כותרות TheMarker >
    ';

    רוצים כיתות קטנות? לעבור לשתי משמרות

    2 תגובות   יום ראשון, 8/10/17, 12:48

    מבוא

    המחשבה על שתי משמרות לימודים נשמעת מזעזעת, ולכן מתבקשת השאלה למה היא בכלל עולה. אני מניח שנתונים שאציג כאן יפחיתו במידת-מה את מפלס המופרכות שלה. דיון בנושא זה מחייב עיסוק בגודל הכיתות בישראל והסיכוי להקטנתן, בתפוקה הלימודית, ובהיתכנות של לימודים בשתי משמרות.


    כפי שראינו בממצאי ה-OECD פעם נוספת לאחרונה, הכיתות בישראל הן הצפופות ביותר בין מדינות הארגון, עם 27 תלמידים בממוצע בכיתה בבתי הספר היסודיים. מן-הראוי לומר משהו על ממוצע התלמידים בכיתה בכלל. ניסיון להגיע למספר ממוצע מוביל אותנו לחישוב מסובך מאד, ולא ברור שהנתונים שאנחנו מקבלים הם אכן נכונים. אם ניקח שכבת ט' אחת בת 4 כיתות בבית ספר כלשהו, נמצא שם לימודים במליאת הכיתה, בהקבצות, בחוגים ובחלוקות אחרות, בכל אחד מאלה יש מספר תלמידים שונה ומספר שעות שונה לכל מקצוע. התוצאה היא, שלמרות שהמספר הממוצע בישראל הוא לכאורה 27 תלמידים בכיתה, עדיין ישנן כיתות רבות מאד שמספר התלמידים בהן משיק ל-40.


    האם יש סיכוי להפחית את המספר הזה באופן משמעותי בשנים הקרובות? כנראה שלא. בין 2014 ל-2016 חלה הפחתה של 8.3% בצפיפות של ילדי כיתה א', בעיקר בעקבות השקעה בבניית כיתות בהתנחלויות ובבתי הספר הכפריים. הסיכוי להפחית את מספר התלמידים בכל הכיתות ב-4500 בתי הספר הקיימים בישראל הוא קטן, גם כיוון שבנייה היא דבר יקר מאד וגם בשל מגבלות קרקע. ה"סרדינים" ימשיכו להצטופף עוד זמן רב בכל שכבות הגיל.


    בסין ניתן לקיים שיעורים בכיתות המונות 37 ילדים בממוצע, כיוון שרמת המשמעת שם היא גבוהה מאד. אצלנו רמת המשמעת היא נמוכה מאד, ומורים צריכים להשקיע חלקים גדולים מן השיעור (15% ומעלה, עד מחצית השיעור ואף יותר) בטיפול בבעיות משמעת. במחקר מפורט מינואר 2017, מציג נעם גרובר ("גורמים להישגים הנמוכים של תלמידי ישראל", מכון "שורש") תמונת-מצב בעייתית של מערכת החינוך הישראלית בהשוואה עולמית. כאשר מגיעים לנושאי המשמעת מציג לנו גרובר תמונה עגומה במיוחד. ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם (אחרי טורקיה ואיטליה) בריבוי היעדרויות ואיחורים, ומסכם: "הנתונים מראים כי בממוצע, בכיתות בהן איחורים והיעדרויות הם תופעה נפוצה, ישנה גם רמה נמוכה של משמעת במהלך השיעורים".


    אם לסכם עד כאן: הכיתות שלנו צפופות; הסיכוי שיחול בעניין זה שינוי הוא קלוש, ומכל מקום זה ייקח זמן רב; רמת המשמעת בכיתה היא נמוכה, וחלק ניכר מן השיעור יוצא על טיפול בבעיותיה (חוסר עניין, חוסר הבנת הנדרש, התנהגות בוטה ועוד); כתוצאה מאלה התפוקה הלימודית היא נמוכה, למרות ששעות הלימוד לתלמיד רבות בהשוואה לממוצע ה-OECD. הסיכוי לחולל שינוי טמון ביכולת ליצור מסגרת למידה מותאמת-תלמיד/ה, אבל למידה כזאת מחייבת מספר קטן של תלמידים למורה יחיד: 20 תלמידים ומטה בכיתה.


    האם יש צורך בשמונה שעות לימוד יומיות בנות 45 דקות כל אחת? האם יש להן ערך מלבד סימון V שהעברנו אותן? מה התלמידים מפיקים מהן? כפי שראינו הם מפיקים מעט, בשל הנתונים שהוצגו כאן, מה שבא לביטוי בבחינות בינלאומיות משוות. יש היגיון רב להפחית את שעות הלימוד היומיות, ובתוך כך להופכן לאפקטיביות מאתגרות, מעניינות ורבות תועלת.

     

    חלוקת השעות - הצעה

    משמרת ראשונה תלמד מן השעה 8:00 עד 12:30

    משמרת שנייה תלמד מן השעה 12:30 עד 17:00.

    פרק הזמן הזה יאפשר 4 שעות לימוד "עגולות" (60 דקות X 4) ו-30 דקות הפסקה.

    את שעות הלימוד ניתן לחלק לפעמיים 120 דקות, וחצי שעה הפסקה ביניהן. יחידה של 120 דקות אפשר לחלק ל-30 דקות כפול  4; ל-40 דקות כפול  3; ל-60 דקות כפול  2; ל-90 דקות + 30 דקות וכיו"ב. גם את ההפסקה אפשר לעשות ביחידה אחת של 30 דקות או בשתי יחידות של 15.

