כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כל האהבות כולן...

    אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
    מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
    מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
    מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
    בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
    החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    כשבאת אלי

    42 תגובות   יום שישי , 7/3/08, 07:47

     

     

    כשבאת אלי את עיני

    לפקוח

    וגופך לי מבט ותפילה

    ושיר

    כשבאת אלי את עיני

    לפקוח

    הארת לי אור על כל

    הדברים

     

     

    ולמדתי:

    יש אהבה בעולם

    ולמדתי גופי ונימי

    נשמתי

    ונגעת והראית ודבקת

    בריחו של הגוף

    בליבו של

    שירי 

     

     

    היו

    עינויים

    הם הפליגו אליך

    מפרשי הלבן טבע

    בדמעות.

    תן לי ללכת,

    אתן לי

    ללכת

    לכרוע על חוף של סליחות

     

     

    כשבאת אלי את עיני לפקוח

    כמו לילה הבא אל האוח

    זה הרגיש

    לי ולא נתן לי מנוח

    שאותך

    כבר הגיע הזמן

    לשכוח

     

     

     

    גילה 

     

     

     

    * כל הזכויות שמורות כמובן ללאה גולדברג

       ולשיר "סליחות"

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/3/08 21:30:

       

      צטט: חולמת מגשימה 2008-03-09 18:49:06

      גילה יקירה

      פרסום השיר שלך

      הגיע בעיתוי הנכון ביותר עבורי

      תודה לך

      כמובן שכוכב

      ניקה

       

      שמחתי לשמוע.

      דברים לא קורים סתם,

      ותודה על הכוכב...

       

      גילה

        12/3/08 20:53:

       

      צטט: דוט קום 2008-03-09 12:25:45

      וואו, סליחה...

      מילה קשה. משהו שאני עוד לא סגור עליו לגמרי...

      כלומר, אני מחלק אותה חופשי, אולי אפילו חופשי מדי...

      ולמרות זאת, אני חושב על המילה הזו לא פעם.

      מי שמבקש סליחה ומקבלה, יוצא מלפנייך קל-רגליים ומתרונן, שהרי

      הוא את שלו קיבל...

      אבל זה שנותן את הסליחה? גם אם עשה זאת בלב שלם ובחפץ-לב,

      הרי שאינו מצוייד ב"מחק" פלאים..., טעמה על הפגיעה נותר עימו לעד...

      הכוח אינו בסליחה עצמה, לא בסליחה לאחר ולא בסליחה לעצמך!

      הכוח נעוץ בך:

      לקום ליום חדש, לפריחה חדשה, לאור, לאהבה, לשימחת-אין-קץ

      על כך שיש בך בכלל כוח..., כוח החיים!!!

       

       

      חשבתי הרבה על התשובה שלך,

      היא מאד מהלב.

      יש לפעמים שילד פוגע בטעות בילד אחר, אומר סליחה והולך, כי לימדו אותו שזה מה שצריך לעשות. תמיד אני אומרת לו:  כואב לו פעמים, גם בגלל הכאב וגם בגלל העלבון.. הסליחה מרגיעה את העלבון, אבל לא את הכאב. תלווה אותו עד שיעבור הכאב...

      וזה מה שאני עונה לך.

      רוב הפגיעות שאדם פוגע באדם אחר אינן בכוונת פגיעה. הן מצרות מחשבה, מאטימות, מטימטום ומעוד מליון סיבות שאינן קשורות אליך, אלא אל האדם השני. הסליחה יכולה לפתור את העלבון, אבל הכאב שישאר הוא הכאב שאתה תצטרך לפתור כי הוא קשור בסיבה בללה נפגעת.. אם לפוגע אכפת ממך, הוא ישאר איתך מספיק זמן על מנת שתוכל לפתור את זה מולו. אם לא - הפתרון יבוא ממקום אחר.

       

      ותחשבו על זה...

