מה שרואים מכאן לא רואים משם, אך גם מה שרואים  משם לא  רואים מכאן.

הכל תלוי בנקודת התצפית בה משקיפים על הדברים. כאן יש מקום לשאלה

האם ההשקפה מטשטשת את ראית הדברים כהוויתם בזרימתם הטבעית.

או שמא אפשר לטעון שהרצון לראות את הדברים כהוויתם אף היא סוג של השקפה.

ביטוי מעניין עולה משירו של פננדו פסואה המבקש לראות את הדברים בהוויתם הטבעית.

מי שהקשיב לשירי אמר לי: מה חדש בזה?

הכל יודעים כי פרח הוא פרח ועץ הוא עץ.

אך השבתי: לא הכל, אף אחד.

כי הכל אוהבים את הפרחים מפני שהם יפים,

ואני שונה והכל אוהבים את העצים מפני שהם ירוקים ומוצלים, אך אני לא.

אני אוהב את הפרחים כיוון שהם פרחים, ישרות.

אני אוהב את העצים כיון שהם עצים,

בלי מחשבתי.

( פרננדו פסואה מהחלון הגבוה,ע"מ ).122