האינטרנט הוא מדיום אנונימי בבסיסו.

הוא מקרב אותנו, בני האדם, הממוקמים בכל קצוות תבל, והופך אותו לכפר גלובלי קטן ונגיש לכולם.

יש כמה דברים האהובים עלי ברשת.

דבר ראשון, נגישות המידע.

באמת, אבל באמת שניתן למצוא כאן הכל. זה פשוט מדהים.
יש גם תחרויות חיפוש מידע באינטרנט. מישהו שמע על כזו תחרות בישראל?

 --

אם יש משהו שחפצה נפשכם לדעת, להכיר, ללמוד או לברר, זהו המקום.

צריך כמובן לדעת איך לחפש, אך זה כמו שאומרים, כסף קטן.

דבר נוסף הוא משהו קצת יותר מוחשי- פורומים.

היום, יש פורומים לכל דבר כמעט, וזה נהדר בעיני שאנשים יכולים להתייעץ, לייעץ, לשאול, להתעניין, לדבר, לברר ולבדוק דברים על כל העולה על רוחם. הרבה פעמים יצא לי שהייתה לי איזשהי בעיה, ומצאתי פיתרון בעזרת אנשים, שאני לא מכירה אבל ספציפית מתעסקים בתחום המסויים ההוא, ולכן יכלו לתת לי עזרה.

כמובן שאת הכל יש לשים בעירבון מוגבל, כי בכל זאת, הם אנשים, לפעמים הם טועים והם גם מגמתיים לרוב, עם זאת, יש הרבה תועלת בכך.

מעבר להיותם כר פורה לרעיונות ועיצות, פעילות בפורום יכולה להיות גם מהנה במיוחד. בזמנו הסתובבתי בפורום מסוים בפורטל המתחרה ונהנתי מאוד מהדיונים שהיו לנו לגבי נושאים, אהבתי לראות צורות כתיבה שונות ודיעות רחבות. באמת כיף.

דבר שלישי הוא האנשים.

בעזרת תוכנות קטנות ופשוטות של מסרים מיידיים, יש ביכולתך להגיע לשלל רב של אנשים.

אתה יכול לחפש ע"פ פרט מסויים, תחביבים, מגדר, גיל וכו', או שאתה סתם יכול לשים את חברים המוכרים לך.

אמנם צורת התקשרות זו מחייבת יכולת הדפסה יחסית מהירה, כי היא זו שתקבע את מהירות שיחתכם, אבל אם יש לך מהירות הדפסה סבירה, אפשר בהחלט לדבר כך.

לעיתים זה אף ממכר, אני מודה, ויצא לי לשוחח בצורה כזו עם אנשים למשך שעות, אך גם כשמגזימים וגם כשלא, יש כאן צורה של הנאה.

זוהי צורה של שיחה שחפה מכל ניואנסים של שפת גוף (למרות שאפשר וניתן לנסות להתבטא גם כך, לדוגמא *מחייכת בהנאה* לפני המשפט, כשרוצים לבטא זאת) לפעמים זה מינוס, כי ציניות למשל, עוברת במדיום כתוב קצת פחות טוב מאשר מדיום אישי (למרות שגם זה בהחלט אפשרי). אך בעיקר, זה מאפשר לך להשתחרר.

אפשר להציג את עצמך איך שאתה רוצה. הכל מותר, הכל אפשר.

נושא שיחות הרשת השתרש חזק כבר בתרבות שלנו, אני מאמינה.

היה סרט לא כלכך ישן - "Closer" ושם הייתה סצינה ובה ג'וד לאו מתחזה לבחורה בלונדינית, שופעת ומאוד מאוד חרמנית בחדר צ'אט כלשהו. הצד השני של שיחתו בטוח לגמרי שיש לו כאן עסק עם מישהי נימפומנית להחריד, ומתרגש עד מאוד שהיא רוצה לראותו. לא אמשיך לספיילר לכם מה קורה, אבל הנקודה היא שזה עובר כבר לקונצנזוס עולמי.

הדבר המרכזי שעומד מאחורי זה לעניות דעתי, הוא האנונימיות.

כן, יש לי חברים ברשימת השמות בתוכנות המסרים המיידיים שלי, שאני מכירה אותם ויודעת איך הם נראים,

אך גם יש לי כאלה שאיני מכירה.

הגעתי אליהם במקרה או שלא, ואנחנו יכולים לשוחח חודשים ושנים בשיחות על הכל, באמת על הכל, עם זאת, מעולם לא ראיתיהם.

מרכיב המראה נעלם לו. אין בו צורך. עם אנשים כאלה, לא משנה אם אני נראית כמו דוגמנית צמרת עם פנים שמוחתמות לחברת קוסמטיקה, או מישהי שנראית כמו פרסומת לשומרי משקל, או מועמדת לתוכנית ה"ברבור".

כנ"ל לצד האחר.

בד"כ, עם חברי ICQ ו-Messanger למיניהם, יש לי כלל, אני לא שולחת תמונות, מעדיפה שלא ישלחו לי, לרוב לא נפגשת איתם.

זה איכשהו הורס את החוויה.

אחרי שאתה יוצא קשר כלכך טוב עם מישהו ברשת. אתה כבר כבר יודע מה אתה חושב עליו, ואפילו מדמיין אותו. לא חבל להרוס ? בד"כ המציאות לא דומה לדמיון. זה לא בהכרח חייב ללכת לכיוון השלילי. יכול להיות שהוא יעלה על הציפיות. אבל למה?

זה כמו ספר שאתה קורא, והוא מסעיר לך את הדמיון. אתה מדמיין אותו בצורה כה נפלאה, מצייר את הדמויות ע"פ התיאורים, את החוויות שהם עוברים את המחשבות שלהם. איך אפשר לעמוד בציפיות כשרואים סרט ע"פ ספר. מה שאתה רואה זה בעצם דמיון של מישהו אחר, שפשוט היה לו כסף, עניין ורצון להפוך אותו למשהו מוחשי.

וברגע שאתה רואה אותו, זהו, נגמר, כל פעם שתחשוב על הספר, אתה תראה בעיני רוחך את דמיונו של אותו במאי.

הכרויות דרך הרשת?

הייתי די אנטי הנושא הזה עד לא מזמן.

למה? מתוך דיעות קדומות, אני מניחה. היו לי עקרונות של הפרדה בין העולם הוירטואלי לבין העולם האמיתי.

מה השתנה? אין תשובה החלטית וברורה. ההכרה שזו דרך נפוצה ודי יעילה, הבנה שזו דרך ששוברת את המעגלים החברתיים הרגילים שסובבים אותנו ואפשר להגיע לאנשים טובים שלא היו נקרים על דרכך במקרה ו/או דרך מעגל כזה או אחר. גם סקרנות. אני אוהבת הפתעות. 

לסיכום, נקנח במילותיו של זאב נחמה ואתניקס "אינטרנט שלי"

מילים: זאב נחמה
לחן: זאב נחמה ותמיר קליסקי

"לכבודך אני קניתי פנטיום 2 עם פרווה
אולי עכשיו סוף סוף תביני מה כוחה של אהבה
לכל אתר שאת נכנסת אחרייך אני בא
ובמקומות שאת גולשת גם אני גולש מושבע..."

"אה...האינטרנט שלי
אה...האינטרנט שלי..."

"את הפרחים הוירטואליים לך אשלח כל יום בשש
ואם את "לא" תמיד עונה לי, לעולם לא אתייאש
שלחתי לך אתר ידוע של זוגות מאושרים
שנפגשים כל סוף שבוע לא רק דרך הצגים..."