כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    0

    טבח בלאס וגאס.. דמעות האושר והשמחה נצבעו בטיפות של דם

    0 תגובות   יום שני, 2/10/17, 11:07

    בוקר עצוב שמזכיר את מה שאנו חווים מפעם לפעם בישראל. זה מתחיל בהודעה סתמית על ירי ומרגע לרגע מתגלה לנו מחזה מבעית, מזעזע ומכאיב ולא משנה אם המחזה הוא בתל אביב, ירושלים או לאס וגאס.

    פתאום, הצבעוניות והאורות המהבהבים של שלטי החוצות של לאס וגאס הזורחת והשמחה, פתאום האנשים שרצים בין קזינו לקזינו הופכים להיות שדה של דם.

    והלב מתפוצץ, והלב כואב, והלב דואב.

    במקום אורות הקזינו השמחים, שלטי החוצות הזוהרים אנו זוכים לראות את האורות המהבהבים של האמבולנסים, ניידות המשטרה בשיירות אין סופיות, של רכבי ההצלה שבאים לחלץ את האנשים והמראות, המראות האלה מטריפים.

    בדיוק כמו שאני יושב לראות חלילה פיגוע בישראל, אני ישבתי עם אימי כרגע והסתכלנו אחוזי תזזית על מה שקרה שם בלאס וגאס, על המטווח שהיה, על האנשים שנמלטים על נפשם, על הגופות  והפצועים המוטלים ברחבה, על האנשים שמנסים לחלץ את חבריהם ממטח הירי האין סופי שנראה כמו דבר שלא נגמר.

    המראה מזעזע, המראה פשוט מטריף את הנפש והלב הלב נמצא לרגע אחד בלאס וגאס ולא פה מעבר לפינה בישראל.

    פתאום, הכל מתגמד, זה ממש לא משנה אם הרוצח או הרוצחים הם מקומיים או מחבלים מוסלמים, זה ממש כרגע לא מטריד, זה יבוא עם הזמן ונדע מה באמת היה שם, אבל כרגע, הלב הוא עם אלה שנלחמים על החיים שלהם, אלא שבאו לשמוח בפסטיבל רוק, וסיימו את החיים בדרך אכזרית ורעה.

    הלב כואב, הלב נשבר, לא משנה אם זה אמריקה, ברלין, מרסיי או לונדון, אלו בני אדם שבסך הכל באו לשמוח, לחגוג, להנות מטיפה אחת של אושר בחיים וזה נגמר באסון שעדיין איש לא מבין את גודלו.

    יש מדווחים על עשרות הרוגים, יש בתקשורת מספרים על שני הרוגים, אבל האמת זה נראה רע ומזכיר את מה שאנו מגלים פה, שזה מתחיל ב 2 הרוגים ונגמר .... בעשרות או הרבה יותר.

    הכל נראה שם כאוס, הכל נראה רע והלב, הלב איתם שם גם שזה רחוק כלכך אבל כולנו בסופו של דבר בני אדם, מסתכלים על הכל כאילו זה אנחנו וגם אם אנו רחוקים משם, זה שהם אמריקאים ואנחנו ישראלים אנו בסופו של דבר מתמודדים עם אותו דבר

    טבח, דם, הרוגים, משפחות הרוסות, קורבנות וימים עצובים.

    צבעוניות לאס וגאס נצבעה בדם.

    צבעוניות לאס וגאס השמחה נצבעה בדמעות.

    צבעוניות לאס וגאס השתנתה היום ועצוב, כואב והלב עם המשפחות והקורבנות

    כמה עצוב, כמה כואב. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין