כותרות TheMarker >
    ';

    המכון לסילוק תכניות

    בלוג החלומות של קלמן.

    מלך הלילה

    2 תגובות   יום רביעי, 4/10/17, 19:56

     

    ישבתי על אבן עם משטח שהתאים לישבן, מתחת שיח בוגונבילה שהקיף אותי כמו צדפה פתוחה, ולכן במידה מסוימת הייתי נסתר. משמאלי אורות הרחוב, מימיני חורשת אורנים של הקרן הקיימת, משובצת בשיחי פרא שהגיעו לשם על דעת עצמם, ולפניי מעבר לדרך עמד עץ איקליפטוס רחב שהסתיר את הנוף. הערב ירד לא מזמן, אור קלוש עדיין ריחף מעל החורשה, ובין העצים כבר שרר חושך שהלך והתעבה. ירח כמעט עגול וחייכני למראה הציץ מעבר לבתי השכונה.

    בצד ימין, הצד של החושך, הבחנתי בדמות יורדת במדרון בדרך עפר שחצתה את החורשה. לפניו התקדם יצור אפל על ארבע, כנראה כלב. בצד שמאל, הצד של האור, בחור צעיר מזוקן עם תיק על הגב התקדם לעברי, ולפי חשבון קצר שערכתי בראשי, הם עומדים לחלוף על פניי יחד, ממש מולי.

    האיש על המדרון היה אמנם רחוק יותר, אבל הוא קשור ברצועה לכלב שמטבעו הוא שואף לדהור, ויכולתי לשמוע את הנזיפות התכופות: "לאט, לאט, אני אומר לך, אינעל בוק, שלא תדרדר אותי למטה, נבלה שכמוך"... לכן הערכתי שהוא יספיק להגיע למקום המפגש יחד עם הסטודנט, שבינתיים התעכב לרגע כדי לשלוף מכיסו סמרטפון והדליק אלומה של אור, וככה התקדם אל המעבר בין האור והחושך, כשהוא מחזיק לפניו את הפנס למאור.

    האיש עם הכלב ברך לשלום את הסטודנט בשעה שחלף על פניו, והסטודנט החזיר ברכה כמקובל, ונראה שבזה הסתיים המפגש ותכף נפרדת החבילה, אולם לאחר כמה צעדים האיש משך ברצועה של הכלב והסתובב לאחור - "אבל תסלח לי" פנה אל הסטודנט, "בשביל מה אתה הולך עם פנס? תראה איזה ירח יפה מאיר עליך מלמעלה" אמר והצביע לעבר השמיים.

    הסטודנט עמד בהפתעה, ובשעה שהסתובב לאחור כדי להאיר את הדובר ואולי גם כדי לצלם, חלק מאלומת האור קרן על פניו והבליט לרגע את הניגוד בין הזקן הגברי הקשוח, והפנים הילדותיים מאחוריו - "אה, זה בגלל שאני עושה קיצור דרך לכביש הראשי" אמר, "ולפעמים אנשים באים מולי ואני נבהל, הפנס זה רק בשביל להרגיע אותי".

    האיש עם הכלב פלט צחוק קצר ואמר, "אז יש לי חדשות בשבילך ידידי, רק שתדע לך כן; האיש שבא מהחושך פוחד ממך בדיוק באותה מידה כמוך, אם לא יותר, אז אין לך מה לדאוג".

    הסטודנט עמד נבוך ומלמל משהו לעצמו בשעה שעיכל את דבריו, ואז התנער כאילו הגיע להחלטה, ואין ברירה אלא להוציא אותה לפועל תכף ומיד. "וואלה אתה צודק, איך לא חשבתי על זה, תודה רבה באמת", אמר וכיבה את הפנס, וצעד באומץ אל תוך החשיכה.

    הכלב, שכנראה הבין לבד שהסצנה נגמרה, החל למשוך את בעליו חזרה לדרך, והאיש נעתר בשמחה כמי שסיים את עסקיו ואין לו מה לעשות במקום, ואני לא יכולתי להתאפק יותר - "תסלח לי אדוני" אמרתי מבלי לקום מהאבן, "מה אתה חושב שאתה עושה? הבחור הצעיר הזה מאיר את הדרך כדי ללכת בביטחון, ואתה משכנע אותו לוותר על אמצעי הזהירות ולהתעלם מהסכנות, איך אתה לא מתבייש ללכת מכאן במצפון נקי, את זה אני ממש לא מבין".

    "אולי אתה באמת צודק" אמר האיש עם הכלב, "ואולי הוא צריך לנקוט בכל אמצעי הזהירות כדי ללכת בביטחון, כמו שאתה מציע, פשוט הצטערתי בשבילו, שהוא מפסיד את ההליכה לבד בחושך, את הצללים שיקיפו אותו מכל עבר, ואת האפשרות הפתוחה לכל בעל אומץ להיות המלך שלהם".
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/10/17 12:07:
      תודה בוחשת, שמח שאהבת.
        5/10/17 10:00:

      סיפור נחמד

      אוהבת את אווירת הלילה שתיארת

      את המפגש בין האנשים

      ואת הגישה השונה של כל אחד מהמשתתפים

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קלמן (3)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין