גם אם היה זה הבמאי המקיים מפגשים היה זה המוצלח ביותר להפגיש מזרח ומערב צפון ודרום מארבע רוחות השמים שמו מולי שער עטוף בגדר כמו השער הנפתח נפתח ליבי כמו הגדר הנסתרה מסתתרת לה נשמתך מגלה טפח ומסתירה טפחיים .. הלב שלי נפתח וכמה טוב שכך והיום לאחר שהזמן הקצר רקם רקמה למזרח ומערב מתח את היריעה על היכרות לא צפויה שהיתה מתוכננת על ידי בורא חומד לצון הייתי מבכה את היותי בין זרועותיך בין המילים מהלכות המחשבות כעיוורות כל השריון בהם היו עטופות הן נשמט וחדל מהתבוננות בנעשה רק הלב הזה הפתי נלכד במתק היותך והסטירה לא איחרה לבוא ואני חשה כעס עצום על הדבש ועל העוקץ וכמה כאב יש איתי במשעוליו של הזמן הדרוך לרצונותי הלא ממשיים בחייך חיינו הם או שמא תעתוע הגיע למפתן השער נעצר ומדד במחוגים את הדקות חסרות המעצורים או שמא אותן דקות חוברו להם יחדיו בקולמוסם של המשוררים כל אותה עת בה חפנת ראשי בין זרועותיך שכחתי את הראש הפוחד לאבד עצמו לדעת ושרתי את הלב שירה מלבי לליבך והייתי שמחה בך וכעת עצובה משהו בי נשבר לרסיסים ואתה האם זה הסוף? אני תוהה אם הקשר שלנו יחצה את השוני יחצה את הכאב את הבדידות והכל יחזור להיות כשהיה אני בוחנת את רגשותי..לא בטוחה לגביך לא שמחה היום לא שמחה כמו נקטעה נשמת אפי ונפרדה מזו שלך אני כואבת את ההחמצה ואת ההגיון שכנגד כל ההסברים בחר להיות עיוור ופיסח וצלע את כל הזמן האחרון ללא מעצורים והייתי מפותלת בתוך תפרחת משכרת חושים נמהלתי בך ואהבתי בלי שליטה עם הלב אהבתי אותך
|