       

      גילה

        11/3/08 14:07:

       

      צטט: ונוס 2008-03-09 08:40:51

      היי גילוש ,

      ניכר שהנך סולחת לך , לו .

      מאחלת לך עם בוא האביב ,

      להיות מוקפת באהבה-

      כזו שאת ראויה לה.

      נשיקה ונוס.

       

      בהחלט...

      סולחת ושולחת...

      בקרוב אצלך...

       קורץ

       

      גילה

        10/3/08 16:58:

       

      צטט: צלילי הלב 2008-03-08 12:13:58

      ואיך האביב עושה לנו את זה גילהנשיקה

      מקסים

      שבת נפלאה

      *

       

      האביב בהחלט עושה את זה..

      געגוע,

      יצירתיות,

      אהבה מתחדשת

      לעצמי...

       

      תודה לך מתוקה,

      גילה

        10/3/08 07:11:

       

      צטט: עולילית 2008-03-07 21:51:51

      גילה,

      יופי של עיבוד.

       

      כן. לאה גולדברג סבלה מאוד מאהבות נכזבות ולא שכחה...

      תני לעצמך לשכוח,

      לשקוע

      לרגע של שלכת

      ואחר כך -מחייך

      אביב.

       

      בדיוק.

      בדיוק.

      בדיוק.

      על זה הדיאלוג...

      עכשיו שלכת... בקרוב מאד האביב...

       

      גילה

       

        10/3/08 07:09:

       

      צטט: פרח האביב 2008-03-07 19:55:53

      צימררת... וכשזה מרגיש לי כך, אני יודעת עד כמה זה נגע...

       

      תודה,

      גם את נוגעת,

      גילה

        9/3/08 23:13:

       

      צטט: ארז אשרוב 2008-03-07 19:20:28

      סנדרסון יודע שאת משתמשת בשירים שלו?

       

      בטח נשמה... זה באישור...

      קורץ

       

      גילה

        9/3/08 23:12:

       

      צטט: @נילוש 2008-03-07 19:05:55

       

      זמן לשכוח, להשתחרר מכבלי העבר,

      להמשיך הלאה, לפרוח!

       

      כתבת מקסים!

       

      אביב הגיע...

      ואיתו באמת הגיע הזמן

      לפריחה מחודשת.

       

      תודה לך מתוקה,

      גילה

        9/3/08 23:11:

       

      צטט: mania-nim 2008-03-07 18:37:14

      ולפעמים כל תפקידם של

      אותם עוברי אורח בחיים שלנו,

      מסתכם בלפקוח לנו את העיניים

      ולהבין - שמגיע לנו משהו יותר טוב... (-:

       

       

      שבת נפלאה גילה.

       

      לגמרי...

      הבעיה היא במשמעות הטוטאלית

      שאנחנו

      מעניקים להם.

      רק אחרי שנפקחו לנו העיניים חלק גדול בזכותם,

      אנחנו מבינים שזה לא זה... וממשיכים..

      אוקסימורון משו..

       

      גילה

       

        9/3/08 23:06:

       

      צטט: jeck12 2008-03-07 18:22:50

      כמה מעניין להתכתב עם משוררים ושיריהם. באת אלינו את עיננו לפקוח לגבי השירה והמוזה בכלל, באת כמו הבית שפתוח אלייך, להראות לו את כל הדברים הטובים.

       

      דיאלוג איתם, זה דיאלוג עם חלקים בעצמנו..

      עבר, עתיד והווה...

       

      תודה, גילה

       

        9/3/08 22:59:

       

      צטט: חייצוק 2008-03-07 16:05:41

      לגילה היקרה!

      חוסנו של אדם אינו בכתיפיו הרחבות,ובכושרו הפיזי, אלא בחוסנו הנפשי.מעבר לרגשות שאת מביעה בשירך,יש בו משום משענת לחוסן נפשי.השיר מדבר!

      כתוב:"לא בחייל ולא בכח, כי אם ברוחי אמר אדוני"

      ללא ספק את ראוייה ל כוכבי שישקיף ויילווך ממרום.

      בברכה חמה, ,ומנוחת גוף ונפש בשבת,מחייצוק

      חייצוק,

      דבריך תמיד מחזקים גם את החזק באדם...

      תודה אמיתית,

      גילה

        9/3/08 18:49:

      גילה יקירה

      פרסום השיר שלך

      הגיע בעיתוי הנכון ביותר עבורי

      תודה לך

      כמובן שכוכב

      ניקה

        9/3/08 15:32:

       

      צטט: יעל פריאל 2008-03-07 15:35:45

      היי גילה,

       

      הודות לפנייתך נכנסתי וקראתי 

      ונגע בי, כך שממש הרגשתי. לא פשוט 

      המקום הזה, פרידות כפקעת רגשות.

       

      מאחלת לך, שיהיו לך הכוחות ( ויש לך הם

      ניכרים בשיר !) ובכללן הסליחה לעצמך ולו.

       

      ניכר גם, שלמרות הכאב והקושי, תחושתך

      שלמה מאד. עם ידיעה כזו, של כל שטוב ונכון

      עבורך, לעולם לא תיוותרי לבד, הרי יש

      לך, וקודם כל את עצמך !

       

      שבת נעימה וכוכב, ממני יעל. 

       

       

       

       

      יעל יקרה,

      ברוכה הבאה. דבריך נגעו בי.

      אכן אני כבר תמיד אהיה איתי...

       

      תודה על הכל..

      גילה

        9/3/08 12:25:

      וואו, סליחה...

      מילה קשה. משהו שאני עוד לא סגור עליו לגמרי...

      כלומר, אני מחלק אותה חופשי, אולי אפילו חופשי מדי...

      ולמרות זאת, אני חושב על המילה הזו לא פעם.

      מי שמבקש סליחה ומקבלה, יוצא מלפנייך קל-רגליים ומתרונן, שהרי

      הוא את שלו קיבל...

      אבל זה שנותן את הסליחה? גם אם עשה זאת בלב שלם ובחפץ-לב,

      הרי שאינו מצוייד ב"מחק" פלאים..., טעמה על הפגיעה נותר עימו לעד...

      הכוח אינו בסליחה עצמה, לא בסליחה לאחר ולא בסליחה לעצמך!

      הכוח נעוץ בך:

      לקום ליום חדש, לפריחה חדשה, לאור, לאהבה, לשימחת-אין-קץ

      על כך שיש בך בכלל כוח..., כוח החיים!!!

       

        9/3/08 08:40:

      היי גילוש ,

      ניכר שהנך סולחת לך , לו .

      מאחלת לך עם בוא האביב ,

      להיות מוקפת באהבה-

      כזו שאת ראויה לה.

      נשיקה ונוס.

        8/3/08 12:13:

      ואיך האביב עושה לנו את זה גילהנשיקה

      מקסים

      שבת נפלאה

      *

        8/3/08 10:21:

       

      צטט: כש-רונית 2008-03-07 14:51:49

       

       

      יופי מה שעשית פה עם המילים גילה

       

      שבת שלום ממני

       

      רונית

       

      תודה רונית,

       

      תודה שקפצת מרחוק

      בטח אצלכם עכשיו חם פחות...

       

      גילה

        7/3/08 22:35:

       

      צטט: המסקרן 2008-03-07 14:43:45

      שיר עצוב...

       

      מקוה שאהבה תקיף אותך ותגרום לך להפליג למחוזות שיעלו עלייך לא מעט חיוכים!

       

      ושמתי כוכב שיאיר דרכך...

       

      אני

       

      אהבה תקיף אותי, תתקיף ברגע הכי לא צפוי,

      ואני אפליג איתה למחוזות שיעלו על פני לא מעט חיוכים.

      תודה על הכוכב שמאיר את דרכי -

      קראתי השבוע מנטרה מהסוד שאומרת -

      יש לי את כל מה שצריך בכדי להיות מאושרת...

       

      אני

        7/3/08 22:32:

       

      צטט: שרון קדם 2008-03-07 14:24:53

      טוב שיש לנו, לפעמים, 'טריגרים' בכדי לפקוח את עינינו.

      זו מטרתם.  ומשנפקחו עינינו אנו אומרים תודה וממשיכים.

      יאללה, להמשיך ללכת, עוד מעט מגיעים.

      תודה. ממשיכים.

      זה כמו במשא כומתה, הסוף הכי קשה.

      מה מצב הנקודות? אני מקפידה...

      נשיקה

       

      גילה

        7/3/08 21:51:

      גילה,

      יופי של עיבוד.

       

      כן. לאה גולדברג סבלה מאוד מאהבות נכזבות ולא שכחה...

      תני לעצמך לשכוח,

      לשקוע

      לרגע של שלכת

      ואחר כך -מחייך

      אביב.

        7/3/08 19:56:

       

      צטט: איימי - לי 2008-03-07 14:00:19

      גילה יקרה,

       

      אכן הגיע הזמן לשכוח.. ויש עוד הרבה אהבה בעולם, צריך לתת לה להגיע.

      להשאיר את הלב פנוי בשבילה. והיא בוא תבוא, את תראי יקירה.

       

      אוהבת המון,

      שבת נפלאה *

      נתי

       

      אכן כן... את יודעת...

      אני נקשרת חזק ולוקח הרבה יותר מדי זמן לפרום את הקשרים

      ולנתק את הכבלים...

      אבל כמו שאני אומרת בגן - כל אחד בקצב שלו...

       

      אוהבת אותך גם,

      גילה

       

      צימררת... וכשזה מרגיש לי כך, אני יודעת עד כמה זה נגע...

       

        7/3/08 19:55:

       

      צטט: קמליה נרקיס 2008-03-07 13:59:39

      פשוט מקסים!

       

      קמליה

       

      תודה קמליה, גם את...

       

      גילה

        7/3/08 19:54:

       

      צטט: עופרה'לה 2008-03-07 13:58:43

      מאוד יפה ונוגע.

       

      הזכיר לי משום מה את השיר ששרה יהודית רביץ לפני המון שנים.

       

      באהבה

      עופרה

       

      תודה.

      השיר הוא סליחות... שייצג את 2 האהבות הגדולות שלי...

       

      שבת נהדרת,

      גילה

       

        7/3/08 19:53:

       

      צטט: רונית.ו. 2008-03-07 08:12:41

      כשבאת אלי את עיני לפקוח

      זה הרגיש

      לי

      שאותך אני  חייבת

      לשכוח.

      מלא משמעות....

      לא צריך לשכוח,

      רק להניח לציפיות,

      לזכור את האהבה,

      ליהנות מהתחושה,

      שהייתה

      והיא פה

      אך בזאת זה מסתיים.

      לוקחים אותה איתנו

      למקום

      אחר.

      *

      ועל זה יאמר..

      תם זמנו

      בטל קורבנו...

       

      שבת של אור,

      גילה

        7/3/08 19:20:
      סנדרסון יודע שאת משתמשת בשירים שלו?
        7/3/08 19:05:

       

      זמן לשכוח, להשתחרר מכבלי העבר,

      להמשיך הלאה, לפרוח!

       

      כתבת מקסים!

        7/3/08 18:37:

      ולפעמים כל תפקידם של

      אותם עוברי אורח בחיים שלנו,

      מסתכם בלפקוח לנו את העיניים

      ולהבין - שמגיע לנו משהו יותר טוב... (-:

       

       

      שבת נפלאה גילה.

        7/3/08 18:22:
      כמה מעניין להתכתב עם משוררים ושיריהם. באת אלינו את עיננו לפקוח לגבי השירה והמוזה בכלל, באת כמו הבית שפתוח אלייך, להראות לו את כל הדברים הטובים.
        7/3/08 18:11:

       

      צטט: מינימקסי 2008-03-07 16:17:25

      איך, איך אפשר לגעת ב"סליחות"?

