ככול שחולף הזמן
פוסטים אחרונים
- הַמִּילִים נֶעֶלְמוּ מִמֶּנִּי 8/6/20
- לזכרו של איתן 28/4/20
- אַהֲבָה בִּימֵי קוֹרוֹנָה 25/3/20
- אַתְּ 14/3/20
- נָגְנִי לִי נִגּוּן 13/3/20
- תּוּגַת הַחֹרֶף 13/1/20
ארכיון
0
מבע מפוזר
רָאִיתִי מַבָּע מְפֻזָּר נִסִּיתִי לֶאֱסֹף נֶאֶסְפוּ חֶלְקִיקִים וְהַנּוֹתָר נִשְׁאַר לִכְחוֹל עֵינֶיהָ שָׁם תְּהוֹמוֹת פַּעַר מְקַשְּׁרוֹת אֶת מַה שֶׁאֵינִי מֵבִין הָיִיתִי לְצִפּוֹר עַל עָנָף רִיסֶיהָ תּוֹהֶה עַל הַתְּכֵלֶת וְהֶעָנָן וּבְתוֹךְ בּוּעָה שֶׁכָּזֹאת יָדַי קְטַנּוֹת מִלִּתְפֹּס רָצִיתִי רַק לְרַכֵּז מַבָּט.
* מתוך "שורפת" שיר בעיקבות ציור
ציור משה דדון שיר מאיר דדון |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#