כותרות TheMarker >
    ';

    מילים מיילים

    אוסף של כתבות, הגיגים, מחשבות ומיילים שהעברתי לחברים, אבל הרגשתי שכולם יכולים ליהנות מהם

    אז אנחנו נפגעי מונרך.

    2 תגובות   יום שישי , 13/10/17, 14:38

    לפני כחצי שנה קנינו כרטיסי טיסה של Monarch Airlines לכל המשפחה (5 אנשים) למנצ׳סטר, ככה שהמחיר היה מצויין. הוספנו מלון וכל מה שצריך מסביב והמחיר היה סביר. ואז... בבוקר שלפני הטיסה בשעה 06:00, הודעה במייל שחברת התעופה פשטה את הרגל... פאק מה עושים עכשיו?


    את הכסף על הטיסה אי אפשר לקבל בחזרה, את המלון אי אפשר לקבל בחזרה... אז קנינו זמן. עשר דקות מאוחר יותר, כבר היתה לנו טיסה חדשה, רק לכיוון אחד, במחיר של הלוך חזור. נטוס ונסתדר. 


    למחרת בבוקר באתר של מונרך שעכשיו מופעל על ידי רשות התעופה הבריטית מעדכנים שהם סידרו טיסה אחרת ללא עלות. אמנם ללונדון ולא למנצ׳סטר, אבל הם מארגנים הסעות לשדה התעופה במנצ׳סטר. ביטלנו את הטיסה שהזמנו אתמול (הפעם כבר הזמנו עם אפשרות לביטול עד הרגע האחרון) ויצאנו לשדה התעופה. 


    מסתבר שהטיסה שסידרו לנו היא עם ארקיע. מצויין. כולם נחמדים כולם מבינים את הסיטואציה כולם נותנים לנו טפסים שצריך למלא. אנחנו מגיעים למטוס, הוא לא של ארקיע הוא של Neos, גם הצוות הם איטלקים, אבל יש דייל אחד של ארקיע שהשתלט על המטוס. 

     

    ''


    המטוס חצי ריק וחצי נפגעי מונרך. כולם מחליפים חוויות ואופציות לגבי הטיסה חזרה. החבר'ה שלנו, כל אחד לוקח שורה ונפגש בלונדון.

     

    ההסעה מלונדון למנצ'סטר נמשכת כשעתיים, כמובן שהכל מתוקתק כמצופה מאנגלים, מאוד יעילים. שלחו לנו אוטובוסים של בית ספר, 5 מושבים בכל שורה, קצת יותר צרים ממה שאתם מכירים באוטובוסים רגילים, חצי בגובה והרווח בין המושבים מרווח עד גיל 6. צפוף עד גיל 13 ואחר כך לא רלוונטי. לענת יש מקום חופשי, אני מתישב ליד המעבר, אין ברירה. הבירכיים מסתירות לי את הנוף. גם ככה לילה וחושך בחוץ ואין מה לראות. אני שולח את הרגליים קדימה ומשכנע את עצמי שהדם זורם.

    ''


    מגיעים לנמל התעופה של מנצ׳סטר. נקודת ההתחלה אפשר להתחיל בטיול

    השעה 12 בלילה תחנת המוניות סגורה, אין הובר. אנחנו קונים כרטיסים לרכבת, המלון שהזמנו יושב על תחנת הרכבת פיקדילי, במרכז העיר. הרכבת בדיוק יצאה, הרכבת הבאה בעוד שעה. הסדרן שמשום מה לא הלך לישון לוקח אותנו לאוטובוס שצריך לצאת, בדרך כמו החלילן מהמלין מתאספים סביבו עוד תיירים מכל מיני מדינות. מעולה, מונרך דפקו את כולם. 


    האוטובוס לא מגיע. גם זה שאחריו לא. הסדרן עושה כמה טלפונים ומודיע שחברת האוטובוסים מזמינה לנו מונית על חשבונה. סבבה. דברים מתחילים להסתדר, אבל המונית לא מגיעה. מרגיש כמו בומבה צור ב״תעלת בלומיך״. עברה עוד שעה מחליטים לקחת את הרכבת. הסדרן נותן לנו טפסי תלונה ומעודד אותנו למלא. 

     

    ''

     
    הרכבת כבר מחכה בתחנה. אנחנו עולים. נוסעים. מגיעים למלון. (הבחירה במלון שיושב על תחנת הרכבת הראשית מוכיחה את עצמה).


    הטיול מתחיל

    בימים הראשונים אנחנו מטיילים בעיקר בעיר ואין צורך בתחבורה. אז הכל בסדר, בחצי עין מתחילים לחפש טיסה חזרה, עכשיו כבר ברור שמונרך לא תקח את זה על עצמה, יש להם בעיות גדולות יותר. כולם מבינים את זה ומחירי הטיסות עפים למעלה. יש לנו עוד קצת זמן ומחליטים לחכות עם ההזמנה. בינתיים מקבלים אישור למשכנתא מהבנק, שיהיה ;). 

     

    כשכבר כן לקחנו תחבורה, אז כמו תמיד, בחרנו באוטובוס התיירים (Hop on Hop off)

    זוהי דרך נפלאה להכיר את העיר ולהתמצא בה. האוטובוס עושה סיבוב בעיר, מראה ומספר על כל האתרים המעניינים ואפשר לעלות ולרדת, ככה שזה ממש נח... לפני השעה 16:00! בניגוד לכל הערים אחרות בהן לקחנו את השירות ביום ובלילה, מנצ׳סטר גאה בעברה כעיר פועלים, הדגש על המילה עברה כי האוטובוסים בשירות לא פועלים אחרי 16:00.

    ''

     

    ההליכה למלון היתה מדהימה, הרחובות מקסימים החנויות מעניינות והמסעדות טעימות

     

    ''
    ''

    ''

    ''

     

    נוסעים לביקור במיכרה פחם ישן באמצע יורשייר

    National Coal Mining Museum for England

    שעה ברכב, שעה וארבעים ברכבת + אוטובוס מקומי. לנסוע בצד שמאל נראה לנו אתגרי בטיול הזה, רכבת רומנטית בנופים הקסומים של יורקשייר ואוטובוס מקומי נראים לנו כחוויה שחבל לפספס. הולכים על החוויה. קמים מוקדם. קונים כרטיסים לרכבת, מגיעים לרציף... הרכבת מבוטלת.


    יש רכבת אחרת מרציף 13 בעוד שעה. כבר קנינו את הכרטיסים ואי אפשר לבטל, בוחרים להמשיך. מגיעים לרציף, זה הרציף הרחוק והישן ביותר (שרד 2 מלחמות עולם), והרכבות בו מאותה תקופה. הרציף מפוצץ בפליטים, מסתבר שעוד רכבות התבטלו היום ורציף 13 התנדב לקבל את כולם. הרכבת שלנו מאחרת. בעשר דקות, ובעוד רבע שעה ובעוד חמש דקות. אבל אז כמו מלכה היא הגיעה בדיוק בזמן. גדולים האנגלים האלה. נהוג לתת לאנשים שבקרון לרדת ורק אז לעלות, במקרה שלנו אף אחד לא יורד, רק אנחנו וכל מנצ׳סטר נדחקים פנימה ונוסעים ליורקשייר. 4 קרונות, מליון אנשים, שעה נסיעה. מזל שצפוף, ככה הדוחק מחזיק את כולם במקום. אלו שיושבים (עלו שתי תחנות לפנינו) מספרים על הנוף במילים ציוריות. הוא מדהים. 

     

    הגענו ל-Huddersfield, כולם יוצאים מהקרון, נותנים לנו לרדת ונדחקים חזרה. אנחנו עוזרים לדלתות להסגר מאחוריהם ויוצאים אל העיירה לקחת אוטובוס למיכרה הפחם. בגלל העיכובים ברכבת, איחרנו את האוטובוס בעשר דקות. האוטובוס הבא בעוד שעתיים. 

     

    מול תחנת האוטובוס אני קולט תחנת מוניות. הם קולטים שאנחנו במצוקה. אני קולט שהם קלטו. הם קלטו שאני קלטתי שהם קלטו. אני מבקש מונית ל-5 אנשים. אין. רק 2 מוניות. מדברים ביניהם בפקיסטנית ובסוף עושים מחיר. בשורה התחתונה יוצא כמו הכרטיסים לאוטובוס. למשפחות גדולות די כלכלי לנסוע במוניות. יוצאים לדרך. במקום 40 דקות באוטובוס + 10 דקות ברגל מהתחנה למוזיאון, רק 18 דקות. הנהג לא מכיר את המקום, אני שם לו waze. הגענו.

     

    מאוד נהננו יש תמונות.


    ''

     

     

    רוצים ללכת, מחליטים לחזור באוטובוס עד הרכבת

    הולכים 10 דקות בנוף יורקשיירי כפרי. תחנת האוטובוס, כמו בסרטים, באמצע שום מקום, צמודה לפונדק. והצד השני של הכביש נגמר בגדר. אין שולים ואין איפה לעמוד. דווקא שם אנחנו צריכים. מזל שעל תחנת האוטובוס כתוב - התחנה לשני הכיוונים. מעולה, אי אפשר לפספס.  

     

    ''


    בחור סיני מצטרף אלינו. חמש דקות לאחר מכן האוטובוס עובר (אני בכוונה משתמש במילה עובר כי הוא עובר ולא עוצר) אנחנו מסמנים לו לעצור, הנהג מסתכל עלינו, שומר על קשר עין וממשיך. פאק. האוטובוס הבא בעוד שעתיים. הסיני בשוק. גם אנחנו. מחליטים לחלוק מונית. אני נכנס לפונדק. מסתבר שהוא מפוצץ באנשים, בירות אוכל מעולה ההפך הגמור מאיך שנראה מבחוץ. מקבל כרטיס של חברת המוניות המקומית. מזמין מונית גדולה. תגיע בעוד 10 דקות. בינתיים אנחנו קולטים מהסיני שהוא בכלל לא צריך לכיוון שלנו, אנחנו עוזרים לו להזמין לעצמו מונית קטנה. דקה אחר כך מגיע האוטובוס (אל תדאגו, לא זה שלנו). אנחנו עוצרים אותו עבור הסיני. צוחקים איתו שמזל שהאוטובוס הראשון לא עצר אחרת הוא היה נוסע לכיוון הלא נכון. מתבכיינים אצל נהג האוטובוס על החבר שלו שלא עצר ונפרדים מכולם לשלום. (הסיני לא ביטל את המונית שהזמין)

     
    המונית שלנו מגיעה (הפתעה, בחור פקיסטני). נותן לנו מחיר יותר טוב מהשניים של הבוקר. עכשיו אפשר ליהנות מנוף. גם הרכבת מקדימה ברבע שעה, אז התחנה בגדול עדיין ריקה. אנחנו נכנסים לרכבת ויש מקום לשבת. אחלה נוף.

     
    הגיע הזמן להזמין את הטיסה חזרה לארץ

    הבשורה הטובה היא שהמחירים נרגעו קצת. הבשורה החשובה היא שאין טיסות. ואין מחירים טובים. שעתיים אחר כך אני סוגר לנו טיסה (עם אפשרות לביטול) מלונדון לאיסטנבול עם פגסוס (זה לשדה הקטן למי שמכיר) ומשם לארץ סה״כ 20 שעות כולל המתנה (לצורך השוואה: טיסה ישירה מישראל ללונדון היא 5 שעות. 10 שעות יביאו אתכם לדרום אפריקה, 20 שעות זו כבר טיסה לסידני אוסטרליה). גם המחיר יקר בהתאם אבל בתוספת הרכבת ממנצ׳סטר ללונדון יקר מאוד. 

     
    בבוקר מגלה שויזה לא אישרו את התשלום. נראה להם מוזר שישראלי מזמין טיסה לארץ... במחיר מלא. שיחת טלפון עם ויזה, מסדרת את הכל. הם מתנצלים... את הכרטיס צריך להזמין מחדש. פרייסליין יוצאים גדולים ושמרו לנו את הכרטיסים. בינתיים אנחנו מוצאים טיסה של איזי-ג׳ט מבאזל לישראל. וטיסה אחרת של איזי-ג׳ט ממנצ׳סטר לבאזל. הולכים על האופציה הזו, עדיף להעביר לילה בטרמינל בבאזל מאשר באיסטנבול וחוסך לנו את הרכבת. מבטלים את הטיסה עם פגסוס במחיר פגיעה ביחסי טורקיה ישראל. (עדיין מחכים לטלפון מארדואן).

     
    המוזאון של החיפושיות בליוורפול

    יש רכבת ממנצ׳סטר לליוורפול, זמן הנסיעה 40 דקות. סביר, החלטנו לגוון והוספנו את המוזאון של החיפושיות. רק ש... השבוע אין רכבת. מחליפים מסילה. יש שתי רכבות או אוטובוס. זמן נסיעה של שעה וחצי. בוחרים ברכבת. שוב רציף 13-14 כל התקלות והביטולים מתנקזים לרציף הזה. הפתעה !!! הכל עובד חלק. רק שבדרך חזרה, הרכבת לא עוצרת בתחנת פיקדילי. גילינו את זה כשחצינו את התחנה ב-120 קמ״ש ויצאנו מהעיר לכיוון יורקשייר. התחנה הבאה בעוד 20 דקות + 10 דקות המתנה + 20 דקות חזרה עד פיקדילי. 

     

    ''

     
    יום אחרון

    נשארה רק נסיעה לשדה התעופה ומשם טיסה לבאזל ושם 8 שעות המתנה וטיסה לארץ ומונית הביתה. החלטנו לא לקחת סיכון עם הרכבת ולנסוע עם מונית (משפחה גדולה זה גם יוצא זול יותר). המונית הספציפית הזו לא מקבלת כרטיס אשראי. הנהג שהפעם אינו פקיסטני, אלה הודי, עוצר על יד כספומט. אני יורד, מכניס את כרטיס האשראי, המסך משתנה לעברית... הפוכה!!! אני מוציא את הסכום המדוייק. 


    מבאזל חזרנו למדינת היהודים

    ''

     

    שדה תעופה קטן. טרמינל קטן. סוגרים בשעה 22:00. אנחנו נוחתים 10 דקות מאוחר יותר. כל החנויות סגורות, כל המסעדות סגורות. מוצאים פינה אינטימית ומתמקמים, צריך להעביר את הלילה. עוברת דקה, הילדים מסיימים את מלאי הממתקים. וזהו... אין אוכל. יושבים באמצע הטרמינל החשוך והנטוש. פעם בכמה זמן יש הודעת ביטחון. רואים ביוטיוב את הסרט The Terminal עם תום הנקס, על ההוא שנתקע כמה חודשים בטרמינל בניו-יורק. מזדהים. קולות הטרמינל הריק שסביבנו מעצימים את הפסקול של הסרט.

     
    ו... זהו. בשעה 05:10 פתחו את בית הקפה, ב-06:15 המראנו מבאזל בחזרה לארץ. ובשעה 13:00 כבר היינו בבית. הכי טוב.

    ''

     

     

    האם רק הצטרפות מיקרים?

    ●  יצאנו מנתב״ג משער 6

    ●  קיבלנו את המזוודות בלונדון במסוע מספר 6

    ●  יצאנו ממנצ׳סטר לבאזל משער 6

    •  

     

     

     

    בקיצור היה כיף,
    מתכננים את הטיול הבא. 

     

     

    -----

    EranYoran#

     MonarchAirlines#

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/10/17 15:08:
      יחי חוש ההומור, האופטימיות והכתיבה המתגלגלת:)
        15/10/17 22:19:
      חופשה שכזאת ...

      פרופיל

      eran yoran
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ההההההה

      ארכיון