    כל זה מתקיים כאמור בכיתות של 15-20 תלמידים, כך ששיעור של 30 או 40 דקות יהיה אפקטיבי כמו של 45 דקות עם 30 תלמידים, או אף יותר מכך.

     

    מי יִלמד ומי ילַמד – הצעה

    ההסדר האמור יחול על תלמידי כיתות ה' ומעלה (בני 10 ומעלה), כאלה שיכולים להישאר חלק מן היום לבד בבית. תלמידי א'-ד' ימשיכו ללמוד בהסדר הקיים.

    המורות/מורים במשמרת השנייה יהיו בדרך כלל אלה שאינם מטופלים בילדים בכיתות א'-ד'. פירוש הדבר הוא, שהמשמרת הראשונה תהיה מבוססת על מורים יותר צעירים בממוצע מאלה של המשמרת השנייה. לאלה ולאלה יתרונות וחסרונות.

     

    היערכות כללית של הרשויות

    נוכח הצירוף הבעייתי של כיתות גדולות ומשמעת נמוכה, דרוש פתרון מהיר של בעיית התפוקה החינוכית-לימודית. לכן, רשויות שיגלו עניין יתחילו להתארגן ולתכנן את המעבר לשתי משמרות במבנים הקיימים – כלומר, ניצולת גבוהה של בתי הספר משעה 8:00 בבוקר עד ל-17:00 אחר הצהרים – כבר בשנת הלימודים תשע"ט.

     

    תקציב דרוש

    כיתות קטנות משמען יותר מורות/ים; יותר מורים פירושו תוספת תקציב. רשויות שיחליטו על מעבר ללימודים בשתי משמרות, יקבלו את תוספת התקציב ממשרד החינוך. המשרד ייערך לכך באמצעות דיאלוג עם הרשויות.

     

    משרד החינוך וארגוני המורים

    משרד החינוך ושני ארגוני המורים צריכים לתת יד למהלך בכדי לפתור בעיה חינוכית מרכזית: ללמוד בתנאים ראויים. אם המהלך יתממש יוכל משרד החינוך להוביל בהדרגה בניה של כיתות נוספות ובתי ספר חדשים היכן שצריך, אבל ללא לחץ. מה שייבנה צריך לעמוד בסטנדרטים של כיתות בנות 15-20 תלמידים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/10/17 12:32:
      רעיון מעניין ושווה בדיקה. חבל שזה יהיה עוד רפורמה שיכניסו בלי חשיבה על פרטים ויוציאו באותה מהירות. אמנם זה פותר את הבעיה של חוסר מבנים, אך עדיין חסרים מורים, ואני לא יודעת כמה יהיו מוכנים ללמד שתי משמרות. בעניין המשמרת שנייה אני חולקת על דוקטורלאה (סליחה). בגיל התיכון רוב התלמידים הם "אנשי לילה" ושעות הבוקר הם פחות אפקטיביות. תחילת הלימודים בשעה 8:00 ואף לפני, כאשר הגוף שלהם לא מוכן לישון לפני 11 בלילה, גורם לחוסר שינה מתמיד. יש הרבה תלמידים שירוויחו מלו"ז שמאפשר להם לקום מאוחר וללמוד עד מאוחר. אם נחלק את המשמרות לפי שעון ביולוגי יהיה רווח נוסף לתכנית המוצעת. למה אנחנו מעוניינים שכולם יתרגלו להשכים מוקדם בבוקר? אולי הגיע זמן לחשוב מחדש על דפוס החיים שלנו. אני יכולה להעיד על עצמי שלמרות שנים שנאלצתי לקום מוקדם בבוקר, השעות הכי אפקטיביות והכי יצירתיות שלי הן בשעות הלילה עד אחרי חצות, ועבודה בבוקר פוגעת בתפקוד שלי.
        9/10/17 09:32:
      אין כל ויכוח שכיתה, בה לומדים פחות תלמידים, היא חיובית למורה ולתלמידים. הבעייה בהצעה שהועלתה היא הכיתות הלומדות בצהרי היום. באיזורים קרירים יחסית, זו אינה בעייה רצינית, אך באיזורים חמים (למרות המיזוג) אלה השעות החמות של היום. בנוסף, תלמידי המשמרת השנייה לא יקומו מוקדם ויפעלו בכל תחום. בבית, בסיפרייה וכו, הם ישנו עד שעה מאוחרת, וזה הרגל לא חיובי. גם לגבי המורים פירוש הדבר תעסוקה עד השעה חמש אחרי הצהריים. כיוון שהם חייבים בחלוקה אחרת של שעות היום. באופן זמני, חלוקה כזאת אינה מפריעה, אבל באופן קבוע זו מטלה שקשה לקחת בה חלק. כאשר מדובר בהרגלים, הרי אנחנו מעוניינים במשכימי קום שהולכים ללימודים ואחר כך לעבודה, בשיטה שהוצעה לא ישכימו קום התלמידים ואולי גם המורים. חלוקת התלמידים בכתה היא כמובן חיובית. אולי אפשר לנצל את מרחבי בית הספר לחלוקת כיתות, וללימודים בקבוצות קטנות. תחילה יהיה מדובר באי סדרים, אבל לאחר זמן והרגלים חיוביים, אפשר להתארגן באופן קבוע לחלוקת הכתה.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין