כותרות TheMarker >
    ';

    הילדה ששרה

    2 תגובות   יום ראשון, 22/10/17, 09:40

    כשהייתי קטנה, הייתי שרה, אמא שלי הייתה אישה עצובה מדוכאת ואני הייתי שרה, והייתה לי תקווה אמיתית שהשירה שלי תגרום לה לחזור חזרה לחיים. והייתי מציירת ציורים יפים וכותבת לה מכתבים קצרים מלאי תקווה ושמחה ושמה לה על השולחן .. בסלון ..שתראה, שתשמח שלא תהיה יותר עצובה. אבל שום דבר לא עזר והיא נישארה עצובה מאוד. חשבתי מה עוד אני יכולה לעשות על מנת לשמח אותה וניקיתי את הבית שיהיה נקי ומצוחצח כדי שהיא תשמח שלא תהיה יותר עצובה ומדוכאת.. אבל זה לא עזר... ניסיתי להיות הילדה הכי טובה שיכולתי להיות ... אבל זה לא עזר. היא נישארה עצובה מדוכאת.. מכונסת עמוק בתוך עצמה. לא רואה לא שומעת. כעסתי. על עצמי שלא הצלחתי להוציא אותה, לעזור לה לסלול לה דרך . לא הבנתי אז.. הייתי ילדה.. אני לא הייתי הפתרון.. 

    שנים אח"כ המשכתי באותו הדפוס כשרציתי לפתור בעיה כתבתי שרתי ניסיתי להיות הכי טובה שאפשר.. אבל גם שם כמו אז זה לא עזר... והאור הלך וכבה ... הלך וכבה... 

    והעשיה הפכה למידי... והפכתי להיות כמו מהמר סידרתי.. רק עוד שטר של 100 שקל והכול יפתר... ואני אצליח, הפעם אני אצליח...

    ולא.

    והמילים כמו הכסף... נפלו לתוך חורים של רשת שהייתה גדולה מכפי מידותי.. ואני יחד איתם.

    והיום... מחפשת לרקום רשת הגנה לא לפול שוב יותר... לעולם. 

    לעצור. להתבונן. לנשום. לראות. רק לראות .ולהבין.

    ולקבל שהדברים לא קרו כמו שרציתי שייקרו לא אז ולא היום ולא לאורך השנים. 

    הם היו אחרים מאוד. ולפעמים כואבים מאוד והמילים והשיר והתמונה לא שינו... את התמונה.. לא שינו.. כמו אז..

    אבל הפעם ועכשיו....       

     

    לקבל.

    בלי מלחמה. בלי עצב. בלי תלונות. בלי טירוף.

    בלי הימורים. בלי הפרזות. רק לקבל.

    לקבל

    בהודיה.

    את מה שיש.

    ויש.

     

    תוצאת תמונה עבור שדה פרחים

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/10/17 10:56:

      צטט: goodyear2016 2017-10-22 10:06:16

      גם אני הייתי ילדה כזאת . הייתי ועודני . לאמא שלי ז"ל היתה סיבה לעצבות . היא שיכלה את בנה הבכור . והשירים והציורים והפרחים והניקיון של הבית והעזרה בבישול מאוד עזרו לה לשמוח . אפילו רק לרגע . ואני הרווחתי המון נשיקות וחיבוקים ממנה שאני ילדה של שירים פרחים וציורים . ועודני . כתבת מקסים


      תודה!! 

      תוצאת תמונה עבור פרח
        22/10/17 10:06:
      גם אני הייתי ילדה כזאת . הייתי ועודני . לאמא שלי ז"ל היתה סיבה לעצבות . היא שיכלה את בנה הבכור . והשירים והציורים והפרחים והניקיון של הבית והעזרה בבישול מאוד עזרו לה לשמוח . אפילו רק לרגע . ואני הרווחתי המון נשיקות וחיבוקים ממנה שאני ילדה של שירים פרחים וציורים . ועודני . כתבת מקסים

      ארכיון

      פרופיל

      יעל..
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין