כותרות TheMarker >
    ';

    ימינו כקדם

    אוסף סיפורים קצרים על חוויות ילדות , בשיכון עולים בבאר שבע

    על הרומן "אשת הפיראט היהודי,

    0 תגובות   יום רביעי, 4/10/17, 15:13

    ''

    הרומן "אשת הפיראט היהודי" נע על שני צירים, מסיפורו האמתי של שמואל פלאח רב ושודד ים לסיפורה הדמיוני של אשתו מאליקה.
    סיפורו של שמואל שמנסה להגשים את משאלת אביו, שהיא עצמה תרתי דסתרי , להיות רב בישראל
    מחד גיסא ומאידך גיסא להיות שודד, רוצח ורב חובל של ספינת פיראטים, או בלשון המחבר  רב  ורב חבלה, הדיסוננס הזה אמור לטעמי להיות לב ליבו של הסיפור, איך שמואל פלאח מצליח להתגבר על
    שתי הישויות הקיימות בו. אך מרוב הרצון לשלב את סיפורה של אשת הפיראט , הקונפליקט הזה מתמוסס ואינו בא לידי ביטוי כיאות.
    הסיפור מלא מזימות תככים תשוקות אך מייגע בפרטים רבים לאין סוף, עד שלעתים הקורא מתקשה לעקוב אחר רצף האירועים, המקומות האנשים .נדמה לי כי גם הכותב לא השכיל להסדיר לעצמו את המאורעות ולכן נקלע לבעיית אי אמינות של הסדר הכרונולוגי כפי שאפרט בהמשך.

    לשונו הקולחת של הסופר מריצה את הקורא מסיפור לסיפור, אך הקורא רוצה לעיתים להתעכב ולקבל סצנה בפירוט יותר, להיכנס לתוכה, להבין את המניעים, הלבטים והתשוקות. אך במקום זאת מקבל הקורא סקירה של האירוע ולא הבנה הנובעת מתיאור סצנה שמתוכה לומד הקורא את הקונפליקטים והמניעים למקרה. לדוגמא בעמוד 385 חסר סיפור הטריגר שהביא את שמואל פלאח לעשות את מעשה הזוועה של שיפוד קברניט הספינה, המספר מסתפק במילים "עלתה בשמואל חמתו להשחית"  , כאן היה מקום לתאר את הלך רוחו, מה קרה לפני כן, להביא את הקורא להזדהות בלחץ הגדול אליו היה נטול שמואל, לגעת בשורש הסיפור ולא לתת את הסיבה בכללות.
    ונוצר מצב שפתאום אופיו של שמואל מתהפך בין רגע והקורא אינו מעכל זאת.

    כמה מהסיפורים המשניים נראים כאילו סופרו לשם הסיפור אף שאינם מקדמים את הסיפור לשום נקודה , כך לדוגמא  תיאור מסע הנקמה של מאליקה עם בנה בחזרה לתתואן במרוקו לאביו ואמו של חיימה, כל כולו של מסע זה נועד לנקמה. והקורא מצפה שאחרי מפגש זה תבוא הנקמה, במפגש בין מאליקה ושמואל לאחר חזרתה ממסע זה, אך שום דבר כזה לא קורא, ומהמשך הסיפור כלל לא ברור אם שמואל בכלל יודע ממסע זה, ומפספסים את המטרה.
    דוגמא נוספת, בעמוד 403  מתוארת מסכת תככים ומזימות שנרקמות באופן דיפלומטי, מסכת המזימות מלאה את הקורא בפרטי פרטים עד לזרא, שמות עלילות ותהפוכות, ואני מודה שאיבדתי את חוט המחשבה, ולבסוף כל הסיפור על המזימה שטווה המרקיז לתיווך בין מרוקו וצרפת, והשארת מיצרי גיברלטר בידי ספרד , כל זאת לא מעלה ולא מוריד להמשך הידיעות של הסיפור כי  מיד המספר מודיע לנו ששום דבר מכך לא יצא לפעל, אז למה הלאתה אותנו בכל הפרטים?

    הידוק, יכול להיות גם בתיאורים חוזרים ונשנים של המשטמה שרוחש שמואל ליעקב מול החיבה ליצחק, עד  שבא לי  לצעוק לעתים שהבנתי את הפואנטה!


    מאוד אהבתי את הסמל של הנחש העקלתון, את כוחות המאגי ואמונת יהודי מרוקו על הכוח, ובעיקר את הסמל שמסתתר בסיפור שהנחש הכרוך על עקבי שמואל הוא למעשה ... אשתו מאליקה.
    ורמז דק  מצאתי לכך (עמוד 353)  ...הרי גם נחלתו נגזלה..  כל כולה חבויה בליבה של אישה.

    נדהמתי מחוסר האמינות של  הסיפור של הנחש המכיש את יעקב, ואילו הסב מקבל את ה"מוות, שלו בשוויון נפש, ולא מנסה לזעוק לעזרה, נראה תמוה ביותר.

    אמינות כרונולוגית

    כאמור, הרצף הכרונולוגי לוקה בחסר, ואנסה לפרט :-

    פרק  55 – אלמריה 1609  - מסופר שם שמאליקה בהריון עם יעקב
    פרק 60  - ופר שם שמאליקה בהריון עם יעקב זרה, נראה תמוה ביותר.די מרוקו על הכוח, ובעיקר את הסמל שמסתתר בסיפור שהנחש הכרוך על עקבי  סאפי 1606 - (שלוש שנים מוקדם יותר) –שאשתו כבר ילדה את יעקב
    פרק 81 -   סאפי 1614   (שמונה שנים , או רק חמש שנים אחר כך) יציאה למסע נקמה – יעקב כבר  בן 13   ...

    זה לא רק גם התאריכים בראשי הפרקים, שמתואר בפרק 62 שהאונס של מאליקה מתרחש מייד אחרי הלידה של יעקב(הוא פעוט בן כמה חודשים), ואחר כך נודע שמאונס זה התעברה, ברור כי הפרש הגילאים בין יעקב ליצחק צריך להיות כשנה עד  שנתיים, אך בהמשך מתואר כי פער הגילאים בינם הוא גדול יותר.

    שפה , ביטויים  והגהה

    השפה של המחבר עשירה ומלאה בביטויים יפים ושובים לב , אך יש לשים לב לדיוק בשימוש בביטויים , שימוש במונח "צרה" לגיסה (אשת האח), השימוש הנכון לצרה הוא רק לשתי נשים אשר נשואות לאותו אחד (או זיקת יבום) , ובשום אופן לא לגיסה!

    עמוד 402 – גונדומר עזב את העיר שניגץ בה ...   נראה שהכוונה הייתה שניגף בה.
    עמוד 367  - לגבי דידם הייתה אחאותם  של בעלה וגיסה   במקום אחאותם שלא ממש נשמעת מילה עברית הייתי משתמש במילה "אחוותם" ( אחווה נגזרת מתוך המילה אחים).

    לסיכום סיפור טוב , שמעלה חלק מהגורל היהודי שטרם נחשף בשפה ציורית וקולחת, אך הלבשת סיפורה של אשת הרב, מקומה לטעמי בסיפור נפרד, ראוי להדק ולא להגיע למצב של תפסת מרובה לא תפסת..

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      קותיגוטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין