כותרות TheMarker >
    ';

    ahavandme

    הבלוג עוסק בתפיסות רוחניות גבוהות הנוגעות לחיים על פלנטת ארץ. החיים שלנו כיחידים, יהודים מול ערבים - פרשנות רוחנית, האהבה האוניברסלית הדרך שלנו לשלום פנימי ושלום עם כל האחרים.

    0

    ראיון עבודה

    4 תגובות   יום ראשון, 8/10/17, 09:28

     

     

    כמעט כל אחד זכה להיות במעמד הזה לפחות פעם אחת, ורובנו מעדיפים לא לחזור לשם.

    אולם החיים בלתי צפויים , משתנים כל הזמן , ואנחנו בעקבותם.

    המעמד שבו אתה נאלץ "למכור" את עצמך לאדם אחר שאינך מכיר כלל,אינו דבר של מה בכך.

     

    אנחנו מספרים על עצמנו, עונים לשאלות ואין לנו שום מושג איך הדברים נתפסים אצל הצד השני.

    יתכן שמה שאנו רואים כחיובי, ייתפס אצל האחר כשלילי.

    אנו מחפשים לענות "נכון" על השאלות, אולם זה בלתי אפשרי לצפות את כל השאלות שנישאל מראש.

     

    למען האמת אנו תלויים לגמרי בנקודת מבטו של האחר עלינו.

     

    זה לא חשוב עד כמה נהיה מקצועיים, ישרים, רציניים, ואוהבים לעבוד.

    את זה, מי שממולנו לא יכול לראות.

     

    אנו נשפטים דרך האופן שבו הוא קולט אותנו, וזה יכול להיות מושפע מדברים שקשורים אליו ותפיסותיו ואין לזה בהכרח קשר אלינו וליכולותינו.

     

    יתכן שנעשה רושם "חיובי" ונתקבל, ויתכן שלא.

     

    ראיון עבודה זוהי דוגמה ל"אני" שלנו שנשפט.

    למה בחרנו כך? ולמה עשינו כך?

    ומי השופט?  מי שכלל לא היה בנעלינו.

    שופט אותנו ע"פ עולם המושגים שלו , למה שנכון וראוי ומה שלא בעיניו כמובן.

     

    בפוסט הקודם כתבתי "המציאות היא פרשנות סובייקטיבית"

    ועכשיו מצטרפת בת לווייתה – השיפוטיות.

     

    ביקורת קטלנית על מסעדה או סרט יכולים לחסל את הסיכוי שלהם להצלחה.

    היה למישהו חזון מסוים אשר מומש ע"פ רצונו. אולי זאת אינה "כוס התה" שלי או שלך, אולם זה יכול בהחלט להתאים לאחרים.

    למילים יש השפעה אם נרצה או לא. צריך להיות בעל יכולת לפתוח את הלב, ולראות מבעד למילים.

    את החזון, את ההשקעה, את האהבה , של מי שהשקיעו ביצירתם.

    אנחנו לא חייבים להתחבר לכל דבר, אולם רצוי שלא נקטול.

    בזמנים שאנו חיים כיום, כאשר אנו מקלידים חופשי ולא רואים אחד את השני בעיניים, קל מאוד לבקר ולשפוט.

     

    רצוי שאנחנו נתנסה בעצמנו ואז נחליט, ולא נקשיב ונקבל שיפוט של אדם אחר.

    לגבי יונה וולך בפוסט הקודם, האזנתי לקולה שלה אשר דיבר וסיפר.

    וכפי שכתבתי, ההתרשמות שלי הייתה שונה מאוד מחלק מהמרואיינים שדברו וניתחו אותה למרות שהם הכירו אותה.

     

    חשוב לזכור בכל סיטואציה, ראיון עבודה, מסעדה חדשה, או כל יצירה אחרת של מישהו, שיש אדם שעומד מאחורי זה, ואין לנו את הזכות לשפוט את בחירותיו עד שלא נהיה במקומו.

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/10/17 18:22:
      לא פשוט גם לראיין. לבחור או לא לבחור על פי רושם קצר
        11/10/17 10:44:

      צטט: רוקם 2017-10-10 12:28:44

      זהו הניגוד הקיים בין מה שהאדם תופס את עצמו בתודעתו לבין מה שאחרים תופסים אותו ולפעמים כח ההשפעה של תפיסת הזולת משפיע גם על האדם עצמו לטוב או לרע

       

       

      נכון מאוד !

        10/10/17 12:28:
      זהו הניגוד הקיים בין מה שהאדם תופס את עצמו בתודעתו לבין מה שאחרים תופסים אותו ולפעמים כח ההשפעה של תפיסת הזולת משפיע גם על האדם עצמו לטוב או לרע
        8/10/17 12:01:
      בהחלט חוויה מוכרת חויתי אותה דיי מזמן

      ארכיון

      פרופיל

      ירדנהגמליאל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין