם המחנך צריך להיות קשוב, אך במקביל חובה על המחנכים להעצים את התלמידים בהשכלה רחבת אופקים, בכוחות התבונה, ובחשיבה אוטונומית וביקורתית כדי להגן עליהם מפני המניפולציות הרווחות של הדת, הפוליטיקה והכלכלה."


    מובן מאליו שאי אפשר להחזיר את שיטות "הסמכות" שהיו נהוגות פעם ואנחנו גם לא מעוניינים בכך. התשובה ככל הנראה, ממשיכה להיות, בהגדרת גבולות הסמכות על ידי הסכמים: הוגה הדעות הצרפתי, ז'אן ז'אק רוסו שהיה בין מנסחי ה"אמנה החברתית" , ציין את חשיבות ההסכמיות לערכים מובילים בחברה בהציעו  כינון  אמנה כבסיס ליחסים בין בני אדם "הואיל ושום אדם אין לו זכות שליטה על חברו, והואיל והכוח אינו יוצר שום זכות, על כן נשארים רק ההסכמים כיסוד לכל שררה חוקית בקרב בני האדם..."


    יש לזכור שסמכויות שיש לציית להן ולמלא אחריהן, התקבלו לאחר הסכמת הרוב, כמו: חוקים, תקנות, צווים. אתיקה וקוד אתי משמשים סמכות, רק כאשר יש הכרה בסמכותם. אתיקה מקצועית נכתבת על ידי עובדי או מנהלי הארגון על חזון וערכי הארגון ומשמשת ככלי ניהולי יום יומי לקבלת החלטות של רופא, של עורך דין או של בעל חברה מסחרית. חברות שלא פעלו על פי כללי האתיקה המקצועית שלהם וצייתו להוראות שרירותיות ואינטרסנטיות של בעלי הסמכות, גרמו נזק בלתי הפיך ללקוחותיהם, התמוטטו וחלקם אף נמחקו מן העולם.


    פרופ' חיים יהודה רות מדגיש את חשיבותו של ערך האחריות האישית, הידע וההבנה בקבלת סמכות בחברה דמוקרטית: " סימנו הראשוני של האזרח הטוב הוא רגש האחריות... אינו משליך יהבו על אחרים ואינו מסתתר בצלם של אחרים. ואף אינו עושה לפי פקודה בלבד, הוא אדם ולא חלק של מכונה. יוצא שהוא משתדל גם להבין. אין אדם אחראי אם אין לו ידיעות על העניין הנידון. הוא צריך להבין מה שהוא אחראי לו, ואין מבינים אלא אם כן יודעים."


    בשורה התחתונה: כבוד לבעל סמכות חשוב, אך לא בכל מחיר. כפי שאמרו כבר אבותינו: "בשביל כבוד צריך לעבוד...".

     

    מעט מתובנותי בעניין: קבלת סמכות חינוכית בחברה דמוקרטית תתבצע אם יתמלאו התנאים הבאים:


    1.כיבוד בעל הסמכות והחלטותיו מתוך הבנה ערכית ומוסרית למקומו ותפקידו.

    2.הסכמה לכללים מתוך ידע והבנה- עדיפות לכתיבת הסכמים ביחד או אישרורם מחדש.

     3.גילוי אחריות אישית ואחריותיות על מעשים בהתנהלות היומיומית של בעל הסמכות ומקבל הסמכות.

    4.פיתוח מצפן אישי, חברתי ואזרחי וטיפוח חשיבה ביקורתית שיאפשרו בחינה של התנהלות הולמת מול בעל הסמכות.

    5.התנסות בכניסה לנעליו של בעל הסמכות ומקבל הסמכות בכל הנוגע לקבלת החלטות.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      זהבהחן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין