מוטב להתגולל בין רגליהם של בני אדם, ולא בין פיותיהם המורגלים ברכילות ובלשון הרע. כי מרגליהם הפגיעה היא פיזית כואבת וחולפת, ואילו מפיותיהם הפגיעה היא נפשית, "יצירתית" וסטיגמטית הבוערת ומתפשטת באיומיה על שמו הטוב של האדם בחברה...

אברהם אלישע

מבחר פתגמים מן השפה הערבית ופירושם:

 שימני מדרס לרגליים - ולא על דל שפתיים

إجْعَلني بَيْنَ الأقْدَام - ولا تَجْعَلني بَيْنَ الأَفْواه 

אִגְ'עַלְנִי בֵּין (א)לאַקְדָאם - וַלָא תִגְ'עַלְנִי בֵּין (א)לאַפְוָאהּ

בסוד משמעותו הסמלית

של פסל שלושת הקופים

מוטב להתגולל בין רגליהם של בני אדם, ולא בין פיותיהם המורגלים ברכילות ובלשון הרע. כי מרגליהם הפגיעה היא פיזית כואבת וחולפת, ואילו מפיותיהם הפגיעה היא נפשית, "יצירתית" וסטיגמטית הבוערת ומתפשטת באיומיה על שמו הטוב של האדם בחברה.

לשון הרע אינה משולה רק כחץ מורעל וכמכה רעה בסתר, אלא ממש כשפיכות דמים בלתי נסלחת. על חומרתה מצביעה גם תפילת האדם יומיום המבקשת מהאל לשומרו ממנה.

לשון הרע אסורה אפילו בהקשבה. איסור זה מעורר אסוציאציות. ור' לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא (שמות כ"ג/1).

בסיורי ביפן לא פסחנו כמובן על ביקור במקדש המפורסם בעיר ניקו ועל שיחה עם נזיריו. באחד ממִבניו מגולף הפסל העתיק הידוע "שלושת הקופים החכמים". הרבה מיחסים לפסל זה את הכינוי הסמלי "סוד האושר". בשפה העממית הוא נקרא גם "לא רואה, לא שומע, לא מדבר". זו הגדרה העלולה להתפרש כמצמצמת, הרומזת להגבלה גופנית. אך האמת שהדמויות מדברות בעד עצמן: "אני יכול לראות" - אבל בוחר לכסות עיני; יכול לשמוע - אבל לא רוצה; יכול לדבר - ואיני פותח פה. ייצוג ערכי-מוסרי הקורא אליו לעלות לרגל.

ולמה זה מתיחס? הפסל שלפנינו הוא המחשה צורנית עתיקה לצוואתו של קונפוציוס החכם שנטבעה כמורשת מדריכה לדורות. למילים, לצורות ולתמונות יש כוח ועוצמה. העיסוק ברוע יוצר רוע, והמסר: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ (קהלת ה'/5), אל תטען איבריך באנרגיה שלילית ואל תיתן להם להשחית בהנכחה, בהנצחה ובהפצתו של הרוע כי גם אתה ניזוק ממנו - ובידך הדבר לעשותו.

דעה מקובלת היא המיחסת לקופים אופי לחקות את בני האדם, ולוואי וימשיכו בכך ושהתוצאה תהיה כמו בתמונה.

__________

תמונת "שלושת הקופים החכמים" באדיבות:

Jakub Hałun (Own work) [GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html) or CC BY-SA 4.0-3.0-2.5-2.0-1.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0-3.0-2.5-2.0-1.0)], via Wikimedia Commons.

כל הזכויות שמורות © 

אברהם אלישע הוא חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות

תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

 אתרנו: אברהם אלישע - מאמרים