      מצטערת אם פגעתי במישהו... לאה גולדברג ושיריה הם אהבה גדולה שלי..

      השיר סליחות מסמל אצלי משהו וכנראה שהייתי צריכה "לשבור" את המשהו הזה...

       

      שבת שלום,

      גילה

        7/3/08 16:17:

      איך, איך אפשר לגעת ב"סליחות"?

        7/3/08 16:05:

      לגילה היקרה!

      חוסנו של אדם אינו בכתיפיו הרחבות,ובכושרו הפיזי, אלא בחוסנו הנפשי.מעבר לרגשות שאת מביעה בשירך,יש בו משום משענת לחוסן נפשי.השיר מדבר!

      כתוב:"לא בחייל ולא בכח, כי אם ברוחי אמר אדוני"

      ללא ספק את ראוייה ל כוכבי שישקיף ויילווך ממרום.

      בברכה חמה, ,ומנוחת גוף ונפש בשבת,מחייצוק

        7/3/08 15:35:

      היי גילה,

       

      הודות לפנייתך נכנסתי וקראתי 

      ונגע בי, כך שממש הרגשתי. לא פשוט 

      המקום הזה, פרידות כפקעת רגשות.

       

      מאחלת לך, שיהיו לך הכוחות ( ויש לך הם

      ניכרים בשיר !) ובכללן הסליחה לעצמך ולו.

       

      ניכר גם, שלמרות הכאב והקושי, תחושתך

      שלמה מאד. עם ידיעה כזו, של כל שטוב ונכון

      עבורך, לעולם לא תיוותרי לבד, הרי יש

      לך, וקודם כל את עצמך !

       

      שבת נעימה וכוכב, ממני יעל. 

       

       

       

        7/3/08 14:51:

       

       

      יופי מה שעשית פה עם המילים גילה

       

      שבת שלום ממני

       

      רונית

        7/3/08 14:43:

      שיר עצוב...

       

      מקוה שאהבה תקיף אותך ותגרום לך להפליג למחוזות שיעלו עלייך לא מעט חיוכים!

       

      ושמתי כוכב שיאיר דרכך...

       

      אני

        7/3/08 14:24:

      טוב שיש לנו, לפעמים, 'טריגרים' בכדי לפקוח את עינינו.

      זו מטרתם.  ומשנפקחו עינינו אנו אומרים תודה וממשיכים.

      יאללה, להמשיך ללכת, עוד מעט מגיעים.

        7/3/08 14:00:

      גילה יקרה,

       

      אכן הגיע הזמן לשכוח.. ויש עוד הרבה אהבה בעולם, צריך לתת לה להגיע.

      להשאיר את הלב פנוי בשבילה. והיא בוא תבוא, את תראי יקירה.

       

      אוהבת המון,

      שבת נפלאה *

      נתי

        7/3/08 13:59:

      פשוט מקסים!

       

      קמליה

        7/3/08 13:58:

      מאוד יפה ונוגע.

       

      הזכיר לי משום מה את השיר ששרה יהודית רביץ לפני המון שנים.

       

      באהבה

      עופרה

        7/3/08 13:24:

       

      צטט: judy-z 2008-03-07 08:04:26

      גדול,

      צוחק

      אהבתי!

       

       

      תודה מתוקה,

      שבת נפלאה שתהיה לנו,

       

      גילה

        7/3/08 08:12:

      כשבאת אלי את עיני לפקוח

      זה הרגיש

      לי

      שאותך אני  חייבת

      לשכוח.

      מלא משמעות....

      לא צריך לשכוח,

      רק להניח לציפיות,

      לזכור את האהבה,

      ליהנות מהתחושה,

      שהייתה

      והיא פה

      אך בזאת זה מסתיים.

      לוקחים אותה איתנו

      למקום

      אחר.

      *

        7/3/08 08:04:

      גדול,

      צוחק

      אהבתי!

      פרופיל

      גילוש 6660
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות